"פרס ראש הממשלה? כשהייתי בן 12 לא יכולתי אפילו לחלום על זה"

כשעמית פרידמן היה בכיתה ג', הוא ראה את בן דודו מנגן על חצוצרה, ונשאב לעולם הג'אז. היום, אחרי שזכה בפרס החשוב ביותר הניתן למלחינים בישראל, הוא משקיף על המסע שעשה כמוזיקאי, מספר על שיתופי הפעולה המפתיעים, ומתעקש: "כולם יכולים להתחבר לג'אז". ריאיון

יותם זיו
13/01/2022

בגיל 12, בחופשת הקיץ, השתתף עמית פרידמן במחנה קיץ למוזיקאים צעירים (מתא"ן). החוויות שצבר שם שינו את חייו. "גדלתי באשדוד ועד שהגעתי למחנה, חשבתי שאני נגן נפלא. אבל אחרי ששמעתי סקסופוניסטים מכל הארץ, הבנתי שאני בכלל לא בכיוון והגילוי הזה גרם לי להגיע לבית הספר "תלמה ילין" כדי להשתפר ולהיות מוזיקאי. זה גם המקום שמוביל אותי בכל מה שקשור לחינוך מוזיקלי, שאני מאוד מעורב בו. זה עצוב בעיני שהפערים שהרגשתי בין מרכז לפריפריה מתקיימים גם היום, בישראל של 2020".

לא מעט שנים חלפו מאז. כיום פרידמן נחשב לאחד הסקסופוניסטים המובילים בישראל, כשמאחוריו שלושה אלבומים הופעות בארץ ובעולם. אם לא די בכך, לפני כשבועיים, פרידמן נבחר כחתן פרס ראש הממשלה למלחינים - הנחשב לפרס החשוב ביותר בישראל למלחינים, מכל התחומים המוזיקליים.

צוות השופטים בתחום הג'אז - המוזיקאים מנחם ויזנברג, עמיקם קימלמן וחן לוי - ציינו בנימוקים למתן הפרס כי "יצירתו של עמית פרידמן מעוגנת היטב במסורת הקלאסית של הג'אז מצד אחד ומביאה אמירה עכשווית המשלבת אלמנטים ישראליים וים תיכוניים, ולעיתים גם השפעות מהמוסיקה של תקופת הרנסנס, במיוחד בהיבטים ההרמוניים שלה. מצד שני, עמית משכיל לשלב מקצבים מורכבים ופיתוח אינטליגנטי ומתוחכם של הקווים המלודיים שביצירתו לכדי אמירה מאתגרת ורבת דמיון הפונה הן לאינטלקט והן לרגש. כל זה נעשה בצורה טבעית ואינטגרלית, בין היתר, הודות לביצוע האיכותי והווירטואוזי שלו ושל נגניו".

עוד בוואלה!

הוא נחשב לאחד המוזיקאים הישראלים המהוללים בעולם. בהתחלה הוא סירב לקרוא תווים

לכתבה המלאה
עמית פרידמן, חתן פרס ראש הממשלה למלחינים. יוסי צווקר,
מוזיקה נגישה ונעימה, אך גם מלאת עומק ומורכבות. פרידמן(צילום: יוסי צווקר)

"זו מחמאה גדולה וכבוד גדול לזכות בפרס שמהווה עבורי הכרה בעשייה המוזיקלית שלי לאורך השנים", אומר פרידמן.

מה עמית בן ה-12 היה אומר?

"נזכרתי בחוויה הראשונית שהייתי לי כשגיליתי את המוזיקה. נחמד לי לחשוב על עמית בן ה-12, שמגלה עולם חדש ועם הרבה תמיכה מהבית אבל עם מעט מאוד רקע והבנה ובזכות תשוקה והרבה עבודה קשה, מצליח להגיע למעמד המכובד הזה. כשהייתי בן 12 לא העזתי אפילו לחלום על זה".

