שוק הקולנוע המקומי נמצא כרגע בתקופת דמדומים משונה, כמעט חסרת תקדים: מצד אחד, האולמות פתוחים מאז תחילת חודש יוני האחרון. מצד אחר, המצב ממש לא כתמול שלשום. נזקי הקורונה עדיין ניכרים, והקהל לא חזר במספרים שהיו לפני המגיפה.
כתוצאה מכך, השוק עובד - אבל על אש קטנה. המפיצים לא ממהרים להשתמש בסחורה השווה שמחכה על המדף, ומעדיפים לפעול על אש קטנה, עם סרטים בפרופיל נמוך יחסית. למשל, "איך להיות אישה טובה" שיצא בשבוע שעבר, או "סוס מנצח" שיוצא בשבוע הזה, והוא דוגמה קלאסית לסרט שראוי לשלושה כוכבים, ציון חביב אך לא מחייב.
הסרט מבוסס על אירועים שהתרחשו בוולס לפני כעשרים שנה, וכבר הונצחו בסרט תיעודי בשם "Dark Horse". זירת ההתרחשות היא קפן פורסט, עיירה קטנטנה אפילו בקנה המידה של המדינה הקטנטנה, והגיבורה קופאית וברמנית בשם ג'ן, שמחפשת דרך להכניס קצת אור לחיים האפרוריים שלה ושל התושבים המקומיים.
כדי לעשות זאת, היא מחליטה להגשים חלום: לטפח סוס מירוצים ולהפוך אותו לאלוף על המסלול. העלויות, כמובן, יקרות, כך שהיא נדרשת להרים פרויקט מימון המונים, בו שותפים חבריה ושכניה. עם הזמן, כפי שקל לנחש, יתברר כי ההשקעה משתלמת.
הסרט מתגלה כשילוב של שני ז'אנרים שונים. הראשון, כמובן, הוא אחד מן הסוגות הוותיקות והנפוצות בהוליווד - סרט הספורט, שמתאר כיצד אנדרדוג הופך לסוס מנצח. לשני, שאת ראשיתו אפשר לסמן בשנות התשעים עם "ללכת עד הסוף", אין שם רשמי. אפשר לקרוא לו "קומדיית הצווארון הכחול הבריטית". גיבוריו הם בריטים מובטלים או בני מעמד הפועלים, שמוצאים דרכים מפתיעות להתעלות מעל המצוקה שלהם, למשל לרקוד או להצטלם בעירום, או במקרה זה - לטפח סוס מירוץ.
הלהיטים הללו זוכים לפופולריות בגלל המסר האנושי והאופטימי שיש בהם, וגם כי כולנו, כולל אני כמובן, פתיים של מבטאים בריטיים למיניהם. ב"סוס מנצח" יש בשפע גם מזה וגם מזה.
את הסרט ביים יורוס לין, איש טלוויזיה וולשי שעד כה התמקד בעיקר בעבודה טלוויזיונית, ובין השאר עמד מאחורי פרק אחד של "שרלוק" ופרק אחד של "מראה שחורה". הוא בעל מלאכה מיומן, ומיטיב להשתמש כאן בקונבנציות של סרט הספורט בצורה אפקטיבית.
ובכל זאת, לו "סוס מנצח" היה מתרחש בקליפורניה, הוא כנראה לא היה מעניין במיוחד. מה שמוסיף לו צבע ועניין הוא המיקום בעיירה וולשית שכה רחוקה בדרך כלל מאור הזרקורים. עיצוב ההפקה ועיצוב הדמויות מצליחים לתת תחושה של זמן ומקום, ולהציג בפנינו פיסת חיים ייחודית, שיש לה שפה, מנהגים ואופי משלה.
לא פעם, בסרטי סוסים, מפריסי הפרסה מתעלים בקלות מעל בני האדם המשעממים. כאן, הדמויות האנושיות ססגוניות ומלאות בשר. תורמת לכך גם האיכויות של תצוגות המשחק. ב"סוס מנצח" משתתפים כמה שחקנים ושחקניות שנמצאים בעיקרון חצי קומה מעל הרמה של הסיפור השגרתי, ומושכים אותו לכיוון מעלה. מדובר בעיקר בטוני קולט האוסטרלית בתפקיד הראשי, ובצידה דמיאן לואיס הזכור בעיקר מ"הומלנד", ואמנם נולד בלונדון, אבל כאן מתחבר לשורשים הוולשיים של משפחתו.
כדי להוסיף עוד קצת פלפל לערימת החציר שלפנינו, משתמש "סוס מנצח" במיטיב המוזיקה הוולשית - מטום ג'ונס ועד המאניק סטריט פריצ'רז. אלה מהווים בסיס לסצינות קריוקי מלאות שמחת חיים, שמתגלות כרגעי השיא האמיתיים של הדרמה הקומית הזו, ומוסיפות לה חן, רגש ואפילו קצת מקוריות.
אז אמנם הסרט נראה על פניו כשגרתי לחלוטין, ובכל זאת יש בו משהו מפתיע. יצאנו לחפש אתונות וסוסים, ומצאנו שירה בציבור של להיטים וולשיים. "סוס מנצח" לא ינצח בשום מירוץ לפרס קולנועי חשוב - אבל כל מי שיצפו בו ייצאו עם חיוך קטן.