סוף סוף הגענו ליום שבו ייחשף "המהלך של גדי", או איך שהוא קורא לו "המהלך הכי גאוני בתולדות הישרדות". טוב שהוא לא ממליץ על עצמו לפרס נובל באמת. אני חייבת להודות שמאז שגיליתי (תודה לכתוביות בטסטות) שגדי לומד משפטים והחלמתי מהתקף הצחוק שפגע לי בטחול, ציפיתי ליותר, אבל היי - המזימה שלו כנראה הייתה מספיק מוצלחת כדי שזהר שטראוס ינסה לנכס אותה לעצמו.
מדהים איך בלי למצמץ בכלל הוא חוזר מילה במילה על הדברים שגדי אמר לו, ומעמיד פנים שזה הרעיון שלו. התנהגות המוכיחה כי ההתנשאות שהוא מואשם בה כבר מהעונה הקודמת אינה המצאה, וגרוע מכך - שמקורה בחוסר ביטחון שיושב, כמובן, איך לא, על המושג הנפיץ "גבריות".
בכל עונה של כל ריאליטי מתרחש אותו ריטואל - תחרות השתנה לרוחק, שמטרתה להכתיר את "הכי גבר", ולמרות שמתנהלות אין ספור שיחות בנושא, שנמאסו עלי כמעט כמו שיחות על הגדרתה של נשיות, משום מה עדיין לא נסגרנו על מה זה באמת אומר. אני גבר, אתה לא גבר, הוא לא גבר, אם הוא היה גבר. כמות הפעמים שהמילה 'גבר' נאמרת בפרק בהקשר לציפיות התנהגותיות, כפולה מכמות המעוואלים של אודליה. איזה מסכנות זאת לחיות עם עולם פנימי שבו אתה כל הזמן נאבק כדי להגיע למטרה ולהיות הכי גבר, במיוחד בתקופה שבה הקריטריונים בעיקר סותרים זה את זה.
האם גבר גבר הוא זה שמפנק נשים, מחמיא, קונה ומתייחס אליהן כמו אל רפונזל במגדל, ולפי מעיין אשכנזי גם לעולם לא ישים את עצמו מול אישה, כמו שעשה אוהד בבחירה שלה לדו קרב? "נמושה, פחדן", הגיבה מיד, "גבר שבוחר אישה? אם הוא היה מספיק גבר הוא היה בוחר גבר", ועוד פנינים בסגנון. אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל להסביר כמה זה גרוע שאוהד בוזגלו הוא זה שצריך להזכיר לנו בפריים טיים שמעיין מספיק חזקה כדי להתמודד מולו למרות נשיותה המתפרצת, בעוד שהשאר ממשיכים לפרוט על מיתר רגשי האשם העתיק בתבל ולעשות בדיוק את ההפך מהעצמה.
ג'קי לא הפסיקה להאשים את אוהד באגרסיביות ולקרוא למעיין מלכה (תואר שהייתה מקבלת כנראה גם אם סתם הייתה עומדת בזירה), ודודו בכלל מגדיל לעשות ואומר בריש גלי שאוהד צריך "להתנהג כמו גבר" ולוותר למעיין. זה מה שהוא היה עושה. לא מפתיע. דודו לוקה בתסביך הגיבור, ורואה גבר כאדם ש"עושה את הדבר הנכון", ומקריב את עצמו לטובת הכלל כדי לצאת סופרמן. הוא מצפה לקבל רק הערצה אין קץ בתמורה, אגב, והוא לא מבין שזה בדיוק ההיפך מכיבוד נשים - זו גישה שהופכת נשים, ובכלל, אנשים - לחלשים ונטולי יכולת. ככה הוא רואה את מאזן הכוחות בין אוהד למעיין, למרות שברור שבזירה הזאת הכוחות שלהם היו לגמרי שקולים, ולראייה, התוצאה הייתה שלוש אפס עד השלב האחרון, בעיקר כי אוהד חטף ביקורת על כל תנועה שעשה בזירה, בעוד היא שורטת אותו וקוטפת תשואות ותארים מלכותיים.
באמת שכל הכבוד לאלה (או אלה, במלרע, כמו שגדי קורא לה), שהייתה היחידה שראתה את חוסר ההגינות שבסיטואציה. זה באמת היה לא פייר - מצד אחד מעיין שלפה מאוהד סמרטוט אחרי סמרטוט, והוא בינתיים, במקום להילחם, רק התעסק בשלומה. עשרות קריאות של "מעיין, את בסדר?" נזרקו לאוויר עד שהתוצאה הייתה שלוש אפס לטובתה, ורק אז הוא העז להתחיל להילחם עבור עצמו.