"מעולם לא היה לי צורך לעזוב"

בריאיון לקראת קבלת הפרס החשוב, מגדיר עצמו פרידמן כאוטודידקט וכמי שסלל את דרך הג'אז שלו בעצמו. אולי זו הסיבה שהמוזיקה שלו כל-כך נגישה ונעימה, אך גם מלאת עומק ומורכבות. פרידמן הוציא ב-2012 את אלבום הבכורה שלו "זריחה" - אחד מאלבומי הג'אז הישראלים הטובים של העשור האחרון - ואחריו שחרר עוד שני אלבומים נהדרים לא פחות. משבר הקורונה קטע את הופעותיו בחו"ל, אך בשנתיים האחרונות הוא מרבה להופיע בכל רחבי הארץ.

איך הכל התחיל אצלך?

"כשהייתי בכיתה ג' ראיתי את בן דוד שלי, המבוגר ממני בכמה שנים, מנגן בחצוצרה ונדהמתי. באותו שבוע הלכתי עם אמא לקונסרבטוריון של אשדוד וביקשתי לנגן בחצוצרה. אמרו לי שאני צעיר מדי וכדאי שאנגן חלילית שנתיים. זו לא נראתה לי כמו 'עסקה טובה' ואמרתי שאחזור בעוד שנתיים. ואז הגיעה הפשרה: אם אצליח להוציא צליל בסקסופון - אוכל להתחיל איתו. הצלחתי ומאז אני איתו. מדי פעם אני תוהה מה היה קורה אם היו מאפשרים לי ללמוד חצוצרה. זה עדיין אחד הכלים האהובים עליי".

עוד בוואלה!

הילדים חולמים

לכתבה המלאה

בשונה מג'אזיסטים אחרים בני דורו, פרידמן קיבע את חייו בישראל ומשקיע חלק ניכר מזמנו בהנגשת ג'אז לצעירים. "מעולם לא היה לי צורך לעזוב", הוא אומר, "חשבתי שאעשה את המסלול שרוב הנגנים עושים ואלמד בחו"ל, אבל האמת היא שבשום שלב זה לא הרגיש לי הצעד שאני רוצה לעשות. ג'אז הוא חופש, תעוזה, ובעיקר סגנון שגורם לי להרגיש בבית".

"הלחנים שלו מלאים באהבה ותקווה לאנושות". פרידמן(צילום: אלון גרעיני)

ב-14 השנים האחרונות פרידמן מוביל ביחד עם ליאור לוין, בת זוגו ומוזיקאית בעצמה, סדרת ג'אז ומוזיקת עולם ב"כוכב השמיני" בהרצליה. בבגרותו חזר לתלמה ילין כמורה, לימד גם בהרצליה וכיום מרכז מגמות מוזיקה בתל מונד.

"אני מאמין שכולם יכולים להתחבר לג'אז, זה רק עניין של חשיפה נכונה", הוא אומר. "לדוגמה, הייתה לי תלמידה שכל עולמה המוזיקלי היה 'דה ווייס', 'הכוכב הבא' ויתר תוכניות הריאליטי. אחרי זמן קצר במגמת המוזיקה היא כבר עשתה רסיטל בג'אז וכיום זה לגמרי חלק מהפלייליסט שלה. אני רואה כל הזמן תלמידים שמתחילים עם אנטי מוחלט לדבר הזה שנקרא ג'אז, בעיקר בגלל חוסר ידיעה, ואחרי שהם מתוודעים אליו - הם הופכים לצרכני תרבות עם פתיחות מדהימה".

כמלחין וכמבצע, פרידמן - ששורשיו נטועים עמוק בג'אז שכפי שציינו חברי ועדת השיפוט - לא מקבע את עצמו לז'אנר ספציפי וממשיך להתרחב ולשתף פעולה עם מוזיקאים מכל התחומים. כך לדוגמה, באלבום השני שלו, הוא שיתף פעולה עם הזמר רביד כחלני (ימאן בלוז) ששר וכתב מילים ללחן של פרידן, בשיר שנבחר לאחד משירי השנה של תחנת הרדיו 88FM.

גם היום, שנים אחרי שיצא האלבום, כחלני זוכר לטובה את העבודה המשותפת. "עמית הוא מוזיקאי מצוין שחי מוזיקה בכל כולו, והוא אחד האנשים הכי נעימים וענווים שפגשתי וזה עובר במוזיקה שלו בצורה ברורה", אומר כחלני. לדבריו, העבודה עם עמית הייתה עונג אמיתי, והשיר עצמו הוא אחד השירים האהובים ביותר על ביתו. "אני שמח מאוד בכל ליבי על הפרס שקיבל, כי הלחנים שלו מלאים באהבה ותקווה לאנושות", הוסיף הזמר.

גם באלבום האחרון והאישי שלו,"Unconditional Love" שיצא בשיא גלי הקורונה, שיבץ פרידמן שני שירים עם מילים. אחד מהם, בביצוע של הזמרת דורון טלמון, נבחר לשיר השנה במגזין המוזיקה האינטרנטי "קולומבוס".

שיתוף פעולה מרתק נוסף יש לפרידמן עם המוזיקאית תמר אייזנמן. השניים הכירו בהרכב "להקת הלילה" שהופיע בתוכנית הטלוויזיה של ליאור שליין בשנים 2009-2006. "באחת ההופעות עם השירים מתוך "זריחה", ניגשה אלי תמר אייזנמן שהייתה בקהל ואמרה לי שהיא כתבה שיר שממש דומה למוזיקה שאני כתבתי לשיר הנושא של האלבום", מספר פרידמן. "נפגשנו אחרי ההופעה למחרת בטלוויזיה בתוכנית של ליאור שליין. אני ניגנתי את הגרסה שלי והיא את שלה בו זמנית, וזה פשוט התאים לגמרי. עשינו שינויים קטנים וניגנו אותו יחד. זה שיר שנכתב פעמיים, וכמו שאומרים: השלם גדול יותר מסך כל חלקיו".

"שמעתי את "סאנרייז" של עמית בהופעה ולא האמנתי למה שאני שומעת", משחזרת אייזנמן. "אותם אקורדים, אותו סולם, מנגינה מאוד דומה, אותו 'פיל' של שיר שהתחלתי לעבוד עליו והסתובבתי איתו בראש כבר כמה ימים. אני זוכרת שהייתה לי צמרמורת והתרגשתי מאוד. לא הבנתי איך זה יכול להיות? פרידמן קרא את המחשבות שלי? כתבנו את אותו השיר? היו אלמנטים מאוד דומים וכמה שונים, אבל לא יכולתי להתאפק וישר אחרי ההופעה אמרתי לפרידמן שנראה לי שכתבתנו את אותו השיר! הוא צחק והתרגש כמוני. הוא קצת לא האמין שזה אפשרי, אבל לגמרי נתן לזה צ'אנס. מבחינתי, זה אחד השירים הכי מיוחדים שיצרתי עם עוד אמן ואני מאוד גאה בנו על ההרפתקה הזו", היא אומרת.

אתה מרבה לשתף פעולה עם מוזיקאים שאינם מזוהים עם ג'אז וגם שר לא מעט. מאיזה מקום זה מגיע ביצירה שלך?

"אני מתרגש ממוזיקה באופן כללי, לא רק מג'אז. אני מרגיש שלהגביל את עצמי לז'אנר אחד פירושו לא לתת ביטוי לצדדים נוספים. לפעמים אני כותב לחן ומיד ברור לי שזה "שיר", ואז בהתאם לסגנון שלו אני מפנטז מי הזמר שהייתי רוצה שישיר אותו. דורון טלמון, תמר אייזנמן, רביד כחלני וג'וקה פרפיניאן הם אמנים כל כך מדהימים ששיתוף הפעולה איתם פשוט מרענן ומוצלח הרבה ממה שהייתי יוצר לבד. הם מביאים סאונד, אישיות ולפעמים מילים, והמפגש הזה תמיד מרגש אותי. זה מרגיש לי כמו נס. באשר אליי, חסר לי לשיר, בעיקר חומרים שכתבתי ועוד לא ראו אור עדיין. אני מרגיש שזה חלק בלתי נפרד ממי שאני ומהיצירה שלי. חשוב לי להוציא אותם החוצה לא פחות מלחני הג'אז שלי".

  • ג'אז
  • עמית פרידמן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully