חמש שנים חלפו מאז תכניתו האחרונה של אלון גל. בינתיים נכנסה לחיינו הקורונה, עסקים קרסו וגישה לוחמנית כלפי המתקשים כלכלית אבדה מחנה. אל המגרש הזה נכנסת "יש לכם עסק", תכניתו החדש של גל שעלתה אתמול ברשת 13, ומממשת את כל ההבטחות הגלומות בשמה: עסקים והפחדות. הפעם נושא גל את מבטיו החמורים אל בעלי עסקים עצמאיים וכושלים, במטרה לחלץ אותם מהבור.
את העונה פותח הזוג איריס ואמיר, שמנהלים מזה כמעט עשור מבשלת בירה במושב ליד בית שמש. אחרי ארבע שנים שבהן הפסידו בממוצע 200,000 ש"ח לשנה, אין להם ברירה אלא להודות שהבעיה טמונה אצלם. אין שום מגיפה להאשים. גל, כדרכו, מתכוון להגיד להם את זה ישר לפרצוף. האגרסיביות הטלוויזיוניות שלו גרמה לאנשים רבים לאורך השנים לסלוד ממנו, ולאחרים להתאהב בו, כיאה לגרסת הקואוצ'ר לאסף גרניט.
ב"יש לכם עסק", המלחמה עולה שלב. לפי חוקי הפורמט, על המשתתפים להחליט בתום 48 שעות האם הם רוצים לסגור את העסק או להמשיך איתו בדרך חדשה. במבט ראשון, האריזה הדרמטית הזו נראית מגוחכת. הרי בין אם יכריעו לסגור או לפתוח, הם יכולים לשנות את דעתם מיד עם כיבוי המצלמות. אף אחד לא חייב באמת לאלון גל שום דבר. זו סימולציה. אם ב"חתונמי" משחקים בזוג נשוי, כאן משחקים בפשיטת רגל, והסטופר שנועד לשוות רצינות לפורמט מטופש כמעט כמו החופה הפיקטיבית.
מלבד גימיק המירוץ-נגד-השעון, מדובר בתכנית אלון-גלית קלאסית. מי שנהנה לראות אותו קודם צועק על אנשים מתקשים כלכלית, יהנה גם עכשיו. כמיטב המסורת, את 24 השעות הראשונות מקדיש גל להצלפה בזוג הכושל. תחילה הוא שולח אותם לנפץ בקבוקי בירה על קיר המבשלה ואחר כך לרסס "סגור" בספריי אדום, משל הייתה המבשלה הזו אקסית ששברה לו את הלב ולא פרי יצירתם של זוג חולמני ואוהב. מה יש לכם, למאצ'ואיסטים הטלוויזיונים? למה אתם כל כך אוהבים לשבור דברים? אי אפשר לעשות שינוי עם רצפה נקייה?
האקט הדרמטי דווקא עושה את שלו ומביא את איריס לכדי דמעות. ציניות בצד, אפשר שבאמת הייתה זקוקה לניפוץ הסימבולי כדי לתת הזדמנות לאפשרות של סגירת העסק. יש בזה היגיון פסיכולוגי כלשהו. כמו במערכת יחסים בריאה, גם עסק, אסור לו להימתח רק מכוח ההרגל. במקרה שלהם, מלבד היאחזות בחלום הישן, מובן שאין סיבה מספקת כרגע להשאיר את הרגל על דוושת הגז. כדי לקחת החלטה מושכלת, כדאי לשקול ברצינות גם אפשרות של סגירה.
אבל אלון גל הוא לא רק יועץ עסקי. הוא "מאמן אישי", תואר נלוז רק במעט פחות מ"מלווה אישי", כלומר שהוא מורשה לנזוף בלקוחותיו בכל התחומים ולאו דווקא בענייני פרנסה. לכן הוא כועס גם על היעדרות האב מהבית בשל העבודה המאומצת, לפעמים עד שתיים בלילה. המבט הנבוך על פני הזוג הדתי לא עוצר אותו, וכדי להכות עמוק יותר מתחת לחגורה, הוא מגייס לעזרתו גם את ה' ושואל את אמיר אם זה ציווה עליו שלא לראות את ילדיו ובמקום זאת לייצר בירות. שנאמר, אמאל'ה ואבאל'ה.
משם מחכה לנו, כמובן, סצנה משפחתית, בצירוף ההטפה האהובה "אין כסף שקונה שעה עם הילדים". מעצבן, אבל צודק. אפשר לומר גם צודק, אבל מעצבן. השאלה מה מהם הוא יותר אלון גל, זה עניין של נקודת מבט. כך או כך, גל יודע איך עושים טלוויזיה, ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. אפשר לומר שהוא אגרסיבי מדי, דרמטי מדי, לא רואה בעיניים - אבל להחזיק קהל הוא יודע. האם על חשבון הזוג? זו כבר שאלה.
"הייתי חייב להמחיש להם את הסכנה בדרך שבה הם הולכים", אומר גל, ונותר רק להשלים בראש "אז שברתי להם כיסא בפרצוף", כי באמת, בשלב הזה גל המחיש את חומרת המצב די והותר. אבל למאמן האישי תמיד יש עוד טריקים בשרוול, והוא מפזר על השולחן ז'יטונים על מנת לדמות את הניהול העסקי שלהם להימור בקזינו. עד כה שיכנע אותם רק לסגור את העסק, ונראה שהצליח לגרום להם על הדרך גם לסגור את הבית, להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה אף פעם.
"קשה לי להתייחס אל כל העסק כז'יטון", מייבבת איריס, "באנו תמימים וחולמניים". לראשונה, סוף סוף, גל מפגין אמפתיה. אבל לא צריך להגזים. משם הוא לוקח את הזוג לחנות משקאות, כדי לראות איך הם משווקים את הבירה שלהם. שם, הוא חושש, מצויה נקודת התורפה שלהם, ומוצא שהם אכן משווקים את הבירה גרוע (במילים אלה: "אחי אתה גרוע"), מבלי להסביר הרבה למה. אמיר, חסר אונים, פולט, "מה אתה רוצה?", ומדבר בשם כולנו. אנא, רק עוד מעט חסד בזמנים קשים אלה.
בטעימות עם אנשי מקצוע, עולה שהבירה טעימה וגם ממותגת טוב - אבל לצד החיובי החשוב הזה גל לא נותן הרבה מקום. הגישה שלו היא לשבור את תלמידיו לצורך צמיחה מחדש, בדומה לגישה הנהוגה בטירונות או בית ספר למשחק, אבל מי שעבר אחד מהם או את שניהם, יודע שלפעמים גם סתם נשברים. וזה מה שקורה לאמיר. גל מעודד את השניים לפנות לחברת שיווק, אבל בנקודה הזו, אמיר כל כך מיואש שמתחשק לו לסגור את הבסטה, של החיים בכלל.
עברו 48 שעות והגיע הזמן להחליט. "קשה להחליט בחיפזון, צריך לשקול לעומק על מנת לקחת החלטה מושכלת", מתמהמה אמיר. יש צדק בדבריו, אבל יש גם פורמט ואלון צריך תשובה. הוא מדבר על פסיכולוגיה של קבלת החלטות ואומר בדרכו המשכנעת שאם מחכים להחלטת היקום, הוא תמיד מקבל בשבילך את ההחלטה הקשה. אלון גל מדבר בשפת השכל הישר, הם בשפת הלב. "הרגשנו לא מובנים", אומרת איריס. אי אפשר לצוות לגל מישהי שתיתן חיבוק?
לבסוף, הם מחליטים להמשיך בצמוד להמלצות של גל. אפשר לייחס את זה לאמונה שהחדיר בהם, אבל האמת היא שהשניים האלה לא באמת שקלו לסגור את העסק. 48 שעות של סגירה פיקטיבית הן פורמט מגניב, ספק אם בסופן מסוגל אדם להשלים עם האפשרות של הודאה בכישלון ושינוי קיצוני בחייו. נוסף על כך, אפשרות הסגירה לא יכולה הייתה לעלות ברצינות על הפרק, כי בשום שלב לא דנו בחבורה על פרנסה אלטרנטיבית.
לאור כל זה התהליך המזורז לוקה בחסר, בלשון המעטה. עם זאת, בסיום הפרק נכנסים השניים לשלושה חודשים של פיתוח העסק בליווי מלא. על הדרך, הם זוכים לפרסומת שתשודר בערוץ לצד פרסומות מן המניין, לא ידוע מתי וכמה פעמים, אבל זה בטח לא מזיק.
חשוב מכל אלה, הוא שגל מחזיר לזוג את התקווה והחיוך, ולאלה באמת אין מחיר. אם התקווה מגובה בתמיכה מקצועית, מה טוב. חרף כל הקשיחות של גל, שלא תמיד עוברת טוב בגרון, התכנית שלו מסתמנת כיום כריאליטי החומל ביותר על משתתפיו מבין האופציות המוצעות על המסך. התחושה היא שהן ההפקה והן המנחה שלו, בדרכו האגרסיבית, רוצים בטובת המתמודדים, וזה כשלעצמו איננו מובן מאליו. כשמבינים את זה, גם הנזיפות נצבעות בחן מסוים.