בהפקת "הכוכב הבא" מצאו הפעם גימיק חדש: דואט בהפתעה. המתמודדים אמורים לבצע שיר כשזמר מוכר (לבד ממקרה אחד - כולם גברים), שזהותו לא ידועה להם, אמור לעלות באמצע הביצוע ולהצטרף אליו.
כדרכם של הגימיקים ב"הכוכב הבא", זה הפך להיות נושא השיחה העיקרי של ההפקה והשופטים לאורך הפרק, כולל רמזים מופרכים וחסרי ערך בסגנון "הזמר במסכה", ומה שמגוחך יותר: בתחילת הביצועים הופיעו דמות ענקית של זמר אלמוני על המסכים, אלמנט ויזואלי בולט בהרבה מכל דבר אחר, שגנב את תשומת הלב - ניחשתם נכון - מהמתחרים שניסו לשיר. הדמות הענקית מעל המתמודדים הקטנים הפכה את היוצרות: הזמר האורח הוא מי שחשוב, המתמודד הוא זה שהופך לאלמוני חסר זהות, ומבחינת הריכוז של התכנית והצופים - הגימיק עליון על השיר.
אבל "הכוכב הבא" לא זקוקה לזמרים אלמונים שיצילו אותה מעצמה. יש לה מתמודדת אחת, מבושלת, שאמורה וצריכה לקחת את המיליון - שי המבר. זאת העונה שלה. היא סומנה בתוכניות הראשונות, ומאז זה רק מתבהר: אין אף אחר מסביבה שיש לו כל כך הרבה כלים כמוה.
יש זמרים יותר כשרוניים אולי, או יותר מקוריים, או כאלה ששוחים יותר בפופ של 2021 - אבל המבר הרבה יותר מבושלת מכל היתר (כבוגרת של "בית הספר למוסיקה" ולהקה צבאית, יש לה גם הרבה מאוד ניסיון - אבל זה לא העיקר). יש לה זהות מוזיקלית מגובשת אבל גם ורסטיליות; היא כותבת טוב, בצורה אותנטית ולא גנרית, על החוויות שלה; היא מבינה את המקום שלה על הבמה, לא נבוכה מהמצלמה. מהבחינות האלה, היא מוכנה הרבה יותר מכל כישרון אחר בתכנית לקריירה - אולי לא ככוכבת הפופ הבאה של ישראל, אבל בהחלט כיוצרת מיינסטרים לגיטימית על קשת הרוק הרך והבלדות האישיות.
בעידן שלאחר האירוויזיון, זהות המנצח בעונה הנוכחית תבהיר לאן פניו של הפורמט. אם אמנם, כפי שהצהירו השופטים וההפקה, החיפוש הפעם הוא אחרי אמן שיכול להחזיק קריירה ולא אחרי דמות שיכולה לפרוח באירוע פופ בינלאומי - הבחירה בהמבר תשדר גם מסר משמעותי, לפיו התעשייה זקוקה עכשיו לא לעוד קאבריסט מצטיין אלא ליוצרות-כותבות מקוריות חדשות, ובמיוחד לכאלה עם מחויבות חברתית לנושאים הבוערים של הרגע - כפי שהוכיחה כששרה את "פעם את לילה" באודישן. מכל הסיבות האלה, זאת צריכה להיות היא, עם כל הכבוד לשאר החבורה.