מראה אכזרית נשקפה למשתתפים במפגש הזוגות, ושאלות רבות נותרו פתוחות ממשחק חוטים שהביאה דובי, סליחה, יעל דורון. מעיין, למשל, הגיעה לתובנה שהזוגיות שלה גרועה בדיוק כמו שחשבה. לא, כך לא מתנהל זוג שטוב לו, גם לא בפורמט הזה, גם לא אחרי חודש.
מעיין מבינה שהגיע הזמן לחתוך אבל מתקשה לוותר על חלום הזוגיות הנוצצת, וחגה סביב העניין כשהיא מרביצה בעומרי תורה על חינוך כלבו. הגיע הזמן לומר, ליב פטל אנד ונוס אלון. הכלבים האלה עברו במשך חודש אחד מעבר דירה, נטישת אם וסכסוך גירושין - אולי הם אלה שצריכים בכלל לשבת על ספת הטיפול. כך או כך, שאלת "הזוג הנפרד" שפירנסה את הפרומו נפתרת מהר יותר מכל בעיה בחיים של שי.
אל סוגיית מעיין ועומרי נחזור בהמשך, כי כעת ניצבת לפנינו דרמה שאין שניה לה - לירון מגלה שעינת עייפה לפעמים. הפעם היא קמה ב-13:00, עיניה טרוטות, ראשה דואב. זה מדליק לו נורה אדומה, כי בתור בובת ענק בדיסנילד, הוא לא מכיר מצב רוח רע. הנושא מחייב שיחה בארבע עיניים.
"לפעמים אני יותר באנרגיות כזה, ואז אני רואה שאת לא שם", פותח לירון, וממשיך לשאלון בריאות הכולל שאלות הרות גורל כגון שנ"צ - כן או לא. התשובה הסבירה מגיל 28 ומעלה היא כמובן, "כן, תמיד, אם רק מתאפשר לי", אבל לירון לא קורץ מהחומר של בני תמותה. הוא רוצה אקשן בבוקר, בצהריים ובערב. אפשר היה לצפות שהזוגיות שלהם תעלה על שרטון בשלב כזה או אחר, כדרכן של מערכות יחסים, אבל לא יכולנו לצפות שדווקא זו תהיה הסיבה.
ההתמקדות בהרגלי השינה של עינת מוזרה עוד יותר בהתחשב בכך שקודם לכן מספקת פגישה אצל יעל כמה דאגות רציניות יותר באשר לעינת. לפני הכל, ממשיכה עינת לגולל את פרשיית כדור הצמר, שחרטה בה ככל הנראה צלקות עמוקות. להזכירכם, איש לא מסר לה את כדור, והיא חשה שלא מתעניינים בה, תסריט הגיוני לגמרי כשאת מתחזקת תדמית הולסומית ללא רבב. מה היא ציפתה שישאלו אותה? "אז עינת, איך זה להיות מדהימה כל הזמן?".
אמנם לא נעים לגלות ששיעממת, אבל לפעמים עדיף ככה. אם הייתה מעט פחות מרוכזת בעצמה, עינת הייתה מבחינה שכל אחד בסבב הזה היה מעדיף לחטוף כדור עופרת במשחק הדיונון מאשר כדור צמר במשחק של יעל. האנשים שהופנו אליהם השאלות הרבות ביותר התפתלו בכיסא באי נוחות, מותקפים לעיני המצלמות, מנועים מלהגיב.
"אף אחד לא דאג לי", נאנחת עינת. הציפייה שאנשים זרים, הטרודים בבעיותיהם האישיות, יבחינו בה וידאגו לה גם בלי שתגיד דבר, אופיינית למי שרואה את עצמה כילדה בעולם של מבוגרים. גם לירון ילדותי לפעמים, למשל, כשהוא מעמיד קשר אוהב בספק בשל שנ"צות. הוא אמנם ניחן ביכולת תקשורת גבוהה יותר, אבל גם זו לא מצליחה להזיז את עינת ממבצרה כשהיא נשאלת על צלקות ילדותה.
"היית בעברך אאוטסיידרית, אני לא חושב שאמרת לי את זה", הוא מגשש בנסיעה הביתה, אבל עינת מסיטה מבט צ'כובי אל החלון ומפטירה הוראות ווייז. שאלה זהירה נוספת מעלה שעברה ארבעה בתי ספר. חרם? לא. אז למה? לא ברור. זו הפעם הראשונה שמזדמן לעינת לספר משהו על עצמה, והיא מוותרת, כנראה מחשש להיפגע. מתחילת העונה לא נידבה עינת הרבה פרטים על עצמה, אבל רק עכשיו היא נדרשת לכך - ומתגלה כסובלת מתסמונת קארין. הבעיה עם אנשים דיסקרטיים, היא שדווקא בשתיקתם הם מנפחים נושאים שהתכוונו להצניע לכדי ממדים מפלצתיים.
מישהו מוכרח להקליל קצת את הפרק הזה, ובגדול, אלה אמורים להיות ניצן ומנו. "ניצן הייתה גיבורה", מרעיף מנו מחמאות על ניצן, מחמאות שאם תשאלו אותי, אינן נפוצות כלפי שכנה במעלית. הוא עשה את שיעורי הבית שלו - מחמיא, מפרגן - אבל יעל כבר מזמן שמה אותו על הכוונת שלה, וגם הפעם היא חותרת לסיכול ממוקד. "למדת על עצמך?", היא מחממת מנועים. "לא נראה לי שלמדתי", משיב מנו, שהטיפול הזה בא לו בטוב כמו ציפורן באישון.
נזכיר שבמפגש הזוגות, נשאל מנו האם ההומור משמש אותו כמגננה מפני התמסרות. ניצן חושבת שזו הגנה חשובה בחיים, אבל כעובדת סוציאלית, היא מזהה את השטיק. "היו לנו רגעים כאלה שהצלחתי לראות מעבר להומור", לדבריה, "ואלה הרגעים שאני מרגישה הכי קרובה אליו". ניצן מתכוונת לטוב, אבל בשלב הזה, מנו לא יכול לשאת עוד שמינית של נימת ביקורת. אחרי הארטילריה שספג מיעל, קשה להאשים אותו. יעל דווקא בסדר עכשיו, היא עשתה את שלה: עוד זוג נכנס מרוצה ויצא מאוכזב.
בבית הרביצה, מסתבר שמנו נפגע מניצן יותר ממה שהראה. הוא ממציא קצת דברים שניצן אמרה לו, אבל לא לגמרי - כי גם אם לא הואשם ישירות בשטחיות או טיפשות, הוא מבין סאבטקסט. לפני המצלמות, מודה מנו שהוא מרגיש שניצן מתנשאת עליו כשהיא מנפנפת מולו בשפה הטיפולית: "מה, אני לא מספיק חכם כדי להבין את השיח?". לאור המשפט הזה, נראה שמנו כן די חכם, אבל אם לומר בכנות, הוא משחק אותה לפעמים טיפש. הדמות הזו מצילה אותו ופוגעת בו בו זמנית. מזלו שניצן ניחנה ברגישות של עובדת סוציאלית, וכשהיא דומעת נוכח ההבנה שפגעה בו, מובן שמנו זכה בבת זוג מדהימה.
בקצה השני והמדכא של "חתונמי" מעיין מחליטה לעשות את "השיחה", בדיוק כשעומרי משחק עם פטל, ושוב ילדותו של הכלב נעשקת. אחרי כמה גמגומים שפופים, מבט מושפל ושתיקות, היא שמה סוף לסיוט. אני שמחה בשבילם, אך שמחה מהולה בעצב, כי מה עם הדס ושי, או שלא נדע, איתמר וקארין? בהצלת מעיין ועומרי, נידונו הזוגות האחרים להמשיך יחד.
מעיין מאשימה את עומרי, בתרגום פשוט, שחירטט אותה. לדבריה, אמר למצלמות ולה דברים מסוימים, אבל עשה בפועל אחרת. עומרי מגן על זכותו לא לרצות אותה, ורק מדגיש את דושיותו. "איך אפשר לנסות ליצור קרבה ורגש אם הוא לא קיים?", הוא מטיח בה. הוא מרגיש מותקף, נאטם, ומחזיר מלחמה למעיין ששרויה במצב שברירי ממילא. לשאלתו, אי אפשר לאלץ רגש להתקיים, אבל אפשר לעשות את המינימום כדי לכבד את שותפתך למסע בשיחת פרידה קשובה.
"על מה נלחמת? מה עשית?", תוקף עומרי. "בחיים לא חתכתי לך בפרצוף", עונה מעיין. "ברגע שנכבות המצלמות - פוף, הולכת". באמירה הזו היא חושפת פרט חשוב על התנהגותו של עומרי מאחורי הקלעים.
מה שבטוח הוא שפטל מתחיל להפגין סימני מצוקה, ונושך את ונוס. הבית רוגש ורוחש ועומרי, שהואשם שהוא חותך באמצע שיחות, חותך את השיחה. "נדבר על זה מחר", הוא מפטיר, כדי לאפשר לעצמו לחזור ולשוחח עם כוחות מחודשים. מובן, לפעמים צריך לתת לדברים לשקוע - אבל למחרת? מה קרה ל"בעוד שעה?". גברים, מי כמוני יודעת - פטריארכיה והכל, חונכתם שלא לדבר על רגשות, וזה באמת חתיכת דרעק. פשוט, אם אפשר רק טיפה, טיפה לזרז את העניין של עיבוד רגשות למילים.
יום המחרת מגיע, ועומרי ומעיין באים בשערי הגיהנום כדי לסיים עם זה. "תסבירו לי איך שבוע לפני הסוף אנשים רוצים להפסיק את הניסוי הזה?", שואלת יעל, על משקל "למה באת להתלונן רק עכשיו". די, נשמה, שחררי, באמת שחררי. הקשר הזה מת יותר מהדג שנפל בו קורבן. עומרי מסביר שלתחושתו "נתן הכל", ומתכוון כנראה להלבנה. הוא רגיל לצאת עם "לא רציניות", ומעיין כבדה כמו המוות.
בקלות היה יכול המפגש הזה להידרדר לקרקס האשמות נוסח מנור ובן, אבל מעיין, שמתגלה בגדולתה, מובילה לפיוס. לעת פרידה היא מצליחה להודות לו אפילו על החרא, הברקסים והאמיתות הקשות בפרצוף, בבחינת "ת'נק יו נקסט". לבסוף, היא מגדילה לאחל לו אהבת אמת. תשמעו, זאת גברת על רמה.
אפילו לב הפח של עומרי נמס אל מול הדברים הללו, והוא מחרחר אליה חזרה מילים יפות. פעם ראשונה בתכנית אני מאמינה לו כשהוא אומר שהוא מתרגש, וזה כמעט עושה אותו חמוד. "מקסימים שאתם", מסכמת יעל, רגע לפני שהיא הולכת לערוף ראש של תחקירן.
קולאז' הפרידה המרגש שלהם כולל שתיקות בסיישל, ריב על ספה וביקור אצל רופא השיניים. חבל שלא ארזו להם את כל הזכרונות באלבום, כמיטב המסורת. ניפרד מהם גם אנחנו: בהצלחה לעומרי, מי יתן ותקבל מבוקשך מהקוסם מארץ עוץ. בהצלחה למעיין, מי יתן והענן יסור מעל לראשך. בעיניי, פוטנציאל הקלילות והצחוקים טמון בה. אחרי הכל, זו נועה פילטר. היא כבר תשתגע עם מישהו אחר.