מותה של אגדה: לפי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, השחקנית מוניקה ויטי הלכה לעולמה בגיל תשעים, לאחר מאבק ממושך במחלת האלצהיימר. משרד התרבות האיטלקי נפרד ממנה: "היי שלום, המלכה של הקולנוע האיטלקי".
ויטי נולדה ברומא למשפחה בת מעמד הפועלים, והקריירה הקולנועית שלה היתה חלק בלתי נפרד מהפריצה של הקולנוע האיטלקי והאירופאי בכלל בשנות השישים - הם פרצו באותו זמן. היא קנתה לעצמה שם בינלאומי כשכיכבה באותה תקופה בטרילוגיית סרטי הניכור של מיכאלאנג'לו אנטוניוני, שהיה גם בן זוגה - "אוונטורה", "הלילה" ו"ליקוי חמה". היא גם כיכבה ב"מדבר אדום" שלו, והפגינה נוכחות מהפנטת וחד פעמית שהפכו אותו לסמל.
הניסיון של ויטי לפתח קריירה בשפה האנגלית, עם סרטים כמו "Modesty Blaise", הצליח פחות. לאחר הפרידה המקצועית והאישית מאנטוניוני, היא שינתה כיוון והחלה לככב בקומדיות קלילות תוצרת איטליה. מטבע הדברים, אספקט זה בקריירה שלה זכה לפחות הערכה, אבל גם הוא היה משמעותי: קודם כל, כיוון שהיא חוללה מהפכה בז'אנר של הקומדיה האיטלקית, שעד אז היתה בשליטה גברית; שנית, כיוון שהיא זכתה להערכה ביקורתית גדולה הודות לכישרונה הקומי יוצא הדופן.
סרטה הגדול האחרון של ויטי נחשב "פנטום החופש" של לואיס בונואל ב-1974. עם הזמן, היא החלה למעט בהופעות ציבוריות ובשל המחלה ממנה סבלה, גם הפסיקה לעבוד. ב-1995 זכתה בפרס מפעל חיים מטעם פסטיבל ונציה, שהצטרף בארון התארים שלה לשלל עיטורים. אגדת המסך הותירה מאחוריה את בן זוגה מזה עשרות שנים, הקולנוען רוברטו רוסו.