"את לא נותנת צ'אנס לנשים", "אל תעשו בי לינץ'": העימות הסוער בין ציפי פינס ליוצרות

עימות פרץ בכנס יוצרות התיאטרון בין מנכ"לית בית ליסין ליוצרות שטענו כי הפלתה נשים. פינס נעלבה שלא הוזמנה לפאנל, וביקשה מהקהל לא לעשות בה לינץ'. וגם: המונולוג המצמרר של במאית התיאטרון שסיפרה "שני שחקנים התעללו בי. חלאות שוביניסטיות. התיאטרון לא טיפל בבעיה"

18/10/2021
כנס "50:50" של פורום יוצרות התיאטרון, שעסק באפליית נשים בתיאטרון, צוותא תל אביב(צילום: מתן דרעי בדש)

עימות סוער נרשם אמש (ראשון) בתיאטרון צוותא בין מנכ"לית תיאטרון בית ליסין ציפי פינס ליוצרות תיאטרון מובילות, במהלך הכנס המקצועי הראשון של פורום יוצרות התיאטרון, שנקרא "50:50". הכנס נועד להעלות על סדר היום את השיעור הנמוך והלא שיוויוני של השתתפות נשים בבימוי וכתיבה בתיאטראות הרפרטואריים. בפאנל המרכזי, שנקרא "איך מתקנים?" השתתפו ד"ר עירית פוגל-גבע, מנהלת תחום תיאטרון ופרינג' במשרד התרבות, המנהלים האמנותיים של תיאטראות החאן והקאמרי אודי בן משה וגלעד קמחי (בהתאמה), יוצרות התיאטרון איה קפלן וטל ברנר, והשחקנית שרה פון שוורצה.

מי שקיוותה להיות מוזמנת לפאנל אך לא קיבלה הזמנה היא פינס, שנאלצה להסתפק בישיבה בקהל בלבד. מפורום יוצרות התיאטרון נמסר לוואלה! תרבות כי פינס לא הוזמנה לפאנל "משום שבכל ארבעים שנותיה כמנהלת אמנותית, היא לא עשתה מספיק עבור במאיות ועבור נשים כותבות בתיאטרון, ואנחנו מצרות על כך". בכנס הוצג בין השאר מחקר לפיו בין השנים 2000 ל-2018 אחוז המופעים שבוימו על ידי נשים בבית ליסין עומד בממוצע על 13 אחוזים בלבד. בנוסף, צוינה עובדה עגומה נוספת: 10 מההצגות הרצות בימים אלה בתיאטרון של פינס בוימו על ידי גברים, לעומת אחת בלבד שבוימה על ידי אישה - פינס עצמה.

במהלך הפאנל אמרה ד"ר פוגל-גבע כי שרת התרבות הקודמת מירי רגב "עשתה גם דברים טובים", ובהם הכנסת תמריץ כספי לפיו מוסדות תרבות שיאיישו נשים בהנהלות שלהם יקבלו תמיכה כספית גבוהה יותר. בדיון הוטלו ספקות אם איוש יותר נשים בהנהלות תיאטרון מוביל בהכרח להגדלת מספר במאיות. מנחת הפאנל המרכזי, חן ליברמן, העירה על כך שיש מעט במאיות נשים בבית ליסין, למרות שהמנהלת האמנותית והמנכ"לית שלו היא אישה - ציפי פינס.

בעקבות ביקורתה של ליברמן, ביקשה פינס את זכות הדיבור. "קצת משונה לי שמבין חמש נשים מנהלות בחרתם רק שני מנהלים. אותי לא הזמנתם, אני במקרה פה, מיוזמתי", אמרה. פינס טענה כי מבין כלל העובדים והעובדות בתיאטרון "יש 70 אחוז נשים ו-30 אחוז נשים". כשהתבקשה מהקהל לנמק למה יש כל כך מעט במאיות בתיאטרון שלה, פינס התפתלה, טענה כי "אין מספיק נשים במאיות", והוסיפה: "אני חושבת שבסוף הכל תלוי בגישה של הבמאיות, במה הן רוצות לעשות, אם הן קובעות איתי פגישה".

עוד בוואלה!

אמ"י יעניק פרס מפעל חיים לשלמה ארצי וחבורת "זהו זה"; מתוך 22 זוכים רק 6 נשים

לכתבה המלאה
טענה שעושים בה לינץ'. ציפי פינס(צילום: דן בן ארי)

לאחר שטענה כי פחות נשים מציעות את עצמן כבמאיות, נשמעו מחאות מהקהל, בין השאר מצד יוצרת שטענה כי הזמינה את פינס לראות הצגות שביימה אך היא לא הגיעה. פינס אמרה: "אני מצטערת שלא באתי", אבל לאחר קריאות מחאה נוספות לעברה, ביקשה: "אל תהפכו את זה ללינץ' נגדי". השחקנית, הבמאית וחברת פורום היוצרות עדילי ליברמן קראה לעברה: "אנחנו לא רואות שום שינוי בארבעים השנה שבהן יש לך כוח, שבהן את מביימת ומנהלת תיאטרון. את לא נתת מספיק צ'אנס לנשים, ולכן לא הזמנו אותך לפאנל. אני יודעת שזה כואב".

