סליחה שאני שובר טאבו ענק, אבל "קופה ראשית" היא סדרה סבירה ולא יותר

    "קופה ראשית" מתהדרת באנסמבל נהדר שכולל כמה מהשחקנים הקומיים הכי גדולים ואהובים בישראל, אגדות עבר והווה, שנכנסות לדמויות באופן טוטאלי, והכימיה ביניהם באמת נהדרת ומעוררת חיוך - אך המכלול בקושי משעשע, מאוד צפוי, לא ממש מגיע לשיאים, לא מאוד עמוק ולא מאוד אמיץ

    • קופה ראשית
    נדב מנוחין
    "קופה ראשית" עונה 3 - קטע הפתיחה (כאן 11)

    אמנון טיטינסקי האינפנטיל שוב נכנס למצוקה כי הוא צריך פקק של בקבוק אקונומיקה ונאלץ לקנות בקבוק שלם, הקצבייה של ניסים ואנטולי מפסיקה לתפקד עד להכרעה מי מבין השניים יותר חתיך, שירה שטיינבוך מתאמצת להראות כמה היא נאורה ומסתבכת בתקריות גזעניות, וכוכבה הקופאית מזנקת על ההזדמנות להכות את הקולגות בשיעור קרב מגע. כן, הסופר הבלתי מתפקד ביבנה, שבו כולם בזים לכולם ובפרט להנהלה, שב אתמול לעונה שלישית.

    קשה להתעלם מכך שמאז פרצה לחיינו, הפכה "קופה ראשית" לתופעת קאלט יוצאת דופן בטלוויזיה הישראלית, עם עדת מעריצים שמוכנה להישבע במילים "שפע יששכר", משננת פאנצ'ים ושבה לצפייה חוזרת. ההסכמה שמדובר בסדרה ענקית כל כך גורפת, וההתלהבות מהסדרה כל כך גדולה, עד שקשה כמעט למצוא מישהו עם דעה אחרת.

    אבל למה בעצם? סליחה אם אני שובר איזה טאבו ענק, מצטער, באמת שניסיתי, אבל חייבים לומר את זה: "קופה ראשית" היא קומדיית מצבים סבירה, חביבה ולא יותר, מצחיקה באמת רק פה ושם ולא כל כך מקורית. המלך אולי לא עירום, אבל הוא בהחלט לא לובש פראדה.


    מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

    עוד בוואלה!

    "שבאבניקים" ממשיכה לשחק על הפער שבין השטחיות לעומק, ועושה את זה נפלא

    לכתבה המלאה
    הפער בין ההייפ לבין המציאות פשוט מגוחך. "קופה ראשית" עונה 3 (צילום: כאן 11)

    נדגיש: זה לא שהיא איומה במיוחד, ונכון שמדף הקומדיות הישראליות הבלתי מביכות צנוע להחריד, אבל הפער בין ההייפ לבין המציאות פשוט מגוחך. בהחלט, יש שם אנסמבל נהדר שכולל כמה מהשחקנים הקומיים הכי גדולים ואהובים בישראל, אגדות עבר והווה נערצות באמת, שנכנסות לדמויות באופן טוטאלי, והכימיה ביניהם באמת נהדרת ומעוררת חיוך - אבל המכלול בקושי משעשע, ומאוד צפוי (זה מאוד פשוט: כל ניסיון ייגמר בכישלון), לא ממש מגיע לשיאים (השורה הכי מצחיקה אתמול: "הפוסל במומו פופו"), לא מאוד עמוק ולא מאוד אמיץ.

    שני הפרקים ששודרו אתמול ברצף המחישו את זה, והבהירו שהמוטיב המרכזי של הסדרה הוא התעללות בדמויות שלה. שירה שטיינבוך המנהלת מושפלת שוב ושוב בפרק השני, על ידי העובדים בחדר וגם קבל עם ועדה. כוכבה חוטפת מכות. ניסים ואנטולי שומעים לאורך פרק שלם כמה הם לא יפים. וטיטינסקי, הוא הרי נכנס לתוך קופסת מיחזור של בקבוקים רק כדי לא לשלם על פקק, כשעוברים ושבים בוהים בו. זה לא נעים לצפייה, ולעתים גם נבזי, אבל גם - ובעיקר - לא באמת משעשע. זה מה שמדבר לכל כך הרבה אנשים? אליי אישית לא כל כך. אפשר רק לקוות שבעתיד ימכרו ב"שפע יששכר" סחורה טובה יותר.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully