המונולוג המגוחך של דני קושמרו הוא הדבר הכי מוזר שראיתי במהדורת חדשות

רגעי הפתיחה של "אולפן שישי" לא היו מונולוג, כי אם זרם תודעה אקראי, ילדותי, משולל היגיון פנימי, ובעיקר חסר משמעות. לקושמרו ועורכיו אין משהו חשוב להגיד על החדשות, אז הם אורזים אותן כסטנד-אפ רדוד ואינפנטילי. אבל למה? מה הערך של זה?

נדב מנוחין
21/11/2021
קשקוש. אין מילה אחרת. דני קושמרו, "אולפן שישי"(צילום: צילום מסך, קשת 12)

"אולפן שישי", תכנית הדגל של חדשות 12, אולי תכנית האקטואליה המדוברת ביותר במדינה, נפתחה ביום שישי האחרון בקשקוש. אין מילה אחרת שיכולה לתאר את המופע המשונה והמגוחך של דני קושמרו, שבו ניסה לקשור במונולוג אחד את כותרות השבוע לכדי אוסף תמוה של הערות, משחקי מילים ותובנות בגובה הדשא, שנתפרו זה לזה באופן אקראי ואסוציאטיבי, ובסגנון ילדותי ופומפוזי. אלה אולי שלוש הדקות המוזרות ביותר שראיתי בתכנית אקטואליה מזה זמן רב.

בואו נצא למסע בתוך המונולוג המופרך הזה. מה היה שם? כל כותרת מנופחת וההתחכמות שלה. קושמרו סיכם שבוע שבו "אירוע רדף אירוע" (בניגוד לשבועות אחרים?), בסימן "גשם - ומבול של כותרות". מילא. הוא פתח בשובה של הקורונה, המשיך לפרשת "המנקה המרגל שחדר לקודש הקודשים", שם תהה קושמרו על "קורות החיים או תיק העבודות" של האסיר המשוחרר. אז, משום מה, הוא נזכר דווקא באמירה נושנה שמיוחסת לח"כ אחמד טיבי, לפיה כביכול הערבים פחדו מאנשי שב"כ עד שהם פגשו את בכיריו כחברי כנסת ולא הבינו ממה הם פחדו. מאיזו סיבה מופרכת, קושמרו החליט שבאייטם הזה הוא צריך לפנות דווקא אליו. "אז ח"כ טיבי, יש לנו שב"כ מעולה, אבל העניין הזה לכל הפחות - מוזר", אמר המגיש. דברים נוקבים.

ממשיכים: קושמרו עבר אל שחרור בני הזוג אוקנין מהכלא הטורקי, וגם כאן יש לנו הלצה פטריוטית: "אפילו ארדואן הבין שקשה להפוך נהגי אוטובוס ממודיעין לאנשי מודיעין". עכשיו הוא ליהג על הפעילות הדיפלומטית מאחורי השחרור, וכיאה לעיתונות אקטיביסטית ונושכת שחשוב לה להגיד שהשב"כ הוא קודם כל מעולה, הכותרת הענקית על המסך מאחוריו הכריזה "שקט, עובדים" עם פניהם של נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר החוץ.

עוד בוואלה!

הריאיון של אופרה וינפרי עם אדל לא כלל רגעים בלתי נשכחים. בכל זאת, הוא היה קסום

לכתבה המלאה
זרם תודעה מגוחך. דני קושמרו, "אולפן שישי"(צילום: צילום מסך, קשת 12)

עכשיו הקרוסלה כבר מסוחררת, כי קושמרו עבר לדבר על הממשלה הדמיונית שאולי הייתה מכהנת כיום אם הסכם הרוטציה בין הליכוד וכחול לבן היה מכובד, ולפיו מירי רגב הייתה כביכול מתמנה עכשיו לשרת החוץ. לכן הוא בוחר לדון דווקא באיזה פוסט פופוליסטי שהיא כתבה השבוע בפייסבוק על הישראלים העצורים, כאילו יש לזה איזו משמעות בעולם. לקושמרו חשוב להגיד שהגישה של רגב בטח לא הייתה עוזרת לשחרור הישראלים. למי אכפת.

הקישור הזה הוביל, איכשהו, למשפט נתניהו והעדות החדשה, לפיה בעלי הון רכשו לכאורה תכשיט יקר מאוד לרעייתו של ראש הממשלה לשעבר, שנדחה לאחר שכביכול הוא נראה "רומני". זה סיפור על טובות הנאה לכאורה, ומעורבות בו שאלות משפטיות מעניינות, אבל את קושמרו זה פחות מעניין מהפיקנטריה שמאחוריה. מאחוריו הכותרת המשונה "רומני זה רומני", והוא מסביר שעדה אחרת "אולי" הייתה נעלבת. דעתו הלא-נחרצת היא, שאיתה הוא מסכם את האייטם, היא "גם זה סוג של גזענות, לא?".

ומכאן - עוד אסוציאציה - דווקא לגנץ, "שהוא חצי רומני", ו"גם הוא איבד את תפקיד חייו". לא נדרשנו לשר הביטחון בפרשת "המנקה המרגל" כזכור - טיבי היה חשוב יותר. קושמרו שמר את גנץ לאייטם הרבה יותר חשוב: תמונה שלו מתאמן ("לשעת כושר להשתדרג") וסרטון שלו שר את "לאחד החיילים". מאוד חשוב לקולאז'.

זה לא מונולוג פתיחה, כי אם זרם תודעה אקראי, ילדותי, משולל היגיון פנימי, ובעיקר חסר משמעות. זאת אפילו לא דעתו שהוא תומך בה: לקושמרו ועורכיו אין משהו חשוב להגיד על החדשות, אז הם אורזים אותן כסטנד-אפ רדוד ואינפנטילי. אבל למה? מה הערך של זה? אולי זאת פרודיה על החדשות, שמתעקשות להפוך את עצמן לבדיחה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully