לרכוב לעבר המוות: הבמאי דיוויד לאורי על הסרט שכמעט עלה לו בחיים

    דייויד לאורי סומן כאחד הבמאים האמריקאים המעניינים בדורו, ומנציח את מעמדו ב"האביר הירוק" המדובר. בריאיון, הוא מסביר שהעיסוק של הסרט בחיים ובמוות קרוב באופן מצמרר למציאות שחווה בעצמו

    • דב פאטל
    • המלך ארתור
    טריילר הסרט "האביר הירוק" (פורום פילם)

    "האביר הירוק", שעלה לאקרנים בסוף השבוע האחרון, משתייך לסוג נדיר ונהדר במיוחד של סרטים: כאלה שקורים בהם כל כך הרבה דברים שונים ומשונים, שבשלב מסוים אתה כבר שוכח מה היה בתחילת הדרך.

    ובכל זאת, ננסה להיזכר ולתקצר. כמשתמע משמו, "האביר הירוק" מבוסס על יצירה שירית מהמאה ה-14, העוסקת בגאווין, אחיינו הפוחז של המלך ארתור, שמעולם לא התנהג בצורה הראויה לאחד הטוענים לכתר, אך כל זה משתנה במהלך סעודה חגיגית סביב השולחן העגול.

    למקום מגיע אותו אביר ירקרק ואימתני בשמו נקרא הסרט, ומאתגר את הנוכחים: אם כולכם אמיצים כפי שאתם טוענים, שיקום אחד וישחק איתי משחק. הכללים: אני אניח לכם להנחית מכה על צווארי החשוף, אבל מי שיעשה זאת יתבקש לבוא לבקרני בעוד שנה, ולקבל ממני מכה אחת אפיים.

    גאווין, בניסיון להוכיח סוף כל סוף שהוא אביר אמיתי, מקבל את העסקה, עם כל מה שמתחייב ממנה. וכך, כעבור שנה, הוא יוצא למסע כדי לפגוש מחדש את האביר הירוק. בדרך, הוא יעבור אינספור חוויות מסעירות, הכוללות בין השאר גם מפגשים עם ענקים ועם שועל מדבר, סצינת סקס לוהטת, קרבות אלימים ועוד הרבה מעמדים שדורשים ממנו להרהר על אומץ, פחד, תשוקה ומוות.

    עוד בוואלה!

    כנראה לא שמעתם עליו, אבל זה אחד הסרטים הגדולים של השנה

    לכתבה המלאה
    קורים כל כך הרבה דברים, שקשה לזכור מה קרה בהתחלה. מתוך "האביר הירוק" (צילום: פורום פילם)

    הקולנוען דיוויד לאורי קרא את "האביר הירוק" במהלך לימודיו בקולג', אבל שכח מן המעשייה הזו. הוא נזכר בה רק לפני שנתיים, כשעבד על פרויקט שנתקע וחיפש לכתוב תסריט מסובך פחות. "שאלתי את עצמי, איפה אני יכול למצוא סיפור פשוט?", סיפר בעצמו. "ואז אמרתי לעצמי - אולי אעשה משהו על מישהו שרוכב על סוס ויוצא למסע, ונזכרתי ב'האביר הירוק'. הזמנתי עותק שלו באמזון, התחלתי לקרוא אותו מחדש ומיד גם התחלתי לכתוב את התסריט".

    לאורי ביסס את מעמדו בעשור האחרון כאחד היוצרים הצעירים המעניינים והמוערכים שפועלים באינדי האמריקאי. הוא פרץ עם "נאהבים מחוץ לחוק" ו"סיפור רפאים", שניהם בכיכובם של קייסי אפלק ורוני מארה, והעניק לרוברט רדפורד מה שכנראה יהיה תפקידו הקולנועי הגדול האחרון ב"הג'נטלמן והאקדח". בתווך ביים סרט ילדים לא שגרתי, "חברי הדרקון אליוט", ובשנה הבאה יעלה הפרויקט הכי מסחרי שלו עד כה - עיבוד ל"פיטר פן" מבית היוצר של דיסני.

    את הלהיט החדש שלו ביים תחת המטריה של A24, האולפן הצעיר והמגניב שמתמחה בסרטים מסוגננים. הסרט מזכיר את "מידסומר", תוצר אחר שלהם מן השנים האחרונות, ואם מביטים בשניהם אפשר אף לומר שנולד כאן סגנון קולנועי חדש, שילוב של פולקלוריסטי והיפסטרי שניתן להגדיר כפולקלוהיפסטרי.

    זה לא נאמר כעקיצה: לאורי ניחן בחוש ויזואלי נהדר. תענוג לצפות ב"האביר הירוק", וחוץ מהסגנון, יש בו גם הרבה תוכן. נוסף לכך הסרט קומוניקטיבי ומבדר, אך גם אמנותי ומאתגר, כולל רגע שיא באורך 15 דקות שאין בו ולו מילה אחת. מעל כל זה, עומדות תצוגות משחק מעולות, בראשן של אליסיה ויקנדר ושל הכוכב הראשי, דב פאטל.

