"חתונמי" הוציא אותה רע, אך תוכנית ההמשך המיותרת דרכה על הגופה של מנור

בלוח השידורים של קשת 12 היה כתוב "מנור מחפשת אהבה". בהתחלה חשבתי שזו סדרה, משהו שמזכיר את חיפוש האהבה של אנה ארונוב, ואז גיליתי שזה רק פרק אחד שעומד בפני עצמו. טוב, אמרתי לעצמי, בטח הם יודעים מה הם עושים. כנראה זה מתוסרט טוב, מזוקק באופן שיגרום לנו כצופים להבין את מנור יותר טוב, או לפחות לה להבין יותר טוב את עצמה.

התוכנית הייתה בעצם פרק על מנור בצבע שיער קצת יותר הגיוני, יוצאת עם ארבעה גברים - מני, אדם, קובי ויוסי בהתלהבות של סיבוב בגוד-פארם, מה שצפוי כשנעתרים לתחינותיה של מלהקת שבמקרה יוצאת עם מישהו שאתה מכיר. אבל היי, כמה רע זה כבר יכול להיות?

אז תתפלאו. זה היה רע. רע מאד. אין דבר מקרינג' יותר מבחורה שכל כך רוצה אהבה ושהניחה לעצמה לעשות את אותה הטעות פעמיים, כי אם המקור הוציא אותה רע, תוכנית ההמשך המיותרת הראתה בדיוק למה מנור לא מוצאת אהבה.

את הרתיעה מאקווה-מני לגמרי הבנתי. יותר מדי התלהבות, יותר מדי שיניים, ויותר מדי תדהמה על חוסר הרצון שלה לעבור לגור איתו בפתח תקווה. "את לא אוהבת את פתח תקווה?" הוא שאל בשיא הרצינות, כאילו הוא מכיר הרבה כאלה שכן. מנור חורקת שיניים למשך טיפול הוואטסו, ואז אומרת לו בנימוס שלא מתאים לה. זה מובן, וטוב עשתה. אם אני הייתי יוצרת את הדבר הזה הייתי מתעכבת יותר על הסיבות שבגללן לא נמשכה אליו. "הוא יותר מדי רוצה", "הוא טו מאץ'", היא אמרה - וחזרה על אותה טרמינולוגיה שבה משתמש כל מי שנרתע ממנה.

נקסט. אדם הוא הבחור הבא שאיתו היא יצאה לדייט. כבוד היפסטריותו טוען שלא ראה את התוכנית ולא ידע לאן הוא בא, שעל כך אני אומרת, עם כל העדינות שאפשר לגייס - זיבי. את מנור זה מבאס, כי היא מעדיפה להיפגש עם אנשים שכבר רוצים אותה מראש ושלא צריך לנסות ולמצוא חן בעיניהם, שעל כך אני אומרת - ברור, מי לא.

הם יושבים עם בירות על שני כסאות ברחוב שנראה כמו אמצע שוק הכרמל, כשעשרות אנשים סביבם, לשמחתו של אדם, שממש לא בעניין של להיות איתה לבד. כמובן שדווקא אותו היא כן קצת רוצה, ואפילו מזילה דמעה לזכרו, או יותר נכון לזכר כל הפעמים שבהן לא קיבלה אישור לנחשקותה מגבר כלשהו. "אולי בגלגול אחר", אמר לה לפני שחתך. והתכוון לגלגול שבו הארמגדון ימחה את הציוויליזציה ורק שניהם יישארו לאכלס את כדור הארץ מחדש. כנראה שאדם לא מודע לאופציה של פשוט לסתום.

הדייט היחיד בתוכנית שהיה לו איזשהו סיכוי להתפתח למשהו מעבר היה עם קובי, עורך הדין הפלילי שלא מאמין בטוב ורע. קודם כל, הוא צודק. דבר שני, הוא היחיד שבאמת התעניין במנור, ואפילו ניסה ליצור איתה קשר לפני התוכנית. הוא היחיד שבאמת רצה לשמוע אותה ולא רק את עצמו, והיחיד שבאמת רצה לפגוש אותה, מצלמות או לא מצלמות. למרות שהמראה החיצוני שלו לא משך אותה, היא מצאה את עצמה חושבת עליו, ואם היא לא הייתה פוגשת את יוסי מיד אחריו ונותנת צ'אנס לאיש, אולי גם הייתה לה היום אהבה.

