"כשיש סרט טוב, הקהל מגיע": יום הקולנוע הישראלי חוזר

רק כחודש אחרי שחגגנו את יום הקולנוע הישראלי, הוא יחזור שוב ברביעי הבא (8.12) עם 31 סרטים ישראלים אותם אפשר יהיה לראות בעשרה שקלים בלבד, כולל "זרים מושלמים" של ליאור אשכנזי, שבריאיון מיוחד מודה "אני כפייתי לכל מילה שנכתבת על הסרט"

02/12/2021
טריילר הסרט "זרים מושלמים" (יונייטד קינג)

נס פך השמן של הקולנוע המקומי: יום הקולנוע הישראלי, שבדרך כלל מתקיים רק פעם בשנה, יחזור בשבוע הבא, ושוב הקהל יוכל לצפות בשלל סרטים תוצרת הארץ תמורת עשרה שקלים בלבד. זה יקרה ביום רביעי 8.12 באולמות הקולנוע ברחבי הארץ. המחיר כמובן לא כולל עמלת הזמנה באינטרנט, פופקורן וכדומה, והכניסה היא כמובן בכפוף לכללי התו הירוק.

אחד מהסרטים האלה יהיה "זרים מושלמים", העיבוד דובר העברית של הלהיט האיטלקי, שערך את הבכורה שלו ביום הקולנוע הקודם, ומאז עלה בהפצה מסחרית רחבה ומכר כבר כמאה אלף כרטיסים - הישג מרשים בימי הקורונה.

כזכור, מדובר בסרטו הארוך הראשון כבמאי של ליאור אשכנזי, שהפעם העדיף להישאר מאחורי המצלמה בלבד. "נכון, יש כאלה שעוד לא חזרו לקולנוע אחרי הקורונה, אבל כשיש סרט טוב אנשים יוצאים לראות אותו. לא רק 'זרים מושלמים' מצליח אלא גם 'האב' וג'יימס בונד החדש", הוא אומר. "מאה אלף תוך שלושה שבועות זה נתון מרשים. מה שהכי הפתיע אותי זה נתוני הצפייה של נוער וחיילים. הסרט מדבר בשפה קצת יותר בורגנית ומבוגרת מהם, ובכל זאת הם מתחברים אליו. נראה לי שאין אדם בעולם שלא יכול להזדהות עם מה שקורה בסרט, כי הפחד הכי גדול של כולנו זה שמישהו יחטט לנו בטלפון, כפי שקורה בו".

עוד בוואלה!

"מרוב שאבא שלי קרא לי הומו, התחלתי להאמין בזה"

לכתבה המלאה
"כשיש סרט טוב, אנשים יוצאים מהבית". מתוך "זרים מושלמים"(צילום: דויד סקורי)

אשכנזי מודה בעוונותיו כי הוא קורא כל פסיק שנכתב על הסרט. "מישהו כתב בטוויטר שלא עשינו שום דבר, רק לקחנו את הסרט האיטלקי כמו שהוא והוספנו לו דיבוב בעברית", הוא אומר. "התברר שהוא בכלל לא צפה בסרט. שאלתי אותו אם הוא במקרה מירי רגב בתחפושת".

"אני קורא בכפייתיות כל ביקורת, כל תגובה וציוץ. חשוב לי להבין ולשמוע מה חושבים, אבל גם יש לי מספיק ניסיון לדעת מתי זו ביקורת עניינית ומתי צריך לסנן".

בתגובה להוא שכתב שבסך הכל דיבבת את הסרט המקורי, איזה שינויים כן עשית לעומתו?

"היה לי חשוב שהדמויות ידברו מתוך הכרה מלאה. בסרט האיטלקי, הדמות שאצלי מגלמת רותם אבוהב מתפרצת על בעלה כי היא אלכוהוליסטית ומדברת מתוך שכרות. אצלי, היא עושה את זה פיכחת".

"בסרט המקורי, יש דמות של הומופוב, וזה משהו שלא נשמע לי נכון לישראל של 2021. אולי אני מנותק, אבל הומופוביה נדירה במחוזותיי. כשאחד הגיבורים אצלי מגלה שהחבר שלו חי בארון לאורך כל החברות שלהם, הוא לא מגיב בתסכול מתוך הומפוביה, אלא רק בגלל שלא נעים לגלות שחבר טוב שלך שיקר לך במשך שנים".

עוד בוואלה!

הצצה מרתקת לנפש הישראלית: הביקורת שלנו על "זרים מושלמים"

לכתבה המלאה
קורא כל מילה שכותבים על הסרט. ליאור אשכנזי(צילום: ראובן קסטרו)

אשכנזי שוהה כעת בלונדון, בה הוא מצטלם ל"גולדה", סרטו של גיא נתיב בו הלן מירן מככבת בתור גולדה מאיר, והשחקן הישראלי בתור דדו אלעזר, הרמטכ"ל הטרגי של מלחמת יום כיפור.

"הייתי אמור לעשות להלן הקרנה של 'זרים מושלמים' בסוף השבוע האחרון, אבל עוד לא היה עוד מוכן עם תרגום לאנגלית. כנראה שנעשה זאת בסופ"ש הבא ואני מבטיח לעדכן מה היא אמרה".

אם היינו מחטטים לגולדה ולדדו בטלפון, מה היינו מוצאים?

"אצל גולדה סביר להניח שהייתי מוצא הרבה הודעות לחברים שחוזרים מאנגליה שיביאו לה סיגריות צ'סטרפילד. אצל דדו זה בטח היה כבר יותר מעניין".

מאיר גרנר, כוכב "אפריקה", עם בנו אורן, במאי הסרט, לאחר שזכו בפרסים בפסטיבל חיפה(צילום: זיו עמר)

מאפריקה ליום הקולנוע הישראלי

נוסף ל"זרים מושלמים", שלושים סרטים נוספים יוקרנו במסגרת היום הזה, מתוכם אחד שלא הוקרן ביום הקולנוע הקודם - "אפריקה", סרטו העלילתי הארוך הראשון של אורן גרנר, שצולם ביישוב הקהילתי של הוריו, והם עצמם מככבים בו, אך הוא לרגע לא נראה תיעודי. התסריט והמצלמה מתמקדים באביו של הבמאי, המתקשה למצוא את עצמו בגיל הפנסיה, והשאלה שעולה היא האם הצליח להגשים את חלומותיו, או שחייו נותרו פנטזיה לא ממומשת? האם הטיול ליבשת השחורה, בשמו נקרא הסרט, מסמל את ההרפתקאות המופלאות שצבר, או את המרחק שנותר בינו לבין שאיפותיו?

יום הקולנוע מתקיים כחודש לאחר האוסקר הישראלי, שבו הזוכה הגדול היה כזכור "ויהי בוקר". סרטו של ערן קולירין מבוסס על ספרו של סייד קשוע על כפר פלסטיני הנתון במצור של צה"ל. כנהוג, רבים ביקרו את הסרט מבלי לצפות בו, והאירוניה היא שבניגוד לרוב היצירות הישראליות, שהן סתם פסוודו-שמאלניות, כאן מדובר בטקסט נוקב וחריף על אמת, שיש בו ביקורת חריפה על ישראל, אבל גם על החברה הפלסטינית. בקיצור: צפו בו, ויהיה לנו הרבה מה לדבר עליו.

המתחרה הגדול של "ויהי בוקר" היה "תמונת הנצחון" של אבי נשר, שבדומה לסרטיו הקודמים, צפוי להפוך לשובר קופות ברגע שיזכה להפצה רחבה. גם זה סרט פוליטי, המתרחש על רקע מלחמת 48', ומהתרשמותי בהקרנות טרום-בכורה קודמות שלו, הקהל המקומי נסחף בתוכו, מרותק לכיסא לאורך כל ההקרנה ומסיים אותה בדמעות.

מפרסי אופיר ליום הקולנוע הישראלי. מתוך "ויהי בוקר"(צילום: דורי מדיה)

הדור הצעיר

עוד יוצגו בהקרנות טרום בכורה "הבית ברחוב פין" של עמיר מנור, שזיכה את ריימונד אמסלם בפרס שחקנית המשנה בפרסי אופיר האחרונים, ו"יותר ממה שמגיע לי" של פיני טבגר, שהיה מועמד בטקס בכמה קטגוריות, בהן בפרסי המשחק השונים, וזאת על עבודותיהם של אנה דוברוביצקי, מיכה פרודובסקי ויעקב זאדה דניאל.

הדס בן ארויה ותום שובל הם הנציגות הבכירה של הדור הצעיר של הקולנוע הישראלי. שניהם השלימו השנה את הסרט הארוך השני שלהם. "מישהו יאהב מישהו" של בן ארויה, עוסק במכאובים של צעירים וצעירות בתל אביב, ו"הסירו דאגה מלבכם" של שובל הוא סאטירה חברתית דוברת עברית ואנגלית בהשראת הקלאסיקות של בונואל ובכיכובה של ברניס בז'ו הצרפתייה, שפרצה לפני כעשור ב"הארטיסט" זכה באוסקר. שניהם הוקרנו לראשונה במסגרת פסטיבל ירושלים בקיץ האחרון וחלקו בו את הפרס הראשי בתחרות העלילתית הישראלית, וכעת מגיעים להקרנות טרום-בכורה.

