בשקט יחסי ובלי הרבה פמפומים בפרומואים באופן שאינו אופיינו לקשת וחדשות 12, התיישבה דניאל גרינברג - האחרונה בשרשרת האקסיות של אייל גולן, לריאיון מול המצלמות ומול הכתבת רעות ברזילי. ולמרות שציטוטים מקוטעים ובומבסטיים מתוכו לא נכתשו לנו לתוך האוזניים והעיניים, כמיטב המסורת של מחלקת הפרומו של קשת, סחורה טובה לא חסרה שם.
גרינברג סיפקה בריאיון הזה הרבה יותר מהמתחייב. נעשה רגע סדר: גרושתו הטרייה של אייל גולן משיקה מוצרים לשיער וגם מותג בגדי ילדים, וקידום עסקיה החדשים הם הסיבה הרשמית לכך שהתיישבה מול המצלמות והסכימה לדבר על ענייניה האישיים. זה סחר החליפין המוכר שלפיו חייהם האישיים של מפורסמים הם אישיים, רק עד שיש משהו להשיק או לקדם. אף אחד לא מופתע, כולנו התרגלנו. אבל התחושה היא שגרינברג נתנה אתמול בריאיון הזה יותר מהמינימום הנדרש בשביל לעמוד בתנאי העסקה השקופה הזאת שבין סלבס לתקשורת. ואם היא נתנה יותר, צריכה להיות סיבה. למשל, שיידעו שהיא לא כזאת ילדה תמימה או טיפשה כמו שהיו רוצים להאמין.
כבר בדקה הראשונה לריאיון, גרינברג אמרה שלו ידעה שהנישואים שלה לגולן יסתיימו בגירושים כה מהירים, אולי לא הייתה נכנסת אליהם מלכתחילה. אלא שכפי שברזילי המראיינת מיהרה להזכיר לה בנחרצות - היא כן ידעה. כולם אמרו לה בדיוק איך זה ייגמר. "חשבתי שאני אוכל לתקן אותו", ענתה גרינברג. היא בת 28 בסך הכל, לכולנו יש בעברנו לפחות גבר אחד שחשבנו שנוכל "לתקן". מותר לה. לכל אחת מותר לעשות את הטעויות שלה. וגרינברג הבינה יחסית מהר את הטעות, מה שהיא עשתה איתה הוא מעניין.
למרות שהסכם הגירושים של גולן וגרינברג מגביל את האפשרות שלה לשתף בפרטים הספציפיים, גרינברג הצליחה בכל זאת לספק שפע של אמירות די מדהימות. פחות בנוגע לנסיבות הספציפיות שהובילו למשבר האמון בינה ובין בעלה לשעבר - משהו ש"טרף את הקלפים" ואירע כשהייתה בחודש השישי להיריונה הראשון ורמיזות סביב "לויאליות" (תיראו מופתעים), אלא יותר בנוגע לתמונתו של האיש שלו נישאה. גולן הוא אחד הזמרים הכי מצליחים בתולדות המדינה, דמות חזקה ומשפיעה בשוק המוזיקה המקומי וכוכב ענק. אבל אישתו לשעבר מתארת אדם נוח להשפעה, נוטה להיגרר, בעל שיקול דעת לקוי בבחירת חברים ושותפים מקצועיים ("היו לו בחירות גרועות").
היא מדברת בריאיון על האופן שבו תפסה את התפקיד שלה כ"אישה של הבית", כמי שזה במסגרת האחריות שלה לוודא שהוא לא נגרר כביכול שוב לסיטואציות בעייתיות שיסבכו אותו (כמו פרשת הקטינות שבה נחשד, ונסגרה לבסוף ללא אישומים פליליים נגדו אך הכתימה מאוד את המוניטין שלו, עד היום). בפרשה החמורה של עבירות המין בקטינות, מעשים שקרו עוד לפני שהפכו לזוג, גרינברג אומרת שהיא "לא נוברת" כי זה בעבר. אבל גם אם היא לא נוברת בה, היא נושאת אותה עמה למן תחילת הקשר בין השניים. בעצם, היא אומרת, מההתחלה ידעתי שאני צריכה להיות על המשמר וזו גם האחריות שלי לוודא שדבר כזה לא קורה שוב. בין השורות עולה תיאור של גבר מבוגר ששיקול הדעת שלו כל כך לא משהו, שכמעט כולם סביבו יודעים את זה ויש להם איזשהו תפקיד סביב זה - מי ב"שמירה" עליו ומי בניצול שלו.
היא מספרת על גבר שישן בנפרד מאישתו הצעירה והטרייה כי "הוא לא רצה להיות נוכח בהתמודדות בלילות" עם ההשלכות של ההתנהגות שלו על מצבה הנפשי. הוא גם לא קם בלילות לתינוקות שלו "כי זה מאוד לא התאים לו", ובהסדר המשמורת ביניהם גרינברג התעקשה שבמשך שלוש שנים הם ישנו רק אצלה בלילה כי היא לא רצתה שתקום אליהם מישהי זרה בלילה (מטפלת), כי ברור לה שאבא שלהם לא יעשה את זה, ובכלל היא רצתה שכשהילדים יבואו אליו זה "לא יהיה משהו מעיק". זה אדם שסביבתו רק צריכה לדאוג כל הזמן שיהיה לו נעים, קל וש"יתאים" לו מחד, ומאידך לכולם ברור שהמסוגלות שלו בעניינים מסוימים מוגבלת מאוד.
ומצד שני, זה גם אדם שזוגתו השלישית בעצה אחת עם זוגתו הראשונה, מחליטה להרות ילד שני כשהיא כבר יודעת שלזוגיות הזאת אין אופק - כי היא מתכננת קדימה את הסדרי הראייה. גרינברג מספרת שלא רצתה שבתה מיאל תלך לאבא שלה לבד, אז היא מיהרה לעשות לה אח. וכך, עם תינוקת אחת על הידיים ועוד אחד בבטן, ה"ילדה" שהתחתנה עם אייל גולן למרות שכולם אמרו לה בדיוק איך זה ייגמר, מתחילה לתכנן בדיוק איך *היא* רוצה שזה יגמר.
עד אתמול, גרינברג הייתה מאוד "לויאלית", כהגדרתה. היא חייכה לצד אייל לאורך כל הדרך עד לרבנות וגם בחזרה וחזרה על המנטרה שהם נפרדים כחברים טובים למען הילדים וכו'. לא ברור מה בדיוק גבולות הגזרה של הסכם השתיקה שהם חתמו ביניהם, אבל אם גרינברג יכולה לעמוד בו ועדיין לספק כל כך הרבה אמירות מעניינות אחרות מבלי לגעת בגרעין העובדתי אפילו, זה די מדהים.