יוסי היה הסערה המושלמת בשבילה. הוא הביא את הקוקטייל שעושה לה חלושס בברכיים - שילוב של מאגניבות תל אביבית, ביטחון עצמי מבוסס משגלים מזדמנים, בתיבול חשיפה מבוקרת של חוסר ביטחון ובתוספת השללה, שהכרחית לאישה כמו מנור, שנדלקת רק מגברים שאינם זמינים רגשית. "התלבטתי מאד", "ראיתי את הפאדיחות שעשית", "באתי עם ציפיות נמוכות" הם רק חלק מהמשפטים שנאלצה לשמוע בדייט הזה שאותו משום מה הגדירה כמוצלח. כמו שקארין כמעט הצליחה להיפרד מאיתמר בזמן, גם מנור כמעט הצליחה לעשות את הדבר השפוי ולכעוס עליו, אבל אז הוא שלף את הילד השמן שהיה פעם, ונטרל אותה. כל מה שהיה חסר עכשיו כדי שמנור ממש תרצה אותו הוא תקשורת עמומה, קצת מסרים כפולים והמתנה לטלפון שלא מגיע.

וכך, במסגרת העוצמה הנשית שכולנו מכירים ואוהבים, מנור היא זו שיזמה את הדייט השני, שאירונית הסתיים ביותר סקס מאשר בכל העונות של חתונמי גם יחד, מילותיו האחרונות היו "מה את עושה בשבת?" ואחר כך כבר שום דבר לא היה חשוב. ככה זה כשמישהי כל כך חסרת ביטחון. המחווה הכי קטנה ממיסה אותה. ואז זה פשוט נגמר. ממש ככה, על רקע הנשיקה, עלו כותרות הסיום, ובמקביל קראתי במדורי הרכילות שהסיפור של מנור ויוסי החזיק מעמד כמה שבועות ונגמר בקול ענות חלושה. מפתיע.

מה זה היה, לעזאזל???

אני לא מאמינה שהתלווינו אליה לדייטים גרועים בלי שנקבל שום ערך מוסף, ואפילו בלי שמישהו יצליח לחדור את ההתעקשות שלה שלא להשתנות למרות שהיא מקבלת את אותו משוב כבר שנים, או לפחות לגרום לה להבין שאם היא רוצה להיות מי שהיא ללא פשרות היא כנראה תצטרך לשלם מחיר. אולי הגיע הזמן להגיד למנור את האמת במקום להחמיא לכמה שהיא אמיתית, חופשייה, וקלילה כל היום, כי התפיסה המוטעית שלה לגבי מי שהיא ואיך שהיא מצטיירת מפילה אותה כל פעם מחדש.

היא לא אמיתית - היא פשוט מבוהלת וקולנית. היא גם לא קלילה - אישה קלילה לא נעלבת מכל מילה ולא מתאמצת כל כך למצוא חן, והיא בטח שלא נפש חופשייה - להיפך - היא חיה בתוך צינוק מחשבתי מחניק שבו אין לה זכות קיום ללא זוגיות, ובמקום לרקוע ברגל ולהגיד לעצמה ולסביבה שזה בסדר לחיות גם ככה, היא רק ממשיכה להסתבך עם ספקנות עצמית בלתי נגמרת. הניצוץ האותנטי היחיד שנותר בה הוא הצורך הבלתי נשלט להתגונן בכל פעם כשמישהו מצפה ממנה להתאים את עצמה לאיזשהו גבר. ההתנגדות שעולה ממנה היא אמיתית, והיא ממש צודקת, רק חבל שהיא לא מספיק מאמינה לעצמה כדי ללכת עם זה עד הסוף. זה באמת מגוחך שהיא צריכה להתאים את עצמה למישהו אחר בשביל אהבה, אבל גם אי אפשר להיכנע לתכתיבים וגם להמשיך להיות מי שאת, בו זמנית.

תחליטי. אם את רוצה זוגיות בכל מחיר, תשתני. תהיי עדינה וענוגה, ואל תגידי כל מה שאת חושבת ותתגרשי אחרי שני ילדים. אם את רוצה להיות מי שאת ללא פשרות, תשלימי עם זה שאולי תהיי לבד קצת יותר מהרווקה הממוצעת, ואולי הרבה יותר. גם אם התוכנית הייתה נגמרת ככה, בלי שמנור מוצאת אהבה, לא הייתה מסופקת ממני, אבל לא, גם זה לא קרה.

לא יודעת למה ציפיתי, אבל לא משנה כמה הייתי מנמיכה ציפיות, איכות התוכן הירודה הייתה מפתיעה אותי. לא היו שם תובנות, לא היה סיפור עם התחלה אמצע וסוף, לא היה כלום. היו שם פרסומות שהכניסו כסף, ריקוד אחד אחרון על הגוויה, ואותנו, בתפקיד טוחן האשפה של השאריות הטלוויזיוניות מסעודת המלכים שהייתה חתונמי. היה מעופש, היה מיותר, היה תפל.