עדי אשכנזי, אחד הסמלים הוותיקים של קשת, חזרה אתמול למסך של ערוץ 12 והשיבה לחיים את "שיטת אשכנזי", הגלגול המאוחר של "מה זה השטויות האלה" המצליחה שרצה כבר יותר מעשור. הקונספט מוכר וידוע: סטנד אפ משולב עם שיחות קצרות ומצחיקות עם אנשים אחרים, מה שמקנה לבדיחות איזה עוגן מציאותי. מה השתנה? בעצם כלום, חוץ ממגפה קטנה שרצה ברקע.
על השולחן הפעם היה "העשור הרביעי", גילאי 30 פלוס, מין מסגרת רופפת שמאפשרת לאשכנזי דרך לספר גם בדיחות על רווקים ועולם הדייטינג וגם על הקשיים של הורים צעירים, זוגיות בתוך משפחה, ומה שיש לכל העולם להגיד על זה. רוב הזמן, הנושאים הללו הם אלה שנמצאים ממילא בטווח הגבולות המצומצמים למדי של ההומור הישראלי הבורגני בטלוויזיה, שנזהר מלחרוג מהם. הרי שמעתם כולכם אלף פעם בדיחות על חיי הנישואין, ואתם יכולים לצפות בדיוק לאיזה כיוון מוכר יילך הפאנץ'.
אז נכון. זאת לא בדיוק נקודת מוצא מרהיבה ופורצת דרך, ואשכנזי לא ממציאה את הגלגל או מגלפת איזו ביקורת חברתית עמוקה. הכל מאוד מגודר היטב. אבל אפילו שבאתי קצת ספקן, אחרי כמה דקות כל חומות הציניות שלי קרסו. הומור בורגני, צפוי, מוכר - אמנם זה נכון; אבל לא סתם הגיעה אשכנזי למעמד שלה: היא פשוט קורעת מצחוק, וכל האירוע נשען על הכריזמה האדירה שלה, הפרצופים, החיקויים והתגובות שלה - וזה כל מה שמשנה, בעצם. זה מה שהופך אותה לקומיקאית מעולה: גם את הנושא הכי הכי שחוק וידוע, היא הופכת במיומנות של מקצוענית לשעה משעשעת. זאת לא טלוויזיה שתשנה את חייכם או שתחשבו עליה גם בעוד שבוע, אבל זה הרבה מאוד.
רגע לפני הסוף סיפרה אשכנזי בדיחה מסקרנת אחת. בטייק נוסף על מערבולת רגשית שעוברת על נשים בעשור הרביעי לחייהן, היא המליצה לגברים להוריד את הראש עד יעבור זעם. "אתה יודע שההנהגה לא בסדר, ואומר: יהיו בחירות - יחליפו", ועצרה בבת אחת את הדברים במבט נוקב, של מי שתפסה את הפער בין הבדיחה למציאות (יש להניח שהקטע הזה צולם כשנדמה היה שישראל לא מוצאת מוצא מהדרך המובילה אל סבב בחירות חמישי).
זה לא פאנץ' חד מדי ורחוק מאוד מסאטירה חריפה. לכל היותר עקיצה קטנטנה כלפי המציאות. אבל זה גם היה רמז: אילו הייתה הולכת יותר רחוק - ובאמצעות הכישרון שלה, אשכנזי הייתה יכולה עכשיו להציג קומדיה אדירה מהחומרים האקטואליים שמספקת המדינה הזאת מדי שעה בשעה. אין בזה שום ספק.