הצל נכנס לתוך שדה המוקשים של מי-טו ויצא בחתיכה אחת

מדברים הרבה על השינוי בשיח בעקבות מי-טו, אבל מתי גברים לוקחים בו חלק? בעיקר כשהם מדברים על קשיי ההסתגלות שלהם לעולם שבו "צריך לחשוב פעמיים על כל מחמאה". קשה לזכור מקרים של אנשים בפרופיל גבוה כמו של הצל ששמו את עצמם על השולחן ואמרו "אני עשיתי" ו"אני מתחרט"

14/01/2022
הצל נינג'ה. שוקה כהן,
דמות עמוקה ועגולה יותר מכפי שנדמה. הצל(צילום: שוקה כהן)

האם על 537 אלף העוקבים של הצל נמנה גם אחד אסי עזר? אם כן, הוא יכול היה ללמוד השבוע שיעור חשוב בנטרול פצצות. בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו הודה הצל שהוא אשם בהתנהגות לא נאותה והטרדות של נשים לאורך השנים, מעשים שלטענתו לא הבין אז עד כמה הם פוגעים ואילו היום הוא רואה אותם באור שונה ומכה על חטא.

מה היה קורה לו אסי עזר - שלא מכחיש שניסה "להתחיל" עם יהודה נהרי בעת פגישה בביתו לפני כעשר שנים - במקום ללכת לבדיקת פוליגרף (ולענות על שאלות מהונדסות מאוד), היה כותב תגובה ברוח הפוסט של הצל? אפשר לשאול את השאלה הזאת גם מכיוון אחר: מה יקרה אם בעוד שבוע, שבועיים או חודש תטען מישהי ש"הצל" הטריד אותה? מבינים לאן אני חותרת?

אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שדבר כזה אכן יקרה, ואפילו אולי שאליאסי עצמו חושש וצופה שיש סיכוי סביר שזה יקרה - ולכן הוא כתב את הפוסט. כדי להקדים תרופה למכה. יכול להיות שזה העניין. ולמרות זאת, ההתרשמות שלי היא שהפוסט אותנטי. "הצל" הוא לא אדם של רמיזות עדינות או סאב-טקסט. אין לו פילטרים. לרוב זה עומד לו לרועץ, בעיניי לפחות. הפעם זה נזקף לזכותו.

פוסט כזה שיוצא מפיה של דמות כמו "הצל" הוא חתיכת טלטלה. בואו נגיד שאת רעידת האדמה הזאת הרגשתי הרבה יותר טוב מהרעידות שנטען שהורגשו כאן לפני יומיים בעקבות רעש אדמה בקפריסין. הצל מטפח שנים דמות מאצ'ו שבלונית, קריקטורה של גבר גברי - שרירים וזיפים, רובים ודגלים, ימניזם ביביסטי, גזענות ומילטריזם. הפוסט שהעלה ביום שלישי, ובו הוא מפרט התנהגויות לא נאותות שלו עצמו, וגם מזכיר בקצרה מקרה שבו הוא עצמו הוטרד על ידי גבר אחר, כאילו לא מתיישב על התבניות האלה.

עוד בוואלה!

הצל חושף: "הוטרדתי פעמים רבות, נגעו בי בצורה לא נאותה"

לכתבה המלאה
בשביל הילדה. הצל עם משפחתו(צילום: שוקה כהן)

איך דווקא האיש הזה הופך לאחד הארלי אדפטורים הכי מובהקים של עידן הפוסט מי-טו? האם ייתכן ש"הצל" - מי שבכוונת מכוון מנסה לייצר לעצמו תדמית חד-ממדית כל כך - אפילו השם שבחר לפרסונה הציבורית שלו מגלם קווי מתאר שטוחים, סילואטה של אדם - הוא דמות עמוקה ועגולה יותר מכפי שנדמה? אם לשפוט מהפוסט הזה, התשובה היא כן. ותורמת לכך גם העובדה שהוא עצמו מתייחס לעצמו בשמו 'יואב', ולא הצל. ולא סתם יואב, כי אם יואב אבא של תיה.