במהדורה הקודמת של פסטיבל ירושלים הזוכים הגדולים היו "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג, בכיכובו של רוני קובן בתפקידו הקולנועי הראשון - ו"הנה אנחנו" של ניר ברגמן על פי תסריט של דנה אידיסיס ("על הספקטרום") בכיכובו של שי אביבי. השניים מעלים אבק כבר לא מעט זמן ואפילו כבר הספיקו לזכות להפצה מסחרית בצרפת, שם זכו לשבחים, אך עדיין לא עלו כאן לאקרנים, ויום הקולנוע הישראלי יהיה הזדמנות לצפות בהם בהקרנות טרום-בכורה עד שזה סוף כל סוף יקרה. בהקשר זה נציין גם את "קולות רקע" של יבגני רומן, מן הסרטים הטובים שנעשו כאן על העלייה הרוסית, שעלה בארצות הברית לפני כחודש אבל אצלנו עוד לא, וגם הוא יוצג בטרום-בכורה.

צעירים בתל אביב. מתוך "מישהו יאהב מישהו"(צילום: מידן ארמה)

מעמוס גיתאי ועד "לשחרר את שולי"

שני סרטי דוקו על אמניות מובילות שמתו בטרם עת יוצגו אף הם. הראשון הוא "ענת גוב, על החיים ועל המוות" של תמר טל בהפקת HOT 8, שמציג באולמות זה מכבר, והשני הוא "מחברות שחורות -ויויאן" של שלומי אלקבץ בהפקת כאן 11, שיעלה לאקרנים מיד לאחר הקרנותיו במסגרת יום הקולנוע הישראלי.

חגיגת הקולנוע תציג בהקרנות טרום-בכורה כמה סרטים עם ליהוק עשיר, מסקרן ולרוב גם אקלקטי, בלשון המעטה. ב"אל תחכי לי" של דני רייספלד מככבים עומר חזן, טיילור מלכוב, עינת שרוף וישראל אוגלבו; "בוטיק פריז" של מרקו כרמל מתהדר בנלי תגר ומוריס כהן; "מתחתנת" של ערן ב.י מנפנף בדין מרשניקוב, ענת וקסמן, לאה שנירר ומייקל לואיס; "סנולנד" של יוני זיכהולץ מציג את אורי פפר, שלומי קוריאט וטלי שרון; ו"שאיפה לחיים" הוא מפגש פסגה של כמה אגדות מסך ולמעשה מיני-גלגול קולנועי של "זהו זה". גוב ומושונוב חסרים, אבל בראבא, דבל'ה גליקמן ואבי קושניר כאן, כמו גם גדי יגיל.

נציין גם את "לילה בחיפה" של עמוס גיתאי, שכהרגלו מגייס כישרונות ומבזבז אותם על סרט בלתי ניתן לצפייה. הפעם הקורבנות הם חנה לסלאו (שמופיעה בסצינה אחת בלבד), נעמה פרייס, צחי הלוי, מריה זריק, קלרה ומכרם חורי ועוד. ב"שעתו האחרונה של מר קול" של דורון ערן, מעין הצגת יחיד קולנועית, יש לעומת זאת רק שחקן אחד - אוהד שחר.

סרטים ישראלים מעטים יצאו לאקרנים מאז הקורונה, ומעטים עוד יותר הצליחו בקופות. במדף הלהיטים אפשר לציין בעיקר את "לשחרר את שולי" ובמידה פחותה את "עוד סיפור אחד", סרטו הראשון כבמאי של גורי אלפי, ושניהם יוצגו גם במסגרת החגיגית הזו.

אם עוד לא ראיתם. מתוך "לשחרר את שולי"(צילום: אייל רפאלוב)

סרטים אחרים בקטגוריה הזו הם "הברך" של נדב לפיד, שזכה בפרס חבר השופטים בקאן אבל פחות הצליח מסחרית; "אחד בלב" של טליה לביא בכיכובו של רן דנקר, כנראה האמן הישראלי הכי פורה בשנה האחרונה, שלא הצליח כמו סרטה הקודם, "אפס ביחסי אנוש"; "אגדת חורבן" של גידי דר, סרט אנימציה על חורבן הבית, שהוכתר כיצירת מופת פורצת דרך בידי המבקרים אבל לא מיצה את הפוטנציאל הקופתי שלו; ו"נתראה בשמחות", מותחן האימה המבריק של מיכאל מאיר בכיכובם של מיכאל אלוני ולירז חממי. כולם ינסו לזכות בחיים מחודשים.

בהקשר זה נציין ארבעה סרטים נוספים, שכולם מתאימים לכל המשפחה. הבולט שבהם הוא "הרפסודה" של עודד רז, שבגלל נזקי הקורונה לא זכה לכבוד הראוי לו. מדובר באחד מסרטי הילדים היפים והאמינים שנעשו בישראל והלוואי שהפעם יהדהד עוד יותר.

שלושת האחרים הם "פול ספיד" של קובי מחט, המשכון של "פול גז", שקודמו יצא בימים טובים יותר וזכה אז לפופולריות גדולה יותר; העיבוד למעשייה הקלאסית "שמלת השבת של חנהל'ה" בכיכובן של לא אחרות מאשר מיכל הקטנה וחני נחמיאס, וגם סרט הטבע "כנרת - ים של חיים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully