אין בעברית מילה שמעבירה במידה מדויקת את המושג האנגלי "קרינג'". המשמעות היא משהו בין מרתיע, מצמרר, מגעיל ודוחה - אבל לא בדיוק. למזלנו, מדי כמה שנים מתנדב דני רופ כדי להדגים את המושג לעם היושב בציון. בשנת 2008, בזמן שדיווח באולפן חדשות 10 על כמות השלג שירדה בירושלים, אמר רופ ליעקב אילון כי "מיקי (חימוביץ') נורא התאכזבה שהיא לא קיבלה את ה-20 ס"מ שלה אתמול בלילה". כדי להגביר את אפקט הקרינג', כחכח רופ בגרונו, כמו ילד בן 7 שסיפר את בדיחת הפלוצים הראשונה שלו בין מבוגרים ולא בטוח שכולם סביבו הבינו את הגאונות שלו. מנכ"ל חדשות 10 דאז, ראודור בנזימן, נזף ברופ. חיימוביץ' עצמה הגיבה: "הדברים נאמרו בהומור, אם כי לא בהכרח מוצלח".
יותר מעשור חלף ואתמול, בביקור השבועי שלו בתכנית הבוקר של ערוץ 13 לצדה של רותם ישראל, רופ שלף שוב את ההומור האינפנטילי שלו. לשמחת כל הצופים - זה היה הדבר היחיד שהוא שלף. את הקטע בוודאי כבר ראיתם, רותם ישראל שאלה בתמימות את דני רופ אם יש לו קעקועים, וזה נעמד והושיט את היד אל המכנסיים שלו, במטרה "להראות לה". רופ התיישב בחזרה וצחק לעצמו, בזמן שישראל פלטה בהלם: "דני. לפעמים הבדיחות שלך כל כך לא מצחיקות".
בטור שפורסם כאן באתר, בחרה עמיתתי המלומדת קארין ארד (גילוי נאות: שותפתי האהובה למשרד) להציג את המקרה כ"בדיחת אבא מהאייטיז, מהסוג שמצדיקה הרמת גבה ומבט מזלזל, אבל לא התנפלות המונית של ארגוני נשים, ובטח שלא השעייה בעבודה". האמת, הסכמתי איתה, אלא שאז ראיתי את הקטע המלא ונחשפתי לקונטקסט שבו האירוע התנהל. זו הייתה סצנה קרינג'ית במיוחד, לאור העובדה שרופ היה מוקף בארבע נשים שכולן נחרדו מהסיטואציה, אך נאלצו לשתוק בחוסר נוחות בזמן שהמנחה המשיך לצחקק לעצמו. ארבע נשים מכווצות מול גבר מצחקק אחד. השתיקה שלהן לא הייתה ממבוכה, אלא מטראומה בהתהוות. זו הייתה תמונה מזוויעה, אבל כל כך מוכרת.
האירוע המביך/מטריד/מוזר/מצמרר/מגעיל/דוחה התנהל כולו במהלך ריאיון עם הדר אוחיון, צעירה שהגיעה לאולפן כדי לקדם יוזמה מקסימה של קעקועים שמסתירים צלקות. אוחיון, שאלוהים יודעת מאיפה הצליחה לגרד את העוצמות הנדרשות כדי לשתף את הציבור בסיפור האישי שלה, שכולל פגיעה עצמית בעקבות טראומה מינית בגיל 14, בחרה בפלטפורמה של דני רופ, וזכתה לחוות את הסיטואציה המטרידה הזאת. יש לספר בדיחת אבא גרועה, ויש לספר בדיחת אבא גרועה כשמולך יושבת מישהי שהגיעה לחשוף בפניך את הצלקות שלה, תרתי משמע.
13 שנים עברו מאז הפעם הקודמת שרופ בחר לספר בדיחה סרת טעם באולפן, והוא בחר "לשבור שתיקה" דווקא מול קורבן לטראומה מינית. בראבו. אם זה לא הספיק, בתגובה הראשונה שלו לאירוע בחר רופ לתקוף את חוסר ההומור של המתלוננים. התגובה הייתה קרינג'ית לא פחות מהמעשה עצמו. בהמשך הוא התנצל שוב, והפעם לקח אחריות בצורה מלאה. באופן אירוני, מוקדם יותר בתכנית הבוקר ניתחו בפאנל של רופ וישראל את ההתנצלות של גל אוחובסקי בעקבות הטענות על תקיפה מינית לכאורה מצדו, וכינו אתה "גנרית".
חשוב להדגיש שלא מדובר במקרה של MeToo. אפילו לא קרוב. דני רופ לא נמצא על הסקאלה הזאת, ולא צריך להיות מוזכר באותה נשימה עם עברייני מין. לא מדובר בהארווי ויינשטיין, משה קצב או משה איבגי. כן, זו הייתה בסך הכל בדיחה גרועה. על בדיחה גרועה לא הולכים לכלא, מקסימום מפסידים כמה עוקבים באינסטוש. ומצד שני, אי אפשר לפטור את המקרה כ"חוסר טקט" או סתם עוד "פליטת פה". אם למגיש תכנית בוקר אין את הרגישות המינימלית לא לספר בדיחות עם קונוטציות מיניות בזמן אייטם על פגיעות עצמיות של בני נוער, אולי הוא פשוט לא צריך להיות שם.
כל האתרים דיווחו בהנאה רבה על סערת דני רופ, אך נראה שאף אחד לא הזכיר את הנושא החשוב שנותר בצל אבזם החגורה של החזאי הוותיק. אז ראוי להזכיר את הפרוייקט של הדס רייטשוק ניקומרוב, מקעקעת מקיבוץ גבעת חיים שמבצעת קעקועים בחינם לצעירים וצעירות שפגעו בעצמם ומבקשים להשאיר את הצלקות בעבר. היא מחפשת עוד מקעקעים שיעזרו לה בעבודה המבורכת. אפשר רק לקוות שאחרי כל הרעש היא לפחות תזכה לקצת פרסום חיובי. זה עמוד האינסטגרם שלה, תרימו לה.