80 שנה להולדתו של אהוד מנור: 8 פעמים שבהן פתח לנו דלת לעולם

    אהוד מנור היה שם נרדף לישראליות, אלא שבמקביל הוא גם היה איש העולם הגדול: חקר ספרות אנגלית, תרגם שירים צרפתיים - וכתב שירים שכבשו את אירופה. לרגל 80 שנה להולדתו, הנה שמונה רגעים - מבחר ממש קטנטן - שבהם מנור הצליח לפתוח לנו דלת לעולם

    • אהוד מנור
    נדב מנוחין
    בווידאו: "אין לי ארץ אחרת" - פלוסי מצטטת את אהוד מנור (צילום: C-SPAN)

    אהוד מנור וישראליות אלו מונחים כמעט נרדפים. לאורך עשרות שנים של יצירה מנור ניסח חוויות אישיות שנוכסו לאט לאט והפכו לאומיות. ויש הרבה כאלה. זרקתם אבן על שירונט - פגעתם בשיר של אהוד מנור, וכנראה באחד אהוד.

    כל זה ידוע, אבל מנור, סמל הישראליות שלו היה חי היה מציין בימים אלה 80 שנה להולדתו, היה גם איש העולם הגדול. אדם שחקר ספרות אנגלית, תרגם שירים צרפתיים, שאב השראה משירים צועניים ואלג'יראים ולפעמים גם חלם בספרדית. הוא ליקט שירים מהמזרח התיכון ומברודוויי, וכתב להיטים שכבשו את אירופה. לרגל 80 שנה להולדתו, הנה שמונה רגעים - מבחר ממש קטנטן - שבהם מנור הצליח לפתוח לנו דלת לעולם.

    עוד בוואלה!

    יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי ציטטה את אהוד מנור: "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה"

    לכתבה המלאה

    1969 - תנו לשמש יד

    מעט אחרי שהשיר "אחי הצעיר יהודה" התפרסם, והוא עדיין פזמונאי צעיר, מנור קיבל את המשימה לתרגם את מחזמר הרוק האנטי-מלחמתי בכיבובם של צביקה פיק וגבי שושן. כך, הוא האיש שהפך את "Let the Sunshine In" ל"תנו לשמש יד", או את "Good Morning Starshine" ל"כוכב בן שחר". "שיער" כה להצלחה מסחררת והיה קרש קפיצה בקריירה של פיק, שושן ומנור עצמו, אבל חשוב מכך, הוא ייבא בצורה הקולעת ביותר את הסיקסטיז לישראל, ואיתם רעיונות של שלום ואהבה למדינה שכבר אז הייתה שבעה ממלחמות. מנור תרגם מאז עוד מחזות זמר רבים, בהם "שיקגו", "קברט" ו"סוויני טוד", כמו גם מחזות רגילים.

    עוד בוואלה!

    על אדמת גרמניה, עם לבוש שמרמז לטלאי הצהוב: כשעפרה חזה שרה באירוויזיון "עם ישראל חי"

    לכתבה המלאה

    1972 - שמור לך חלום קטן

    כמי שאהב מאוד מחזות זמר, כאמור, מנור נבחר להיות האיש שיתרגם שירים מברודוויי וקולנוע ישן עבור השלישייה של בני אמדורסקי, ג'וזי כץ וישראל גוריון - "הטוב הרע והנערה". הפרויקט, כולו מחווה מאוהבת ללהיטים האמריקניים של ילדותם, נולד משיר אחד לפסטיבל הזמר ("טוב לי לשיר"), והסתיים בתקליט ארוך של גרסאות עבריות לשירים הללו - מ"Dream a Little Dream Of Me" ועד "Baby, It's Cold Outside" - וכמובן גם כמה שירים מקוריים שבעצם מספרים את כל הסיפור, כמו "ימים של קולנוע". כך, הפרויקט הזה הביא את הוליווד לישראל, ובעברית שלא ביישה כלל את המקור.

    1978 - אבניבי

    מנור כתב כבר את השיר הראשון שייצג את ישראל באירוויזיון, ב-1973 - "אי שם" של אילנית, ובהמשך גם את "את ואני" ו"אמור שלום", עד שהגיע "אבניבי" שכתב ליזהר כהן, גרף את כל הקופה והביא את האירוויזיון לישראל בפעם הראשונה. מאז מנור כתב לתחרות ולקדמים עוד שירים רבים, בהם "חי", "בן אדם" ו-"זה רק ספורט". התחרות הזאת הייתה חשובה למנור, וההשתתפות בה ביטאה את אהבתו הגדולה מאוד לפופ באשר הוא. יותר מכל הוא בז ללעג ולהתנשאות על התחרות, שבעיניו הייתה "כולה כיף מוזיקלי עם מכנה משותף מלודי רחב", כלשונו. "זה שנים אני שומע הערות מסוג: איך ייתכן שכתבת גם את 'ברית עולם' וגם את אבניבי", כתב בספר שבו כינס את שיריו, "ואני מסביר, שוב ושוב, שאני גא בשניהם".

    1978 - ארץ טרופית יפה

    בשנים הבאות הקדיש מנור זמן לא קטן לשירים מדרום אמריקה, בעיקר בשיתוף פעולה עם מתי כספי. בנוסף לשירים כמו "אלפונסינה והים", "אני אשתגע", "סילבריו", עמד על הפרק הפרויקט החגיגי "ארץ טרופית יפה" - כולו גרסאות עבריות לקלאסיקות ברזילאיות שהפכו בהדרגה לקלאסיקות ישראליות כמו "אושר" וכמובן שיר הנושא. ראשית הפרויקט בתכנית הרדיו "דו רה ומי עוד" בקול ישראל, והוא הפך לתכנית טלוויזיה, למופע וכמובן לתקליט שפתח לישראלים רבים את השער לאמריקה הדרומית, ועדיין אהוב ומצליח.

    1987 - הכינור הנאמן

    אחת השותפות הקרובות ביותר של מנור ליצירה היא ירדנה ארזי, שלאורך שנות ה-70, ה-80 וגם ה-90 הקליטה שירים רבים פרי עטו, לרבות שני אלבומי קונספט ייחודיים עם גרסאות מקומיות ללחנים זרים ("שני פרויקטים שאני גאה בהם במיוחד", כתב לימים). הבולט מביניהם הוא "נשמה צוענית", שהיה לאחד האלבומים המצליחים בישראל אי פעם. החיבור בין דמות הצועני הנרדף ותוגת היהודי הנודד, בערבוב של מנגינה עליזה ותוכן מדכדך, קלעה - כך מסתבר - לטעמם של רבים, והתגלמה בלהיט "הכינור הנאמן". לימים השיר הזה גם צוטט ב"כשנפוליאון יכבוש את עכו" של הבילויים, והאלבום כולו זכה לגרסאות יידיות ומופע ביידישפיל על בסיסן, וסביר להניח שהמנגינות האלה עוד ימשיכו להתגלגל בין ז'אנרים, שפות, ארצות ועמים.

    1990 - אי שם בלב

    וכמו עם ירדנה ארזי, גם עם קורין אלאל יצר מנור תקליט שלם, המבוסס על שירים מצרפתית. עבור אלאל, עד אז נציגה אולטימטיבית של הרוק האלטרנטיבי בישראל, בחרה לחזור במפתיע דווקא לשירים צרפתיים - או ברוח צרפתית, בניסיון לחזור לצלילי ילדותה. ברברה, אדית פיאף וג'ורג' ברסאנס מצאו להם לבוש עברי - בתרגומו ותיווכו של מנור, שבגאונות לשמה מחבר בנוסף שירים כמו "זאת לא חוכמה לומר Je T'aime" שמשלב נפלא בין שתי השפות או שיר הנושא הפנטסטי. מכל כולם מתנוסס "אי שם בלב", שקסמו לא פג ולא יפוג לעולם.

    1998 - עיישה

    מנור האמין בשילוב יצירתי בין מזרח ומערב, אידיאל שזיקק לתוך המילה "מזרב" (אלבום המשותף לו וליהודה מסס בשם זה יצא אחרי מותו, ונועד להביא זאת לידי ביטוי). הוא גם תרגם לא אחת שירים מהמזרח התיכון, של עבד אל-חלים חאפז ושל פיירוז, בין היתר. אבל נדמה שהתרגום של השיר המזרח-תיכוני המצליח ביותר שלו היא "עיישה" של שב חאלד האלג'יראי שתרגם עבור חיים משה, והופיע באלבומו המצליח "התמונות שבאלבום".

    2021 - אין לי ארץ אחרת

    כ-15 שנים לאחר מותו של מנור, השירים שלו רלוונטיים מתמיד. הד לכך אפשר היה למצוא דווקא בצד השני של הגלובוס, כשיו"ר בית הנבחרים האמריקני ננסי פלוסי, במהלך דיון על הדחת הנשיא טראמפ, ציטטה את המילים "לא אשתוק, כי ארצי/ שינתה את פניה/ לא אוותר לה/ אזכיר לה/ ואשיר כאן באוזניה/ עד שתפקח את עיניה" של "המשורר ישראלי הדגול אהוד מנור". והנה, האיש שתרגם יותר מ-200 שירים וייבא לישראל צלילים מכל העולם, מצוטט על אחת הבמות המכובדות ביותר שישנן על הכדור.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully