זה היה אחד הרגעים המסעירים בתולדות הטלוויזיה הישראלית. בנימין נתניהו, הכוכב העולה של הפוליטיקה המקומית, הגיע למהדורת מבט - אז מדורת השבט הבלתי מעורערת - והתוודה בפני העיתונאי אורי כהן אהרונוב כי בגד באשתו, שרה. שלוש שנים לאחר מכן, נתניהו יתמנה לתפקיד ראש ממשלת ישראל. מאז הוא נחקר במשטרה בקשר לשש פרשיות פליליות שונות. שלושה תיקים נסגרו, שלושה אחרים נהפכו לכתבי אישום חמורים. רעייתו הורשעה בפלילים במקרה אחר. על ההליכים המשפטיים של בנו יאיר אין מספיק זמן להרחיב, רק נזכיר שהוקלט במועדון חשפנות מתלוצץ על אפשרות לסרסר בזוגתו דאז. כל אלה לא רק שלא פגעו בכוחו הפוליטי של נתניהו, אלא אפילו חיזקו אותו והפכו אותו לראש הממשלה שכיהן הכי הרבה שנים בתפקיד.
יוסי כהן, מי שבהרבה מובנים הוכשר על ידי נתניהו כדי להיות מחליפו בכס השלטון ביום מן הימים, צריך רק להסתכל על הרזומה של הפטרון הפוליטי שלו - ולהירגע. יש ציבור גדול מאוד בישראל שמבחינתו לשקר, להונות ולבגוד הן תכונות נערצות. לא פחות. בקרב אותו ציבור, אגב, העובדה שרביב דרוקר בכבודו ובעצמו בונה עליך תחקיר עם שורה תחתונה שלילית היא תו תקן לאיכות מנהיגותית. כהן הפיקח יודע טוב מאוד שאם ייבחר לראשות הממשלה ביום מן הימים, הוא יצטרך להתקשר ולהודות לדרוקר על כך שגרר את שמו הטוב בבוץ בפריים טיים של רשת 13.
זו לא הייתה התוכנית הכי טובה של "המקור" לדורותיה. התחקיר התבסס כמעט כולו על עדות אחת של "מקור" שהצליח להיות אמין ומשכנע, אך בו זמנית עורר תחושת אי-נוחות מטרידה. לב התחקיר צהוב לחלוטין. ראש המוסד מפלרטט בגמלוניות ראויה לציון עם דיילת אוויר, ובאוסף של הודעות וואטסאפ מביכות מנסה לפתח איתה מערכת יחסים אל מול עיניו החשדניות (בצדק) של בעלה. בסוף, הוא מפתח מערכת יחסים עם שניהם. הוא משטה בבעל בכוונותיו הטובות, ובמקביל ממשיך לנהל רומן עם האישה. ההצדקה לשידור התחקיר נעוצה בכך שמי שהיה ראש המוסד, ולא פוסל אפשרות של ריצה לראשות הממשלה בעתיד, נתפס כשהוא חושף סודות מדינה לכאורה במטרה לתפוס זיון. סליחה, אין דרך יפה יותר לכתוב את זה.
צריך להגיד שסביר מאוד להניח שהרבה מ"המידע המודיעיני" שכהן חשף לא אמיתי. שמו מוכר, פרצופו לא פחות, ורב-מרגלים טוב באמת יכול להמציא סיפורים מסעירים על מבצעים נועזים שלא היו באמת, ולגרום להם להישמע אמינים די בקלות. צריך גם לציין שלזכותו של כהן עומדות עשרות שנות עשייה ביטחונית ומודיעינית שהשתיקה יפה להן, ותרומתו לביטחון המדינה אינה מוטלת בספק. אלא שזה באמת בכלל לא משנה אם הסיפורים שכהן חשף אמיתיים או לא, כפי שהרזומה המבצעי שלו לא עומד למבחן - ההתנהלות הבעייתית שלו, בלשון המעטה, בפרשת הדיילת הייתה חייבת להיחשף - וטוב עשו רשת 13 ומערכת "המקור" שהחליטו לשדר את התחקיר, למרות אי הנעימות הכרוכה בדבר.
המניעים של גיא שיקר, הבעל הנבגד, אינם אלטרואיסטיים. הוא לא הגיע לטלוויזיה וחשף את הכביסה המלוכלכת של משפחתו כי אכפת לו מהפגיעה לכאורה במדיניות ביטחון השדה של המוסד. הוא הגיע לנקום בגרושתו ובאיש החזק שהבטיח לו שיסיים את הקשר איתה (ואולי גם פגע בפרנסתו, על כך עוד נלמד בחלק הבא של התחקיר). דרוקר מנסה להוציא את "המקור" שלו טוב, אבל האחרון לא עושה לו חיים קלים. הוא מגיע לשיאים של חוסר מודעות, כשהוא מספר בצורה די סליזית כיצד ישב על וויסקי וסיגר עם המאהב של אשתו. יחד הם נשאו ונתנו בדבר גורלה של האישה כאילו היא לא צד בעניין בכלל. הפטריארכיה שלא מודעת לפטריארכיותה.
שיקר מנסה להציג את עצמו כקורבן בסיפור, וייתכן שאכן נגלה שהוא כזה בחלק השני של התחקיר, אבל בסיפור שתואר אתמול אין באמת גיבורים טובים. יש גבר חזק שמנצל את הכוח שלו כדי לפרק משפחה, יש אישה בוגדנית לכאורה, ובעל נבגד שבוחר לעשות עסקים עם המאהב ולסדר למזכירה שלו תפקיד יוקרתי במוסד (אגב, מוזר שעיתונאי חד וחריף כמו דרוקר לא טורח אפילו לשאול מי זאת אותה מזכירה צעירה ששיקר כל כך חפץ ביקרה). הקורבנות היחידים בסיפור הזה הם בני משפחתו של כהן, כמו גם ילדיהם המשותפים של הזוג שיקר, שחייהם האישיים נחשפו בצורה הכי פומבית שיש. אפשר להבין את הפגיעה שחש גיא שיקר מהסיפור, אבל קשה שלא לתהות האם הוא באמת חשב עד הסוף על טובת ילדיו בעניין.
יצויין גם שבתגובתה של גרושתו של שיקר נטען כי היא הגישה תביעת גירושין כבר ב-2016, הרבה לפני שפגשה את יוסי כהן לפי ציר הזמן שהוצג בתחקיר. אם הדבר נכון, זה מערער מאוד את גרסתו של גיא שיקר כצד הנפגע בפרשה. דרוקר לא התייחס לעניין בתחקיר, אולי בגלל שיקולי זמן ועריכה, אך אין ספק שהוא חייב לעמת את "המקור" שלו עם הטענה בחלק השני של התחקיר. נכון, זה די חסר ערך עיתונאי, אבל דרוקר חייב את האמת הזאת לצופים שלו, כמו גם לילדים של משפחת שיקר. אלא שבכל מקרה, היחסים של שיקר הם לא הנושא כאן, אלא הנורות האדומות שצריכות להבהב מעל דמותו של יוסי כהן בעקבות שידור התחקיר.
זו לא הפעם הראשונה ששיקול הדעת המפוקפק של "הדוגמן" עומד למבחן ציבורי. בעבר חשף העיתונאי גידי וייץ ב"הארץ" כי בזמן שכיהן כראש המוסד קיבל כהן 20 אלף דולר במתנה מאיש העסקים ג'יימס פאקר. בריאיון לאילנה דיין טען כהן כי הוא קיבל את הכסף (במזומן) בטעות, והוא מתכוון להחזיר את הכסף. לא ידוע אם אכן החזיר את הסכום. באותו ריאיון ל"עובדה" חשף לכאורה כהן מידע סודי לגבי פעילות מבצעית של המוסד באיראן, כך לפי תלונה שהגישו בכירים לשעבר בקהיליית המודיעין הישראלית. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בוחן נכון לכרגע ארבע תלונות בנוגע לכהן (ביניהן החשיפה של רביב דרוקר). במילים אחרות: הנה עוד אדם שבגד באשתו עם דיילת ואפשר להציג אותו כנרדף על ידי עיתון "הארץ", אילנה דיין, אביחי מנדלבליט ורביב דרוקר. היש יורש ראוי יותר ממנו להנהיג את הזרם הביביסטי בישראל?