צער רב נחת על עולם התרבות והאומנות עם היוודע מותו של האומן, הפסל וחתן פרס ישראל יגאל תומרקין, בגיל 87. תומרקין, מבכירי האומנים בישראל, הלך לפני הצהריים לעולמו, בביתו, אחרי שנאבק במחלה. תומרקין היה אומן מגוון שיצירתו כללה פסלים, ציורים, רישומים, גרפיקה ועיצוב במה. בין יצירותיו המוכרות ניתן למנות את "האנדרטה לשואה ולתקומה" משנת 1975 המוצבת עד היום בכיכר רבין בתל אביב, את הפסל האייקוני "הוא הלך בשדות" משנת 1967, והפסל "התרחשות" באוניברסיטת תל אביב משנת 1972.
האומן והיוצר יאיר גרבוז ספד לתומרקין בשיחה עם וואלה! תרבות: "אני חסיד של האומנות הישראלית, חושב שיש והייתה כאן אומנות טובה מאוד, אבל יש מעט אומנים שאם תסלק אותם מהבניין שנקרא אומנות ישראלית - אז הבניין מתמוטט. ותומרקין היה כזה, מה שנקרא עמוד תומך. כי הוא הגיע לארץ וממש הביא לכאן את שנות השישים והשבעים. הביא את האומנות של הטכניקה המעורבת של החומרים - שילוב של ציור, פיסול, רישום, צילום וכתב בתוך יצירה אחת. הוא בעיני גם היה דמות אומן שאיננה יותר וחסרה לי בימינו - כי הוא היה איש תרבות. הוא התעניין בתרבות, בספרות, בשירה, בקולנוע, במוזיקה ובתיאטרון ברמה מאוד גבוהה, וזה גם ניכר ביצירתו. היצירה שלו הייתה בדיאלוג עם עולם התרבות בעבר ובהווה".
"היתה לתומרקין מודעות פוליטית חברתית מאוד מאוד חזקה, גם שערורייתי, גם נוקם וגם נוטר וגם כועס. אבל הוא החזיק מאחוריו ארסנל כל כך גדול, שאפשר היה לקבל גם את הדברים היותר קשים והפחות מוצלחים בהתנהלות הזאת שלו. אני חושב ששני דברים לא מתקיימים היום ותומרקין קיים אותם בשיא העוצמה. אל"ף, היום לא מתקיים פער ומתח בין האומנים לסביבה המתווכת שלהם - אוצרים, גלריסטים, מבקרי אומנות, מנהלי מוזיאונים. כולם היום חברים של כולם. תומרקין היה בעימות עם כולם. ושנית, הוא היה באמת איש ספר, בעצמו כתב והוציא ספרים, כולל אוטוביוגרפיה מופלאה".
"גם מי שלא אהב במיוחד אותו לא יכול היה להתעלם מהנוכחות שלו, מהעוצמות שלו ומהכוח שלו. הוא יכול היה להזיז הרים. העיקרון של היצירה שלו היה בנויי על ליצור כמה שיותר, בכמה שיותר עוצמות, ושהזמן יעשה את הסלקציה, לא לבזבז זמן על לחשוב איזו עבודה שלי יותר מוצלחת ואיזו פחות, אלא לעשות עוד אחת. וזה לזה שיש המון בעולם עבודות מאוד מאוד משמעותיות. כהרגלנו, במקום הזה, הספיקו לשכוח אותו עוד לפני מותו אבל זה נכון לכל אומן ישראלי בשאר הוא".
בנו, השחקן יון תומרקין, ספד לו בשיחה עם וואלה! תרבות. "בגלל שזה כל כך טרי וכל כך כואב עוד קשה לי למצוא את המילים הנכונות", אמר. "מבחינתי הוא היה האבא הכי מדהים שאפשר לבקש. ההיפך מהפרסונה ומאיך שנתפס בעיני הציבור כ'ילד הרע' עם 'הפה הגדול'. הוא היה אבא מדהים והכי אוהב את הילדים שלו ואת המשפחה שלו. הוא היה חולה תקופה, ועכשיו זה קרה. לצערי לא הספקתי להיפרד כמו שרציתי. הוא היה אמן מדהים, מהגדולים שהיו ויהיו פה בישראל. אני חושב שזאת אבידה גדולה לעולם התרבות והאומנות, ובכלל לעולם".
שר התרבות והספורט, חילי טרופר, ספד: "האומן יגאל תומרקין, שהיה ממובילי תחום הפסלות והציור בישראל, הלך היום לעולמו והותיר אחריו יצירות שיישארו כעדות ניצחת לכשרונו אחרי עשרות שנים של עבודה עניפה. משתתף בצער המשפחה".
הגלריסטית הוותיקה נעמי גבעון, מבעלות גלריה גבעון, ספדה לתומרקין בשיחה עם וואלה! תרבות: "הייתה לתומרקין תרומה עצומה לאומנות הישראלית. התרומה העיקרית שלו הייתה שהוא לא הלך בשום תלם. לא נכנע לקאנון כזה או אחר. הייתה לו שפה עצמאית, ייחודית, חופשית, לגמרי שלו. והמעניין הייה שהייתה לו אינטרפטציה על מודרניזם שהייתה שונה מאיך שהסצנה הבינה מודרניזם. הוא קורץ מחומר אחר. היה לו בלי סוף אומץ יצירתי, ללא גבול. אני חושבת שאנחנו לא מכירים היום צורת עשייה כל כך חופשית מקיבעון כמו של תומרקין".