ההיגיון האנושי גורס כי אישה שכותבת יפה כמו סאלי רוני לא יכולה להיות מטומטמת. אמנות יפה מבלבלת אותנו לפעמים, אבל היא לא משקרת לנו. אדם שיכול ליצור אמנות רגישה כל כך, מעודנת כל כך, לא יכול להפוך לשטחי לחלוטין כשמגיעים לדבר על נושא מורכב. האישה שכתבה כמה מהדיאלוגים הפנימיים הכי חכמים של העשור האחרון, שעזרו לתווך את התודעה של דור ה-Z שחור על גבי לבן, לא יכולה להפוך לחדגונית בצורה מביכה כמעט כשהיא מתבקשת לדבר על נושא מסוים. הספרים שלה מלאים בניגודים ובשוליים האפורים של המציאות האנושית, אך בחייה האמיתיים היא בוחרת לחלק את העולם לבינארי, טובים ורעים. משהו לא מסתדר.
אם אתם לא מכירים את סאלי רוני זה בסדר, סופרות איריות לא זוכות לפופולריות בימינו כמו "משחקי הדיונון" או כוכבי "חתונמי", אבל מדובר באחת מהיוצרות המוערכות בעולם כרגע. רק בת 30, וכבר הספיקה לכתוב שני רבי מכר ענקיים: "אנשים נורמלים" שעובד לסדרה מצליחה ב-Hulu (אותה היא גם כתבה) ו"שיחות עם חברים" שגם עובד למסך הקטן, בסדרה שאמורה לעלות בשנה הבאה.
בספטמבר האחרון הוציאה רוני את ספרה השלישי - "עולם יפה, איפה אתה" - וכבר ביומו השלישי בחנויות הוא הפך לספר הנמכר ביותר לשנת 2021 בבריטניה. מדובר בתופעה. אישה צעירה שגורמת לצעירים לרוץ לחנויות הספרים ולרוקן את המדפים, וכל זה עם רומנים על הניואנסים הקטנים של החיים האמיתיים, לא על בית ספר למכשפים או דרקונים מעופפים. ואולם, יש בעיה אחת: את הספר הזה לא נוכל לקרוא בעברית, פשוט כי רוני מסרבת לאפשר למו"ל ישראלי לתרגם את ספרה. במילים אחרות: סאלי רוני היא מטומטמת או אנטישמית. וכזכור, מטומטמת היא לא.
כן, אני יודע, לא נהוג לכתוב "אנטישמית" על מישהי רק בגלל שהיא לוקחת את הצד של הפלסטינים בסכסוך האזורי שמלווה אותנו כבר עשרות שנים. בכלל, לא נהוג להטיח את המילה הטעונה "אנטישמיות" בפני אנשי רוח. אפילו רוג'ר ווטרס הצליח לחמוק מהכינוי "אנטישמי", וזוכה לרוב לביטוי המכובס - "תומך BDS". אבל כמייצגת הדור ששם את החוויה האישית במרכז, סאלי רוני יכולה לטעון שלדעתה ישראל מבצעת פשעי מלחמה. לדעתי, ושוב, זאת רק החוויה האישית שלי מכל הסיטואציה בלי לפגוש את רוני או לנהל איתה מינימום של דיאלוג - היא פשוט אנטישמית. לפעמים צריך להגיד את הדברים כפי שהם.
כאמור, סאלי רוני אינה מטומטמת, והבחירה שלה למנוע את תרגום הספר שלה לעברית הוא מעשה לא תרבותי. היא יודעת את זה. זו לא מתקפה נגד מדינת ישראל. תקציב המדינה לא ייפגע בגלל שכמה אלפי עותקים של רוני לא יימכרו בסטימצקי. צה"ל כנראה לא ייסוג מהשטחים אם רוני לא תגיע למבצע של 4 ב-120 בצומת ספרים. למעשה, גם רוב הישראלים שכן מעוניינים לקרוא אותה לא ייפגעו מההחלטה שלה. כל ישראלי יכול להיכנס עכשיו לאמזון ולקרוא את הספר שלה בלחיצת כפתור, בהנחה שהוא יודע שפה נוספת שאינה עברית, שכן הספר תורגם לעשרות שפות.
כל ישראלי דובר רוסית, ויש לא מעט כאלה, יכול להזמין את הספר החדש של רוני בתרגום לרוסית. למה? כי רוני אנטישמית, לא מטומטמת. הרי גם אם נסכים כולנו שהכיבוש הישראלי אינו מוסרי, והעולם צריך לעמוד לצד הפלסטינים - עדיין המעשים של ישראל לא מתקרבים אפילו לחוסר המוסריות, האכזריות והאלימות שמפעיל ממשל פוטין נגד עיתונאים, בכירי אופוזיציה וסתם זמרות לסביות. פוטין יכול להפוך את חברי הקהילה הגאה ברוסיה לאזרחים סוג ב' ולכבוש את כל אוקראינה - אבל האם זה יגרום לסאלי רוני להחרים את השפה הרוסית? לוותר על עשרות ואולי מאות אלפי קוראים פוטנציאלים? ברור שלא. מה, היא מטומטמת?