נשים בצד רגע את הרטוריקה הלעתים אוקסימורונית שלו - נניח, את זה שהוא צורב משפט כמו "באמת שאני לא אדם אלים או אגרסיבי...", שורות ספורות אחרי המשפט: "אם מישהו היה מתנהג לבת שלי כמו שאני התנהגתי לחלק מהבנות, הייתי משאיר אותו בלי שיניים בפה". הפוסט שלו לא יוצא ידי חובה, מניפסט המיה קולפה שלו יורד לפרטים: שפטתי בתחרויות מבזות (חולצה רטובה), הפעלתי לחץ וסנקציות על נשים לקיים איתי יחסי מין ("הורדתי בנות באמצע הדרך מהרכב כשסירבו לי"), דיברתי בצורה דוחה וכו'.

אני שמה בצד (לרגע) גם את המשפט "עשיתי דברים שפעם היו נחשבים תקינים והיום לא היו מתקבלים", שגם איתו אפשר וצריך להתווכח (להוריד מישהי מהאוטו באמצע הדרך כי היא לא הסכימה לאקט מיני איתך - די בטוחה שזה אף פעם לא נחשב תקין). אבל יש משהו נכון ברפלקציה הזאת, לפחות לגבי חלק מההתנהגויות שהוא מתחרט עליהן (קליפים פרובוקטיביים, תחרויות חולצה רטובה, שימוש במעמד ובפרסום כדי לגרוף הטבות מיניות וכו') שמה לעשות - באמת נסבלו הרבה יותר בקלות בעבר, שלא לומר נחשבו ללגיטימיות מאוד.

עוד בוואלה!

"פתאום אסי עזר שלף את האיבר. 'זה לא מגרה אותך?', הוא שאל. 'תנסה, מה אכפת לך'"

לכתבה המלאה
מה קורה כשהקהל שלו קורא פוסט כזה? הצל(צילום: ניר פקין)

מדברים הרבה על השינוי בשיח בעקבות מי-טו, אבל מתי גברים לוקחים חלק בדיון הזה? בעיקר כריאקציה אחרי שמאשימים אותם או מישהו קרוב להם במשהו מהז'אנר, או כשהם מדברים על קשיי ההסתגלות שלהם לעולם שבו "צריך לחשוב פעמיים על כל חיזור או מחמאה". לא זוכרת יותר מדי מקרים של אנשים בפרופיל גבוה כמו של הצל ששמו את עצמם על השולחן, לא את "הסוגייה", ואמרו "אני עשיתי" ו"אני מתחרט".

הפוסט של הצל הצליח לדבר בצורה מאוד טבעית וכנה על משהו שעבור לא מעט גברים שמצטיירים כ"נאורים" או ליברליים ממנו הוא מוקש שהם לא מצליחים לנטרל. הם מדברים סביבו אבל לא עליו מחשש שיתפוצץ והם ייפגעו מרסיסים. הצל נכנס לתוך שדה המוקשים הזה ברגל כבדה ובלי אפוד ומצליח לצאת בצד השני בחתיכה אחת. אפשר להיות המומים. אפשר גם ללמוד מזה.

לא מגניב לעשות הכללות, אבל להרבה מהעוקבים של הצל בכל זאת יש מאפיינים משותפים. גברים, צעירים, ימנים וחלקם גם גזענים. זה לא קהל ליברלי, מה קורה כשהקהל הזה קורא את המסר של הצל - דמות שהם מעריכים ומעריצים, אולי שואפים להידמות לה? איך זה עשוי לשנות את האופן שבו הם עצמם חושבים ופועלים מול נשים, או את התגובה האינטואיטיבית שלהם לפרשיית ההטרדות הבאה שתיחשף?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully