המועצה שבה הודח יובל מתפזרת, כולם הולכים לישון וכבר קמים למחרת, ואלה עדיין בוכה ומבקשת סליחה לסירוגין. היא עדיין לא מצליחה להתאושש מהעובדה שהיא זו שגרמה לו ללכת, ועוד בניגוד למה שסוכם עם הברית. למרות שהם עצמם מנסים לנחם אותה, היא לא סולחת לעצמה. אודליה, האישה ורגישות היתר, מתעוררת עם דחף בלתי נשלט לעשות כמה חיקויים טובים של יובל, כי היא לא מסוגלת לוותר על רגע של כמה סלסולים, ואלוהים לא שועה לתחינותיה של אלה שייקח אותה עכשיו לפני שהיום הזה מתחיל.
אם כבר מדברים על אלוהים, אז למה לא להתווכח על קיומו? שירה ודנדן, כמו כופרים טובים, מכנים את התנ"ך "אחלה ספר" וחושבים בתמימותם שיתפתח פה דיון. וול, הם טועים. "הדארווין הזה לא יוצא לי מהראש" עונה להם אודליה ששמעה עליו לא מזמן בפעם הראשונה. "אם היה הולך לכולל ופותח גמרא היה מוצא את כל התשובות שלו". דנדן לא מספיק לענות לה והיא כבר חותמת ב"אני לא רוצה לזלזל במדענים האלה, אבל הם משועממים והם מטומטמים, כי אין על בורא עולם" - וחוזרת לסלסל, בדרכה לתפילת הבוקר שלה. נכון, אין על בורא עולם, ואין גם עם מי לדבר. בקיצור, אודליה ניצחה. שמישהו ייקח אותה לפסטיגל לפני שהיא מגיעה לשיר לנו בעוד ריאליטי. חבל. או בעצם "חבל רק על מי שמת ולא חזר בתשובה".
מצב הברית לשעבר של יובל לא להיט. גדי מעורער עד כדי כך שהוא מזמן את זהר לשיחה, ומציע לו להיות מספר אחת בברית המידלדלת שלהם. כן כן, אותו זהר שגדי דחה על הסף בדיוק לפני יממה. דופמין המנהיגות ששלט במוחו כנראה התפוגג יחד עם ההדחה של יובל, ובכל מקרה זהר לא ממהר להגיד "כן", גם כי הוא קצת נהנה להיות האיש הקריפטי שאף אחד לא יכול לצפות את מהלכיו, וגם כי בשלב הזה של המשחק זו טקטיקה לא רעה להשאיר את כולם במצב של חיזור אחריך. כמו פולניה טובה בדייט ראשון, הוא לא מתמסר.
המשבר הזה סוף סוף גורם גם לאלה להתפכח - ראיית העולם שגרמה לה למצוא בכל שלב גבר להישען עליו, שיהיה אחראי על העבודה השחורה בבית, כמו להוריד זבל ולשלם חשבונות, מתחילה להיסדק. תכל'ס, כמה נואשת את יכולה להיות ולכמה זמן, שתעדיפי להישען על גדי מאשר ללכת לבנק בעצמך? אז זהו, בואו לא נגזים, אלה לא תעשה דברים בעצמה בעשור הקרוב, אבל עכשיו היא לפחות יותר פתוחה להצעה של ג'קי להישען על כתפיה הרחבות תמורת תמונת ניצחון עתידית - גמר שכולו נשים.
אבל לפני שעושים מהפכות צריך לחזור רגע לכיתה ג' ולדרג אחד את השני, ואז לצלול קצת בחרא כדי לזכות בסבונים ומקלחת - פשוט יש סדרת טיפוח חדשה שחייבים לקדם. ג'קי נבחרת למנהיגה וגדי חוזר למיקום הטבעי שלו כזנב לשועלים ולא ישתתף במשימת הפרס לשמחתו, בדיעבד - כי בואו -להתגלגל בחרא קשור בידיים וברגליים ולעבור מכשולים עד נקודת הסיום, זה לא בשביל האישיות הענוגה שלו.
מתחילים עם הגברים, וזהר מוביל משמעותית. כנראה הוא התחשל בבקתה, כי הוא זוחל בחרא כמו חולד נהרות, בעוד דנדן תקוע במטר הראשון כשזקנו המטונף משווה לו מראה של פוסידון מאלי אקספרס. אודליה מנצלת את הסיטואציה כדי לצעוק לו מהיציע שיתפלל לאבולוציה. זהר מוביל עד הסוף, אבל וינריות היא וינריות, ובשנייה האחרונה דודו מחיש גלגוליו וגונב את הניצחון בסנטימטר.
זה מראה "שובר לב", אומרת ג'קי ונקרעת מצחוק, על זהר שנתקע הפוך על הגב כמו ג'וק מרוסס בפינת הבית, מנפנף בגפיו בחוסר אונים, אבל אל דאגה, תיכף גם הפה שלה ייסגר, מפאת האפשרות ששיט של פרות ייכנס אליו. בסופו של דבר, אחרי שלוש הזנקות ואיום של גיא שהוא דוחף אותן לבוץ, גם הנשים מואילות בטובן להתחיל את המשימה, ודי מהר אודליה נתקעת בצרחות בדיוק באותו מקום שבו נתקע קודם דנדן. האבולוציה אמרה את דברה.
שירה וג'קי מגיעות יחד לקו האמצע, ומאותו רגע ג'קי, שהישרדות זו ממש לא הפעם הראשונה שלה כשורדת, מתחילה לצבור פער ולנצח את המשימה. ככה זה, אנשים שמתרגלים לשחות בחרא, בסוף הופכים להיות טובים בזה.
אחרי שהשורדים השתכשכו בים וכמות הסירחון שעליהם שמה סוף לנחיל של מדוזות ארסיות, ליה מרימה דגל לבן. הגיעה השעה למסר מהבית תמורת אכילת חור של תחת, והאדם הנכון למשימה היא כמובן אלה, שרק מחכה לנגוס במשהו, לא משנה מה. מתוק, מלוח, מקק.
המשימה היא ללעוס ולבלוע תולעי קוקוס כל כך דוחות, ששום שם חמוד שיתנו להן לא יעזור. אם אלה תנצח היא תפגיש את זהר עם משפחתו, ואם ליה תנצח פעמיים בדו קרב בבקתה היא תחזור למשחק. ליה ניסתה, אבל לא הצליחה לשכנע את אלה שזה לא שווה את הבחילה כי כולם עוד שבוע ממילא יראו את המשפחות. אלה הגיעה ברעל, עם מלוא הכוונה לנצח ולאכול את החיות שטעמן הוא גיהנום של חול וקקה, ורק טיפה פחות מגעיל מגפילטע פיש, לטענתה. יש מצב רציני שזה היה אחד הרגעים הדוחים בתולדות הישרדות.
לו הייתי במקום ליה הייתי מוותרת מראש - אלה הייתה נחושה בדעתה להעניש את עצמה ולטהר את מצפונה על ההדחה של יובל. ליה בכל זאת מנסה, אבל היא מפסידה, מקיאה, ואני מפסידה את התיאבון למשך היומיים הקרובים, במיוחד למאכלים בעלי מרקם רך בעלי איכות מתפצפצת. בתיאבון שיהיה לכם, אנשים שאוהבים שרימפס, כי זה נראה בול אותו דבר, רק עם רגליים במקום מחושים.
אם כבר בגועל נפש עסקינן, גם ג'קי ודודו נפטרים מריח הפגר שאפף אותם, ובמשך רבע שעה הם נותנים בגאווה לכל אחד מהשורדים להריח את בית השחי שלהם. אנשים מאבדים עכבות אחרי חודש על אי בודד. בעוד דנדן צולה את התולעים שאלה הביאה לו על האש, זהר מדבר עם אשתו וילדיו, רגע מרגש עבור השורדים שנזכרו כל אחד במשפחה שלו. כתוספת לטקס ההיטהרות שעברו באותו יום, הקתרזיס שנוצר כמעט הצליח לאחות את הפצע שנותר מהדחתו של יובל.
הפרק מסתיים בג'קי שמספרת שגם אחרי ההצלחה והפרסום והטענות ש"עלה לה" מצד הסביבה הקרובה, היא נאלצת להילחם עדיין על כל חלום. ובחלומה, מרגע זה ואילך הגברים ידיחו זה את זה, עד שיישארו רק נשים בגמר. "בא לי שנצעד נשים חזקות ביחד", היא מסבירה עם עיניים נוצצות. לא פעם ולא פעמיים הזכירה ג'קי את אמה החלשה אל מול גבר דומיננטי ואף אגרסיבי, חוויה שהשאירה אצלה צורך להכחיד את הדפוס הזה, עד כדי כך שהבטיחה לאלה שכשיגיע הרגע היא תדיח אפילו את דודו. זה יכאב, אבל זה המחיר, ואולי, הלוואי שתהיה זו היא שבפעם הראשונה תצליח לעשות את מה שאף אחת עוד מעולם לא עשתה ולהקים ברית נשית יציבה שתעשה מהפך אמיתי.