גירל פאוור: גל גברעם בעטה למשטרה באשכים, סימון ביילס הציגה צד אנושי מופלא

    לגל גברעם יש 555 אלף עוקבים, היא לימדה את המשטרה איך לא להתייחס למתלוננות בעבירות מין. לסימון ביילס יש 5.8 מיליון עוקבים, היא לימדה שבריאות נפשית היא גם חשובה ובעיקר שהיא לא מבישה. עכשיו תנו לאבישג סמברג עוקב - לכו תדעו מה היא תעשה עם זה יום אחד

    מסיבת עיתונאים עם אבישג סמברג (צילום: יותם רונן, עריכת וידאו: עמית שמחה)

    עוד שבוע שבו נפלא ומחריד להיות אישה בעולם הגיע לסיומו. ביום שבת אבישג סמברג בת ה-19 זכתה במדליית ארד אולימפית ראשונה (ובינתיים, גם יחידה) לישראל בטוקיו. ביום שלישי סימון ביילס, המתעמלת האמריקאית המעוטרת והאגדית, הודיעה שהיא פורשת מהתחרויות הקבוצתיות באולימפיאדה בגלל משבר נפשי. בסוף אותו יום, העלתה גל גברעם לאינסטגרם סרטון בן 6 דקות שבעט למשטרת ישראל באשכים. 3 נשים, 3 סיפורים שונים מאוד ולכאורה לא קשורים. ובכל זאת אני מבקשת לזהות בתוכם איזה מכנה משותף.

    לא צריכה פתק מרופא. סימון ביילס (צילום: רויטרס)

    סימון ביילס - לא בכל מחיר

    דקות אחרי שסימון ביילס החליטה לפרוש מההתמודדות הקבוצתית באולימפיאדה, איגוד ההתעמלות האמריקאי מיהר להוציא הודעה שהיא פרשה עקב "פציעה". אני מניחה שמישהו שם חשב שהם עושים את זה לטובתה, שהם "שומרים עליה". זה אותו איגוד אגב, שבמשך שנים העסיק את לארי נאסר בתור רופא הנבחרת ואיפשר לו לחלל את גופן ונפשן של עשרות רבות של מתעמלות לאורך שנים. אבל נשים את זה בצד רגע, אם אפשר בכלל, לצורך התמקדות בהלך הרוח שהוביל לשחרור נחפז של הודעה שבאה לכסות על הסיבות הנפשיות והאמיתיות של ביילס לפרוש מההתמודדות.

    כפי שרבות וטובות ממני כבר כתבו, ההחלטה לפרוש אולי היתה הקשה ביותר בקריירה של ביילס, אולי בחייה בכלל. לספורטאית מקצוענית שהתחרות, ההתמודדות, ההצטיינות, ההתמדה הן ליבת קיומה - לעזוב ידיים ולהגיד סטופ, לא מתאים לי, לא ככה - זה דמיוני כמעט. אבל מה שקרה אחר כך, הוא כבר לא דמיוני כלל, אלא מוכר עד כאב ללא מעט נשים. הניסיון של איגוד ההתעמלות להציג את הפרישה כמשהו פיזי, כאילו שהקושי שלה הוא איזו חולשה שיש להסוות, וההחלטה של ביילס לא לאפשר את זה.

    כמה קל ומפתה יכול להיות להיתלות בתירוץ הגיוני שמישהו אחר מספק עבורך כשיש לך יום מחורבן, ולסימון ביילס היה יום ממש מחורבן על המזרן בטוקיו. כמה אמונה בעצמך את צריכה בשביל לסרב לפיתרון הקל הזה ולהגיד, זאת לא פציעה. זאת אני. אני לא מוכנה, אני לא יכולה, אני לא רוצה את זה כרגע. וזאת סיבה מספיק טובה, לא צריך פתק מרופא.

    קרב המאסף שמתנהל בתודעה הציבורית על מעמד האישה הביא רבות מאיתנו לפינה שבה שאנחנו מרגישות שבשביל לשמור על מה שכבר השגנו אנחנו חייבות להמשיך לדחוף, לא משנה מה. להצליח לעשות הכל כדי להוכיח שאנחנו יכולות הכל. תמיד. שלא יגידו לנו שלא.

    אבל תשמעו משהו, אנחנו לא. לא בגלל שאנחנו נשים, בגלל שאנחנו בנות אדם. וכולם צריכים וצריכות לדעת ולהבין את זה - כולל אנחנו בעצמנו. אז תודה לסימון ביילס על התזכורת, ותודה אבל לא תודה לאיגוד ההתעמלות האמריקאי - אל תסגבירו את המתעמלות שלכם. תנו להן גב אמיתי שתומך במה שהן רוצות וצריכות במקום חיבוק דב ששומר על האינטרסים שלכם יותר מאשר על שלהן.

    עוד בוואלה!

    מתי כספי מבטל את הופעותיו בארץ: "לא אשתף פעולה עם דיקטטורה ופאשיזם"

    לכתבה המלאה
    טוב שיש את גל גברעם (צילום: צילום מסך, מתוך חשבון האנסטגרם של גל גברעם)

    גל גברעם - בוז לכחולי המדים

    גם גל גברעם היתה יכולה להסתובב לאחור ולחזור הביתה לפקפק בעצמה אחרי שיומנאי במשטרת ישראל שיגר לעברה את הברכה המסורתית למתלוננות על עבירות מין: "למה לא התלוננת עד עכשיו?", כשבאה להגיש תלונה נגד שי אביטל. אבל במקום זה היא הוציאה את הטלפון והעלתה לאינסטגרם סרטון רילז של 6 דקות של כתב אישום לא ערוך, לא מצונזר, ישר מהקרביים נגד המשטרה, שקוראת לנשים שנפגעו לבוא להתלונן וכשהן באות גומלת להן בבוקס בבטן וקישור להגשת תלונה מקוונת. בוז לכחולי המדים.

    במקום להפנים את דקירת הספק החיצוני שהטיל בה השוטר האקראי הזה, היא לקחה את הסכין והפנתה אותה לצד הנגדי והעמידה את כל המשטרה על הרגליים. אין שוטר במדינה שלא הגיש לה את התנצלותו האישית, אפילו השר לבטחון פנים ביקש סליחה. לא חלפה יממה ואפילו נמצאו השוטר או השוטרת בשר ודם (ולא בוט) שיגבו ממנה תלונה. מה זה אומר? קשה לקבוע.

    האם נפגעות עבירות מין שיגיעו להתלונן במשטרה לא ייתקלו עוד מעתה ועד עולם באמירות מהסוג הזה? לא סביר. לא כל מתלוננת היא גל גברעם, על חצי מיליון עוקביה באינסטגרם. אבל טוב שיש את גל ואת התהודה שלה בסושיאל. עם עוקבים אולי לא קונים במכולת, אבל אפשר לשנות את המציאות לטובה. בעצם גם אפשר לקנות עם זה במכולת, כוח במדיה החברתית אפשר לתרגם גם לכסף. מה שמביא אותנו לגיבורה השלישית של השבוע הזה - אבישג סמברג שאמרה אחרי הזכייה שלה במדליית ארד (בינתיים, המדליה האולימפית היחידה של ישראל בטוקיו) שהיא מקווה שזה יביא לה עוד עוקבים באינסטגרם.

    אף אחד מאיתנו לא ידע שהוגים את טאקוונדו במילעיל ולא במלרע, אז תודה גם על זה, אבישג סמברג! (צילום: AP, Themba Hadebe)

    אבישג סמברג - תוסיפו לה עוקב

    היו מי שנהנו להרים על סמברג את האף (איך אתם אוהביםםםם) כאילו שזו רק איזו ילדה מיליניאלית שלא מבינה מהחיים שלה וכל מה שמעניין אותה זה שיעשו לה לייק.

    אבל סמברג מבינה טוב מאוד את החיים האלה - כבר שנים שהיא מקוששת מימון לתחרויות בחו"ל, ונוסעת בעיקר על חשבון ההורים שלה לייצג את המדינה. היא יודעת שככל שיהיה לה יותר קהל, יש לה יותר סיכוי לקבל חסויות ומימון שהוא קריטי לקריירה שלה כספורטאית מקצועית. היא יודעת שרובנו לא ידענו שטאקוונדו זה בכלל ענף אולימפי (ושאף אחד מאיתנו לא ידע שהוגים את זה במילעיל ולא במלרע, אז תודה גם על זה, אבישג!). עוקבים זה כוח וכסף והשפעה וכן, גם הרמה. וואלה, גם זה מגיע לה. הוספתי לה עוקב, תוסיפו לה גם.

    לגל גברעם יש 555 אלף עוקבים ועוקבות, היא לימדה את המשטרה איך לא להתייחס למתלוננות בעבירות מין. לסימון ביילס יש 5.8 מיליון עוקבים ועוקבות, היא לימדה אותם ועוד רבים שזה בסדר לוותר ולא להתחרות בכל מחיר. שבריאות נפשית היא גם חשובה ובעיקר שהיא לא מבישה. תנו לאבישג סמברג עוקב - לכו תדעו מה היא תעשה עם זה יום אחד.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully