מה רוצה אדם בישראל בעיצומו של אוגוסט הנורא של 2021? בליבו של הגל הרביעי, הילדים משתוללים בבית, חלומות החופשה נגוזו, חגי תשרי ובישוליהם בפתח. הוא לא רוצה לשמוע יותר על מגפה, אלא שיחלצו אותו מהמציאות. הוא פותח בשבע ומשהו בערב את ערוץ 13 ובזה אחר זה מופיעות לו ארבע הבטחות ברצף על המסך:
"מיד: שואבי האבק שעושים גם ספונג'ה
מיד: חופשה חלומית - בראשון לציון
מיד: תאילנד למחוסנים בלבד
מיד: ארוחות חג ממסעדה עד הבית"
ארבע ההבטחות האלה הופיעו בזו אחר זו בתוכנית "לפני החדשות" בהגשת ליאור קינן. אף אחת מהן לא מבטיחה, ובכן, חדשות. זה אפילו לא אקטואליה רכה, מהסוג שרווח כל כך בשעות אחר הצהריים. זה שייך לתחום הפרסומת, ואולי מוטב, כמו השיר ההוא של ניסים סרוסי - לתחום האשליות: לא לעבוד לעולם, לא לשרת שום אדם, לא לנקות יותר, לא לבשל יותר, לצאת לחופשה בלי להיטרטר ולחגוג בחופים כאילו העולם פתוח. הכל בסדר, נגאלתם מכל הייסורים.
והכי טוב: זה יגיע "מיד". העתיד כבר כאן. רק תחכו קצת ונבואת הנחמה המרגיעה תתגשם. אל תפחדו ילדים, הכסף שלנו עוד יבוא להציל אותנו. כלומר, בהנחה שאנחנו לא יושבים בבית אחרי שהעסק שעבדנו בו קרס בקורונה.
רק לעתים רחוקות המנגנון הזה נחשף באופן כל כך שקוף, ועוד בדרך כזאת קומית: מה שהתחיל במעט אייטמים צבעוניים בסוף התוכנית שתורצו כ"מבחנים" או "בדיקות", הפך לתופעה רב-ערוצית שמקהה את התסכול מהמציאות, עם "סיפורים" על חלומות של עושר ואיכות חיים שאפשר היה לממש לו היו לציבור (אין לו) כסף, זמן ופנאי. בהדרגה האייטמים האלה ממלאים נפח רחב יותר מזמן המסך - ולא פחות חשוב: מהכותרות והפרומואים - מבטיחים לצופים המותשים נחמות רגעיות, ומטשטשים את החרדות שמעוררים נושאים פחות סקסיים, כמו עוני, משבר האקלים או משמעויותיו של חוק ההסדרים. כך חותרות תוכניות האקטואליה תחת עצמן, מבהילות ומטשטשות, ומוכרות לכל המרבה במחיר מציאות אלטרנטיבית.
בתוך כך, בזמן הפרסומות קיבלנו הבטחה נוספת של חברת החדשות: תיכף יגיע "התיעוד שיטלטל אתכם". הפרומו קידם - בסאונד, אך בכתובית לא נכתב דבר מלבד שלוש המילים האלה - תיעוד של כתב הבריאות מאיר מרציאנו על התנאים הקשים בתוך המחלקות הסגורות. זה אייטם שיש הרבה טעם להתפאר בו - כי הוא חשוב ומאיר פינות חשוכות ויש לו השפעה על חיים של אנשים, ולא כי הוא "יטלטל את הצופים". ככה נראה חוסר ביטחון טלוויזיוני: החדשות מתחפשות לבידור, הבידור מתחזה לחדשות, ונשף המסכות הזה רק הולך ומסתחרר.