    ראינו כבר הרבה סרטים על פי אגדות המלך ארתור, אבל זו הפעם הראשונה בה שחקן שמוצאו הודי מגלם את התפקיד הראשי. פאטל כבר קבע השנה תקדים דומה ב"ההיסטוריה האישית של דיוויד קופרפילד", וכאן עושה זאת שוב.

    עוד בוואלה!

    מבעד למארה: הריאיון שלנו עם רוני מארה

    לכתבה המלאה
    פולקלו-היפסטרי. הבמאי דייוויד לאורי (צילום: פורום פילם)

    "לא כתבתי את התסריט במחשבה על דב, אבל בשלב הליהוק הוא פרץ כמעמד המוביל", אומר לאורי בריאיון טלפוני לוואלה! תרבות לרגל הפצת הסרט בישראל. "אמנם הסרט מתבסס על אגדה מלפני מאות שנים, אבל חשוב לי שהסרטים שלי יציגו את העולם שאנחנו חיים בו היום. עד לפני כמה שנים, לא היינו רואים מישהו כמו דב בתפקיד הזה, וזה יפה בעיני לקחת קלאסיקה ולצבוע אותה בצבעים אחרים. מעבר לכל זה, דב הוא האביר המושלם ולא יכולתי ללהק מישהו טוב יותר לתפקיד".

    גם הייצוג של דמויות הנשים בסיפור מנסה ליישר קו עם שנת 2021. "יש כל מיני פרשנויות ליצירה המקורית", אומר לאורי. "יש האומרים שהיא אחת מן הדוגמאות הראשונות לכתיבה פמיניסטית מוקדמת. ניסיתי להדגיש את זה ולהפוך את הנשים לדומיננטיות עוד יותר. אני חושב שכל אישה שגאווין פוגש מבינה טוב ממנו מה קורה".

    קראתי גם פרשנות שלפיה כל הסרט הוא למעשה אלגוריה הוא על ההתמודדות שלנו עם המוות.

    "מבחינתי, כל סרט שאני עושה הוא דרך להתמודד עם היחסים שלי עם המוות".

    ליהוק פורץ דרך. דב פאטל ב"האביר הירוק" (צילום: פורום פילם)

    לאורי, כך סיפר, חשב שהוא עצמו הולך למות בזמן הצילומים. "צילמנו את הסרט באירלנד, לפני הקורונה", שיחזר. "החצי הראשון של ההפקה היה כיפי ופסטורלי, אבל אז חליתי. היתה לי שפעת אכזרית במיוחד. בימינו, עם כל המגבלות שיש, הייתי צריך לעזוב את הסרט, אבל בזמנו נשארתי, ואני לא מבין איך הצלחתי לא להתמוטט. זה היה סיוט. בקושי יכולתי לדבר, וחשבתי שאני הולך למות. אמרתי לעצמי - אולי לא אצא מפה, אבל לפחות יהיה סרט. בסוף, גם נשארתי בחיים וגם השלמנו את הסרט".

    כיום, לאורי מתלוצץ עם רופאיו ועם מבקריו, אבל העולם עצמו גוסס. "לאורך השנים היו פרשנויות רבות למשמעות של הצבע הירוק במקור הקלאסי", אומר הבמאי. "מבחינתי, הוא מסמל את הטבע, והסיפור עוסק בקשר בין הטבע והציוויליזציה שלנו. אני מאוד מתחבר לזה. משבר האקלים מדאיג אותי מאוד, וזו שאלה הרבה יותר גדולה מהחיים שלי או שלך או מהמוות שלי או שלך. יש משהו עוצמתי וגם משהו מאוד יפה בכך שיום אחד, כולנו נימחק מעל פני האדמה, אבל כדור הארץ ימשיך להסתובב בלעדינו".

    הדמות האהובה עליי בסרט היא לא אנושית, אלא השועל המדבר.

    "היה לי חשוב לתת תפקיד מרכזי לדמות לא אנושית, והסרט מביע הרבה מהרעיונות שלו דרך השועל. יש אזכור לשועל במקור, והגדלתי מאוד את החלק שלו בסרט. אני אוהב שועלים מדברים, אם זה בסרט אנימציה כמו 'מר שועל המהולל' או באנטי-כרייסט של לארס פון טרייר, ורציתי שועל מדבר משל עצמי".

    כרגיל, הביקורות מפנקות אותך והציון ברוטן טומטוז מרקיע שחקים.

    "אני מאוד מוקיר תודה על כך. גם במקרה של הסרטים הקודמים, וגם הפעם. כתבתי ביקורות בעצמי לפני שהתחלתי לביים ואני אוהב ומעריך את אמנות הביקורת. עם זאת, אני חייב להודות שאני לא קורא את מה שכותבים על הסרטים שלי. הייתי שמח להשתתף בשיח ולתרום לו, אבל אני פשוט לא מסוגל. אני מעדיף לשמור מרחק ולא לקרוא, וההפסד כולו שלי. זה שובר את לבי".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully