איזה כיף. איזה כיף לראות חבורה של נשים משקרות ביחד לקבוצת גברים, איזה תעלולים, איזה קונצים. למה זה משמח אותי עד כדי כך? לא יודעת, כי אני ילדותית, ומבחינתי כרגע הבנות הן "הטובים" בסיפור הזה.
אנחנו כל כך רגילות לראות את עצמנו מפסידות בתוכניות כמו הישרדות, וכל כך התרגלנו לראות נשים מוותרות לעצמן, נשארות צמודות לאיזה גבר רק כי הוא זכר ולא בהכרח כי יש לו תכונות שעוזרות לו לנצח. זה כל כך מרענן שאני ממש מקווה שאף אחת מהן לא תחזור בה במאני טיים. אם ברית הנשים תחזיק מעמד זה יהיה פשוט סיום מושלם, ורק חבל לי שליה לא נמצאת שם, כי הכי הגיע לה.
במשך פרקים ארוכים של איומים ג'קי ודודו הסתובבו זה סביב זה ונהמו מבלי לתקוף - סוף סוף זה קורה: דודו וג'קי כבר לא. אמנם הפרומו היה יכול להתפרש כאילו אודליה בוגדת בג'קי, אבל אני מיד ידעתי שזה לא ייתכן, והוקל לי לגלות שצדקתי. מהרגע ששירה זכתה במשימת הפרס בפרק שעבר, הנשים התחילו לשחק כמו שצריך, ונשבעת באמא לי שזאת חוויה מעצימה לצפות בהן עושות את זה.
האופציה של ניצחון נשי הוא מפתיעה ומוזרה - לא רק לי - לכולם. אף אחד לא באמת מאמין שזה אפשרי, למרות שכל מה שזה דורש זה קצת עורמה, שיש להן בשפע, ואומץ לשחק בלי לפחד להיחשב "אישה רעה", אישה קשה", "שונאת גברים" וכולי, רק כי את עושה בדיוק את מה שהם עושים.
כל כך מוזר לראות נשים כ"מנצחות" בהישרדות, שאפילו זהר ה"פמיניסט" אמר לדודו: "צריך לדבר עם ג'קי ולהסביר לה שזה כבר לא מצחיק, שהבדיחה נגמרה". זו אמירה מזלזלת ומרגיזה כל כך שמיד חזרתי לתעב אותו, למרות שהוא היה חמוד בדו קרב עם הספגטי בפרק שעבר. גם שאר הגברים לא מאמינים, וזה כולל את דנדן. הנימוק שלו אמנם נשמע פוליטיקלי קורקט אבל אני קוראת בולשיט. הוא מגיב כמו גבר קלאסי שרוצה לחבור לחבר שלו מהצבא ולהמשיך "לפנק" נשים ו"לדאוג" להן אבל לא להתייחס אליהן כשוות.
אולי צדקה ג'קי כשאמרה לזהר שלא אכפת לה אם הנשים יהיו בגמר כי מגיע להן, או כי "ויתרו" להן, כי יש עדיין חוסר שיוויון וצריך לאזן אותו בצורה אפילו קיצונית. אולי זו הסיבה שהצורה שבה הנשים מתכננות להגיע לגמר נראית לי יותר הירואית מאשר נכלולית.
כי הרי זה נכלולי, בואו.
אלה מפסידה בכוונה את משימת החסינות כדי שיהיה לה קול בכד וסיבה לצלצל בפעמון, אודליה מגדילה לעשות ומרימה הפקה שלמה (ומרהיבה, יש לציין) כדי לשכנע את דודו - לא משימה מסובכת, מסתבר - שהיא מצביעה איתו נגד שירה. הן עושות את זה כל כך טוב, שהן לא עוצרות בשקר אחד - הן גם מביימות ריב בינן לבין עצמן כדי למכור את זה עד הסוף, וככה מרדימות את הברית הנגדית עוד יותר.
המטרה שלהן היא שהגברים ימשיכו להרגיש פריווילגים, שייקחו כמובן מאליו את העובדה שהאישה תישאר לצידם ותפרגן להם את הניצחון על חשבונה. מה אני אגיד לכם? הן עושות את זה. הן שחררו את כל הסנטימנטים ואת כל ה"לא נעים" והולכות על זה עד הסוף, ובאמא שלי - זה מרגש. אפילו פואטרי המוקצית מחמת המיאוס כבר מתחילת העונה, מצאה את עצמה בתוך הסולדיריות הנשית הזאת.
אחרי הסוציומטרי המעליב, משהו בינה לבין הבנות נפתח - סוף סוף הן הצליחו לראות מעבר ל"מתנשאת", והבכי שחרר משהו מהסגירות שהקפידה לאחוז בה מהרגע הראשון על האי, שמה לעשות - היו לה השלכות. המשבר קירב ביניהן, וזלילת השוקולד המשותפת הרי כמוה כברית דם אצל חבורת נשים. שעות אחרי המשתה הן היו ב"היי" מטורלל של מתוק, וכנראה עם הרעלת סוכר מאד קשה, מה שיכול להסביר אולי את החופשיות שבה הרשו לעצמן להפליץ ולהתגלגל בחול ליד הצלמים והסאונדמנים. זו היתה סצינה קורעת מצחוק, וגם היא לכשעצמה מסמלת אולי את השחרור הנשי שמתרחש בעונה הזאת.
הגברים, לעומת זאת, מרוב ביטחון נתנו ליהונתן את הקול של זהר במועצה במקום לקחת את הקול של אחת הנשים. זהר אשכרה התנדב להפסיד בדו קרב כדי להחזיר את יהונתן למשחק, כנראה כפיצוי על ההדחה. אולי זהר והמהלכים שלו מתוחכמים מדי להבנה, אבל אפילו גיא שאל מה הקטע של להחליף שקל בשקל.
למה? סתם. בשביל ההקרבה, כאקט של חברות, שאינו אמיתי ואינו נחוץ, וזהר עוד ישלם עליו ביוקר, אבל כולם ישלמו עליו כבר בהדחה הקרובה. נשארה רק משימת החסינות שבה כל מתמודד צריך לשבור אריח של שורד אחר. הראשון שנשברים חמשת האריחים שלו יקבל פתק בכד, והאחרון שנשאר יקבל שרשרת חסינות.
התוכנית של הבנות עובדת, אלה יוצאת ראשונה, ועכשיו היא רק צריכה לצלצל, שהגברים ימשיכו להיות בטוחים שמדיחים את שירה יחד עם אודליה וג'קי ושהבנות יחליטו איזה שם הן שמות בכד - זהר או דנדן, כי את שומר הבקתה אי אפשר להדיח במועצה, ולדודו יש שרשרת. אם ברית הבנות תחזיק, הן יהיו ארבע נגד שלושה, ויוכלו להתחיל להוריד אותם אחד אחד, להגיע לגמר ארבע נשים ולעשות היסטוריה - גם ארבע נשים בגמר, וגם פעם ראשונה תחרות נאדים נשית בפריים טיים. שגם בה ג'קי ניצחה, אגב.