אחרי שהיה לאדם האירופאי הראשון שדרך על אדמת אוסטרליה, יצא קפטן ג'יימס קוק למסעו השני במטרה לחקור את סודות האוקיינוס השקט. במסע הזה הוא גילה שהעולם גדול משחשבנו, כשהיה לראשון שחוצה את חוג הקוטב הדרומי. על הדרך, בלי להתכוון, קפטן קוק גילה את אחד הרעלים הכי מסוכנים בטבע.
זה קרה ב-7 בספטמבר 1774 בזמן שמגלה הארצות המהולל חנה באחד מאיי פולינזיה, וטעם דג טרופי. ביומניו הוא תיעד כיצד בתוך פחות משעה הוא איבד תחושה בידיו. לדבריו זו הייתה תחושה כאילו הוא הניח את ידיו בתוך שלג קפוא למשך שעה, ואז הבעיר את ידיו באש. למזלו, התחושה הרעה גרמה לו להקיא, דבר שהציל את חייו. לשני החזירים שלו, שקיבלו את שאריות המנה, לא שיחק המזל, והם מתו בתוך דקות אחדות. כיום החזירים של הקפטן קוק ידועים כיצורים המערביים הראשונים שמתו מהרעלן טטרודוקסין הקטלני, שרעיל פי 100 יותר מציאניד.
עברו עוד כמעט 200 שנה עד שהעולם הבין שרעל העצבים החזק שתקף את קפטן קוק, כמו אלפי אנשים אחרים מאז, מקורו בדגים ממשפחת הנפוחתיים, או בשמם העממי האהוב: אבו נפחא. למעשה, עד שנת 1983 מתו מדי שנה ביפן עשרות אנשים מאכילת דג הפוגו, עד שהממשלה היפנית הטילה רגולציה על בישול הדג, כאשר שפים ייעודיים עוברים הכשרה ארוכה וזקוקים לרישיון בשביל להגיש את המנה היוקרתית. יש אמירה מאוד מעניינת על המין האנושי, שבמקום להפסיק לאכול דג שמכיל רעל שאפילו מיליגרם אחד שלו יכול להרוג אדם בוגר, מנסים למצוא דרך לאכול אותו בלי למות.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מעניין להיזכר בקפטן קוק כיום, 250 שנה אחרי, כדי להבין כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על העולם. נכון, הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לנו לחקור את העולם בצורה הרבה יותר יעילה, אבל הסקרנות האנושית לא התחילה אפילו לגרד את השטח של הכדור המופלא עליו כולנו חיים. דוגמה מאלפת לכך מוצגת בימים אלה בנטפליקס, בסרט "אבו נפחא: נפלאות השונית" ("Puff: Wonders of the Reef").
מדובר בדוקו-טבע מהסוג שכביכול כבר ראינו אלף פעמים. המצלמה עוקבת אחרי בעל חיים במסע מסוים, ולוקחת אותנו הצופים למסע התבגרות תוך כדי צפייה בסיטואציות טבעיות מרתקות. ואכן, סיפורו של "פאף", דג הפנינון הקטן (אבו-נפחא גמדי, אם תרצו), לא שונה בהרבה. אנחנו מכירים אותו כתינוק שהרגע בקע מביצה, ומלווים אותו דרך הסכנות הרבות שאורבות לדג קטנטן בכל פינה באוקיינוס. מהטורפים שרוצים לאכול אותו, הרעב שנוצר בשל מחסור באלמוגים ועד התיירים האנושיים.
אלא שמעבר לעלילה הזורמת (תרתי משמע), סיפור הרקע החמוד שמסופר על ידי השחקנית האוסטרלית רוז ביירן וצילומי האוקיינוס המרהיבים תמיד - מדובר בסרט טבע מסוג שונה לגמרי: הוא מציג לנו דברים שהעין האנושית פשוט לא יכולה לראות. באמצעות שימוש במצלמות מיקרוסקופיות, אנחנו זוכים לראות את ים האלמוגים כפי שמעולם לא ראינו - דרך העיניים של דג בגודל של ציפורן אנושית. דרך הצילומים המרהיבים אנחנו מגלים שכל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על האוקיינוס הוא רק התחלה של סיפור גדול בהרבה.
זאת הפעם השמינית שהבמאי ניק רובינסון מתעד את המתרחש במי הים האוסטרלי, עם דגש על שונית המחסום הגדולה. אותו מבנה עצום, שניתן לראותו מהחלל, וגילה ג'יימס קוק לפני 250 שנה בטעות כשעלה על שרטון. אלא שלמרות הידע הרב שצבר, והאמת העצובה שהוא יודע שמתחבאת במעמקי הים, רובינסון מייעד את "פאף" לצפייה לכל המשפחה. בקלות ניתן היה לקחת את הסרט המתוק ולהפוך אותו לדידקטי, עם הסברים על השפעות משבר האקלים על אחד המקומות הכי מדהימים בכדור הארץ - ובהחלטה מודעת, הוא פשוט נותן לתמונות לדבר בפני עצמן.
באורך של שעה בלבד, סוג של נס במונחים של נטפליקס שנהנית למתוח את יצירות הדוקו שלה הרבה מעבר לרצוי, "פאף" הוא אחד מסרטי הטבע הכי מפתיעים לטובה של השנים האחרונות. האמת, קשה להיזכר בסרט טוב יותר שנטפליקס הוציאו בשנה האחרונה, אם בכלל. למרות קוצרו, הסרט מלא בעובדות טריוויה מעניינות על האורגניזמים ובעלי החיים שהופכים את שונית המחסום לאחד המקומות הכי דרמטיים בעולם. במקביל הצילום פורץ הדרך, שמציג את האוקיינוס כפי שבאמת אף פעם לא ראינו (אני יודע שכבר כתבתי את זה, אבל חשוב לי להדגיש שלא מדובר בסופרלטיב, אלא עובדה), הוא תירוץ טוב להתחיל לצפות - אבל גם הקטעים מקפיאי הדם שבהם גיבור הסרט נטרף על ידי דג, רק כדי לשלוף את נשק יום הדין שלו - הוא פשוט רגע דרמטי קולנועי מושלם.
"השאפתנות מוליכה אותי לא רק למקום רחוק יותר מכל מקום שאליו הגיע אדם אחר לפניי, אלא שלדעתי, אף לרחוק שבמקומות שאליהם יכול להגיע האדם", אמר קפטן קוק לפני 250 שנה כשיצא למסע החקר השני שלו. אותה שאפתנות ניכרת גם בסרט הטבע המקסים הזה, והיא נושאת מסר אופטימי יותר: יש עוד הרבה מקומות שאליהם יכול להגיע האדם. תראו את הסרט הזה, ואם יש לכם ילדים - תראו אותו איתם, מי כמוהם יודע מה זה לראות דברים מפרספקטיבה של יצור קטן יותר.