הספר של סאלי רוני נמכר גם בסין. אתם יודעים, המדינה הקטנה הזאת שהקימה מחנות ריכוז לחינוך מחדש של מעל למיליון מוסלמים אויגורים, שם הם עובדים בכפייה בקטיף כותנה במטרה לזנוח את האמונה באיסלם. טיהור אתני לפי הספר, כזה שמתקיים עכשיו, לא בספרי ההיסטוריה - אבל זה פחות מגניב להיות בעד האויגורים. איזה האשטג יש להם בכלל? אגב, רוני טענה שהיא תשמח אם ספרה יתורגם לעברית, אך לא בישראל. החרם שלה הוא נגד הכלכלה הישראלית, ולא נגד השפה העברית. זה אירוני, כי בעוד רוני מחרימה את בית ההוצאה לאור הפרטי של "מודן", ספריה יוצאים לאור בסין בחברה בבעלות השלטון המקומי. כלומר, אם הייתה בוחרת לא לעבוד עם בית ההוצאה המקומי בסין, היא הייתה פוגעת בצורה סמלית בשלטון האימים של שי.
את ספרה החדש של רוני תוכלו לקנות גם במדינת טקסס בארה"ב, וזה טוב, כי אם מישהי חלילה נאנסת בטקסס ונכנסת להיריון - היא צריכה לנסוע למדינה שכנה כדי לעבור הפלה. בזכות סאלי רוני, לפחות יהיה לה משהו לקרוא בנסיעה הארוכה באוטובוס.
כל זה לא בא לבטל את עוולות הכיבוש. זה דיון חשוב, וחשוב שכמה שיותר ישראלים ישתתפו בו. זה דיון שאנחנו צריכים לנהל גם עם העולם. זה דיון שכמה שיותר אנשים חכמים ישתתפו בו, יהיה עדיף למדינת ישראל. אבל סאלי רוני לא מעוניינת בדיאלוג, סאלי רוני בוחרת להחרים. לפגוע. לנתק את הטלפון. לטרוק את הדלת. לעשות בלוק. היא לא מעוניינת לשמוע דעות של אחרים, בטח לא לצלול אל לב המערכה המורכבת של המזרח התיכון. וזה אירוני קצת. זו אותה אישה שכתבה את דמותה של מריאן ב"אנשים נורמלים", שאמנם מצטרפת להפגנות נגד ישראל, אבל גם רואה איך "האכזריות פוגעת לא רק בקורבן, אלא גם בתוקף. וייתכן כי הצד התוקפני נפגע בצורה יותר עמוקה ויותר קבועה". לא חייבים להסכים עם המשפט הזה כמובן, אבל חובה לשאול: איך מישהי שיכולה להיות חומלת כל כך בכתיבה שלה יכולה להיות כל כך גסה בהתנהלות שלה?
והרי מה המטרה של סאלי רוני בהצטרפותה ל-BDS? היא מנסה להוכיח שהכוח התרבותי שהיא צברה נותן לה את הזכות לקבוע מי ייהנה מהיצירה שלה ומי שלא. מעבר להתנשאות, זו פשוט פעולה אלימה. זו החלטה אנטי-אינטלקטואלית של אדם חכם. אם סאלי רוני עוברת על מפת העולם, והמקום היחיד שהיא רואה צורך לתקן בו עוול זו מדינת ישראל, והשפה היחידה שהיא בוחרת להחרים זו השפה העברית - היא פשוט לא מקבלת את זכות הקיום שלנו. אם זאת לא אנטישמיות, לא ברור מה כן.
אז למרות שהיא לא רוצה, הנה תרגום קטן לעברית מתוך ספרה החדש של רוני: "אולי נולדנו רק כדי לאהוב ולדאוג לאנשים שקרובים לנו, ולהמשיך לאהוב ולדאוג להם למרות שיש דברים חשובים יותר שהיינו יכולים לעשות. ואם זה אומר שהמין האנושי ייכחד, אפשר לחשוב על סיבה נחמדה יותר מזאת? בזמן שהיינו צריכים לארגן מחדש את חלוקת המשאבים בעולם ולכונן מודל כלכלי בר קיימא שיתופי, דאגנו דווקא לסקס וחברים. בגלל שאהבנו אחד את השני יותר מדי, ומצאנו יותר מדי עניין אחד בשני. בעיניי, זה הדבר הכי יפה באנושות, ולמעשה זו הסיבה לקוות שהאנושות תשרוד - כי אנחנו כל כך טיפשים". אמנות יפה מבלבלת אותנו לפעמים, אבל היא לא משקרת.