כל פורמט מגיע לבסוף לקץ שלו. הקהל כבר שבע, הכל כבר נשמע ונראה, השופטים חוזרים על עצמם והסופרלטיבים לא אמינים. תחרויות האוכל בטלוויזיה שם כבר מזמן. לפעמים נדמה שזאת כבר עשר שנים אותה התוכנית ומדי פעם פשוט מחליפים לה את השם. גם תוכנית האוכל החדשה של רשת, מעין ספין אוף של "משחקי השף", משמרת את התחושה הזאת. השם שנבחר הפעם נשמע כמעט אוטומטי - "המסעדה הבאה". שם יבש וחסר השראה כמו טוסט משלשום.
הפעם, שלושת שופטי "משחקי השף" מושיק רוט, יוסי שטרית ואסף גרניט, ועיתונאית האוכל רותי רוסו - מצטרפת חדשה לקלחת, אחרי שנים של שיפוט גברי בלבד ב"משחקי השף" - יוצאים לארבע "מסעדות" אולפן בשלב הפיילוט, אוכלים שתי מנות ומדברים קצת. התוכנית הראשונה הורכבה, אם כן, בסך הכל מארבעה אודישנים שנמתחו לאין קץ, וכללו מסעדה תאילנדית, מסעדה איטלקית, דיינר אמריקני מושחת וטברנה שמגישה אוכל ביתי.
השופטים מדרגים כל אחת מהמסעדות, ובסוף מחליטים שאחת מהן תיפתח "עוד הערב" להזמנות, ותעמוד גם לשיפוט הקהל - אבל החלק האחרון עוד לא הגיע בתוכנית הראשונה. המפגש בין הריאליטי לפידבק המיידי של הקהל אמור לעורר עניין, אבל ספק אם הזמנים האלה מתאימים לכך. מצד אחד, זה חוסר מזל להוציא לדרך פתיחה של מסעדות באמצע גל של מגפה, אבל יחד עם זאת, וראוי להזכיר זאת, יש גם איזה חוסר טעם בהתפייטות בלתי נגמרת על מזון גורמה ומנות שף בעידן של משבר כלכלי כרוני.
אז הקונספט פשוט, מסעדות האולפן מושקעות לפרטי פרטים, הכל נראה טעים - אבל הביצוע עוד צולע ומסורבל, ודוגמה לכך אפשר לראות בדיאלוגים של ארבעת השופטים בין הצגת מסעדה אחת לאחרת - אלה נשמעים מתוסרטים ומאולצים. דינמיקה יכולה להשתפר, אבל הבעיה העמוקה של "המסעדה הבאה" היא שהיא חצויה בין שני מרכיבים שונים, שאיכשהו לא לגמרי מתיישבים כאן זה עם זה: מפגש מקורי ומפתיע סביב אוכל עם דמויות יוצאות דופן (אביבה אבידן!), ומנגד - ריאליטי מעיק, נפוח מחשיבות עצמית ("יש לנו אחריות"), עם עריכה נמרחת וסנטימנטלית. צד אחד כיף, מעניין ואף משעשע - והצד השני מגוחך ולעוס.
הדיסוננס הזה גם מפריד בין מתמודדים "קלאסיים" ו"רציניים" למתמודדים בסגנון אחר, שנתפסים כגימיק או בדיחה. דווקא כשיש יותר הזדמנויות לדבר ולשוחח, וכשכל המסעדות מתבקשות להציג סיפור וקונספט - מה שקיים פחות בסוגים אחרים של ריאליטי - המחויבות לחשוב "עסקית" ו"שפית" רק מפריעה ליהנות ממה שפשוט מגוון קצת את הפיהוק הרגיל. ממילא התחרות לא באמת מעניינת.
זאת כביכול תוכנית חדשה, אבל עם "המסעדה הבאה", הקהל הנרחב של תוכניות אוכל יקבל, סביר להניח, עוד מאותה מנה שהוא כבר אכל לא פעם ולא פעמיים, לטוב ולרע. לא הגיע הזמן להתנסות במנה מסוג אחר?