אז בואו נסגור את הפינה הזאת - אוהד בחר את מעיין כחלק מאסטרטגיה, תוך התעלמות מהעובדה שהיא אישה, והתמקדות במטרה - לנצח. זה בסדר גמור, וככה בדיוק הוא היה צריך לעשות. אין שום בעיה עם הבחירה באישה לדו קרב, ולא, זה לא עושה אותו פחות גבר. נהפוך הוא - ההקטנה של מעיין והסקסיזם הגיעו דווקא מבית - ממעיין עצמה, מדודו, ומכל אחד שישב בבית וכעס עליו. לכעוס היה צריך אם לא היה בוחר בה מפאת היותה אישה חלשה, כי בדיוק את המחשבה הזאת אנחנו מנסות למגר במסגרת החתירה לשוויון.
בסוף אוהד מנצח, וגם לא שוכח להיות "גבר", לחבק אותה בסוף הקרב ולהחמיא לה, וטוב שכך, אחרת עוד היו שמים אותו יחד עם דני רופ בפינה של הילדים הרעים. אבל כרגיל הוא היה חייב להרוס. במקום להיות קול הוא היה חייב לקנח ב"מי שרואה 'בוזגלוס' יודע שיש פה עסק עם גבר דומיננטי. זה האופי שלי, אין מה לעשות", שזה המשפט הכי לא גברי בעולם. אבל לא חשוב, העיקר שיעקב, הסיבה שמניעה את כל הגברים במשפחה לקום בבוקר ולהוכיח את עצמם עד זרא, יהיה מרוצה.
במשימת החסינות האישית ניצח דודו (על כמה מתערבים שהוא מעביר את השרשרת למישהו עם פרצוף של קדוש?) ועכשיו נשארה רק מועצת השבט, שבה כנראה יודח גדי, אלא אם כן המהלך שלו יעבוד, ויחד עם זהר שטראוס ואוהד בוזגלו הוא יצליח לעשות אסטה-לה-ויסטה למישהו מהברית הנגדית. יש סיכוי שזה יצליח למרות שיש להם ערב שלם לעשות אינטריגות, כי מדובר בחבורה של אנשים מאוד לא אסטרטגיים.
אפילו ג'קי, שוברת השורות, הוולטר ווייט של האי, מצליחה להתקדם בעיקר בזכות קילר אינסטינקט טבעי - יש לה כשרון להנעת בני ברית ולמציאת נקודות תורפה אצל אויבים, אבל אם תבקשו ממנה להסביר את האסטרטגיה שלה שני צעדים קדימה, כנראה יתחיל לכאוב לה הראש. זו החולשה הגדולה שלה, וחבל שזהר לא מזהה את זה, כי האגו שלו מסתיר לו. במקום להיעלב שהוא "לא מקבל כבוד", הוא היה מבין שכדי להניע את ג'קי צריך לשכנע אותה שזקוקים לה - שזה בדיוק ההפך ממה שהוא משדר לה, מרוב גאוותנות. הפגם האישיותי הזה כנראה יפיל אותו גם העונה - אם לא יקלוט בזמן שההתעקשות לקבל כבוד דרך הנכחה של עליונות אינטלקטואלית רק מזיקה לו, הוא יעוף בהדחה הבאה.
ב"הישרדות" האתגר הקשה הוא להיות גמיש מספיק כדי לעבור משבר זהות ולצאת משופר - וכבר למדנו מהעונות הקודמות שמי שנצמד לרעיונות שבא איתם מהבית, ימעד עליהם במוקדם או במאוחר. זהר חייב לשחרר את הראייה שלו את עצמו כגבר אלפא, ומעיין צריכה לשחרר את הראייה שלה את עצמה כאישה עדינה שכל מה שיש בה זה טוב לב וחמלה. ההתנהלות שלה בדו קרב יכולה להיות הרגע המכונן שלה במשחק, שאולי יקרצף ממנה את הווייב שהיא מסתובבת איתו כבר עשור, של זאת שמאיימת בדיוק במידה הנכונה כדי להגיע כמעט עד הסוף, כרוכה על צווארו של גבר. היא חייבת לקלוט מהר שכדי לשרוד היא צריכה לעשות עוד דברים חוץ מלהתחבק עם יונתן, כי בניגוד לחיים האמיתיים, ב"הישרדות" זה לא באמת יכול לקדם אותה.