בחלק אחר בדבריה אמרה פינס: "זה סיוט קשה לנהל תיאטרון שכולו גברים. לעמוד מול זה, במשך שנים על שנים, ותקרת הזכוכית לא נפרצה. נכון, יש לי המון כוח, אני מנהלת המון שנים. אבל אני שקופה בדיוק כמוכן מול עיריות ומול מנהל התרבות".

לפני הפאנל המרכזי, הוצגו לקהל נתונים עגומים על ידי רונית לרר-שפק, שעורכת מחקר לדוקטורט על במאיות בתיאטרון הישראלי בפקולטה לאומנויות של אוניברסיטת תל אביב. על פי המחקר, שבחן את כל סוגי ההפקות שנוצרו משנת 2000 לשנת 2018, עמד השתתפות הנשים בבימוי בכלל תיאטרון הישראלי על 23 אחוזים בלבד. מבדיקת התיאטראות הרפרטואריים הגדולים והבינוניים בלבד ב-18 השנה האלה ייצוג הנשים בבימוי יורד עוד יותר - ל-18 אחוזים.

הנתונים חמורים גם לאור העובדה שנכללים כאן ביחד הפקות שביימו נשים לבדן עם הפקות שביימו נשים וגברים ביחד. לו היו נבדקות רק הפקות שביימו נשים בלבד - האחוזים היו מתרסקים אפילו יותר למטה. עוד אמרה לרר-שפק, כי התמונה המדאיגה היא שהפער בין במאים לבמאיות נשאר קבוע ויציב ולא השתנה לאורך כמעט כל עשרים השנים הראשונות של המאה ה-21. הזמן לא צימצם את האפליה.

עוד בוואלה!

מירי אלוני: "כריתת הרגל הצילה את חיי. לו הייתי מתעכבת ביום - הייתי מתה"

לכתבה המלאה

הבמאית טל ברנר, ממובילות פורום יוצרות התיאטרון, אמרה בפאנל: "אבא שלי הוא רופא, פרופסור, מנהל מחלקה לשעבר. אני יודעת שכמות הרופאות שיש בישראל היא יותר מ-50 אחוז. להיות רופאה בישראל - מנתחת מוח, פסיכיאטרית או המטולוגית - זה לא פחות מסובך מלהיות במאית. אבל יש בערך 50 אחוז רופאות בישראל. אבא שלי אמר לי שאין דבר כזה שאני מפרסם מחקר ומקבל איזשהו כסף בלי שיהיה שיוויון. הוא חייב שיהיו לו כותבות ורופאות נשים במחקר. אבל להיות אישה במאית זה נורא קשה".

דוברת נוספת הייתה הבמאית, המחזאית וחברת פורום יוצרות התיאטרון איה קפלן. "אני אדבר מדם לבי. החוויה להיות אישה היא מאוד מורכבת ומאוד קשה. בבימוי הראשון שלי בקאמרי היו שני שחקנים, שלא אגיד את שמם, שפשוט התעללו בי. הם היו חתיכת חלאות שוביניסטיות. עומרי ניצן (המנהל האמנותי של הקאמרי שהלך לעולמו לפני שנתיים - ש"ב) לא ידע איך לאכול אותי ואיך לאכול את הבעיה הזאת. כי עד עכשיו ביימו אצלו גברים מזדקנים, ופתאום באה פישרית כזאת".

קפלן דיברה בכאב על מכת ההטרדות והתקיפות המיניות בתעשייה: "מאז שאני בפורום מגיעים אלינו הרבה מאוד סיפורים. אני ישנה רע מאוד בלילה. הסתכסכתי עם אנשים שלא רציתי להסתכסך איתם כי נקודת המבט שלי השתנתה. וגם ראיתי שאני לא לבד בחווייה הזאת שלי. את צריכה שמצד אחד יהיה לך את החוסן הנפשי ומצד שני לא לעשות עניין עם כל מיני דרגות של הטרדות כל הזמן".

בכנס הועלתה לדיון גם האמירה שהאפליה הזאת מתרחשת למרות שנשים מהוות רוב בקרב סטודנטים וסגל הוראה במוסדות העוסקים בהוראת בימוי בישראל, ולמרות ייצוג משמעותי של נשים במרכזי הפרינג'. בפאנל צוין שההשלכות לכך הן חריפות - החשיפה של הקהל ליצירה של במאיות נמוכה, רוב תקציבי התיאטרון מוקצים ליצירות של במאים גברים, ישנם פערי שכר משמעותיים בין המינים, ובמאיות זוכות לפחות יוקרה והכרה.

אם מתעקשים לחפש תקווה, אז עירית פוגל-גבע ממשרד התרבות הודיעה בפאנל שהמשרד יבחן כיצד יוכל לסייע לתיקון המצב, ויבחן אם לשלב תמריץ כספי בקריטריונים של המשרד לקבלת תמיכה, שיעודדו שילוב נשים בתיאטרון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully