באחת מעלילות המשנה בעונה הרביעית של "גברת מייזל המופלאה" (The Marvelous Mrs. Maisel) מתחיל אביה של מידג', אייב (טוני שלאוב), קריירה חדשה בתור מבקר תיאטרון. זהו פרט עלילה שנחשפנו אליו כבר בפרק הסיום של העונה הקודמת. הפרופסור הדעתן והעקשן מאוניברסיטת קולומביה שעזב את התנאים המפנקים של האקדמיה, רק כדי למצוא את ייעודו בהיכלים הצנועים של המילה הכתובה. לנוכח העונה החדשה, קשה שלא להרהר מה היה בוחר לכתוב אייב וייסמן האותנטי וחסר הפשרות, על יצירה פופולרית שמתאהבת מדי בשטיקים שלה ושוכחת מכל מה שמסביב. בעצם, הוא נתקל באתגר הזה בדיוק גם בעלילה עצמה - אבל בלי ספוילרים.
האופן שבו הסתיימה העונה השלישית לפני למעלה משנתיים, דווקא הבטיח הרבה לגבי העתיד של אחת מהקומדיות האהובות והמצליחות של השנים האחרונות. מידג' (רייצ'ל ברוסנהאן) וסוזי (אלכס בורסטיין) ננטשות על מסלול ההמראה, אחרי שהראשונה העליבה במופע שלה באולם האפולו האגדי את הזמר המוערך שיי בולדווין, שאיתו הייתה אמורה לצאת לסיבוב הופעות ברחבי אירופה. מידג' אינה מודעה לכך שסוזי שרפה את כל חסכונותיה בהימורים, וסוזי לא מודעת לכך שמידג' השתמשה בחוזה הסבב שלה כערבות לרכישה של בית ילדותה. במקביל, כאמור, גם אייב וגם רוז (מרין הינקל) יוצאים לקריירה חדשה. במקרה של רוז מדובר בשדכנות. ג'ואל (מייקל זיגן) פותח בהצלחה מועדון לילה ומנסה להתחיל פרק זוגי חדש עם מיי (סטפני שו), המתווכת הקשוחה של בעלי המועדון.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
העניין הוא שגם חצי עונה מאוחר יותר מכל האירועים האלה (לטובת הביקורת נשלחו ארבעה פרקים מתוך השמונה), קשה לספק עדכונים משמעותיים על העלילות. פשוט מכיוון שאין כאלה. אם סדרות אחרות ניצלו את פגרת הקורונה הארוכה כדי לחדד ולשפץ את הדמויות והסיפורים שלהן, העונה הזו של "גברת מייזל המופלאה" - שמדי יום שישי עולים שני פרקים שלה באמזון פריים וידאו - נראית כאילו נארזה במהירות הבזק ונשלחה לדרך. זהו חיסרון שכבר ראינו מתרחש גם בעונות הקודמות והמוצלחות של הסדרה: התחושה שהיא מאוהבת מדי במחזמריות של עצמה, בסטים היפהפיים, בצילומי השוט האחד של העוברים והשבים ברחובות הווילג' העמוסים, בשמלות, בכובעים (כל כך הרבה כובעים). התחושה הזו שהיא רחוקה בכל רגע נתון שנייה מלפצוח בשיר וריקוד. אלא שאז היא ידעה תמיד לתקן, לספק תוכן שיכיל את הצבעוניות המרשימה והנטייה לדבר במהירות שנראית כמו x4 על בסיס קבוע. הפעם, החלק הזה פשוט נשכח מאחור.
חוסר הבהירות הזאת נוגע גם בקווי העלילה שהסדרה כן טורחת לקדם. מידג', למשל, נמצאת באופן טבעי במצב פיננסי קשה עד כדי חוסר יכולת לשלם לספקים השכונתיים השונים. הוריה עובדים במשרות שמרוויחים בהן פרוטות (עניין שהסדרה עצמה טורחת לצחוק עליו, בסצנה משותפת למידג' ולאייב על רצפת הסלון), ובכל זאת, איכשהו, שום דבר בחייהם לא משתנה. הם עדיין חיים בדירה מפוארת עם עוזרת צמודה, עדיין שותים מבקבוקים יקרים, עדיין סועדים במסעדות יקרות, מידג' עדיין מחליפה שמלות מעצבים בקצב מסחרר. והכובעים, כל כך הרבה כובעים. וכל זאת, כשמידג' עצמה, נאלצת להתדרדר להופעות במועדון חשפנות אחרי שסיפור שיי בולדווין הפך לנחלת הכלל. אם הישרדות הייתה אמורה להיות התמה של העונה הנוכחית, היא לא באה לידי ביטוי כמעט בדבר. וזה, איך אומרים אצל היהודים, קצת משיגעס.
וכשאף אחד מקווי העלילה לא חווה שינוי משמעותי, הולכת "גברת מייזל המופלאה" ומתמכרת לאותם שטיקים שהפכו אותה למהנה במינונים מדודים, ומתחילה לשתות אותם בבקבוקים. היהודיות הנוכחת כל כך של העונות הקודמות, מקבלת מינונים מופרכים בדמות שיחה בצעקות שנערכת בין הדמויות על גבי גלגל ענק (על אף שאין בה שום דחיפות), הדיבור המהיר באופן קיצוני הופך מעיק כשכל הדמויות נדבקות בו, ומידג' עצמה מותחת את הנטייה שלה לפצוח במונולוג קומי בכל סיטואציה עד לקצה - כולל אחת שנערכת בבית מעצר. אפילו פרק שמוקדש כולו לזכרו של בריאן טרנטינה (שגילם את הסיידקיק של סוזי, ג'קי, והלך לעולמו ב-2019), נראה מלא באוויר חם ומתקשה להצדיק את הרגש הרב שלכאורה נבנה בתוכו.
בכלל, יחסית לדמות שבטוחה כל כך בכשרונה האדיר ומעקמת את אפה על אחרים, גם ההופעות של גברת מייזל מצחיקות הרבה פחות מבעבר. כאילו גם ביוצרת, איימי-שרמן פלדינו, דבקה אותה יוהרה של הגיבורה, בביטחון שכל מילה שיוצאת מפיה קורעת מצחוק. גם לכותבים קומיים אדירים הקושי הזה של הופעות סטנד-אפ חוזרות מציב אתגר גדול של עמידה ברף שהציבו לעצמן, אבל הבחירה של שרמן פלדינו לגרום למידג' להיות מסמר ההופעה גם כשאין בכך כל צורך, הופכת אותו גם למעיק.
חצי עונה בסדרות טלוויזיה הוא זמן משמעותי למהפך, גם "גברת מייזל המופלאה" ידעה בעבר לפצות על התחלות חלשות בסיום מוצלח - בין אם בקטסקילס או בקו העלילה של שיי בולדווין - וכך גם סדרות מוצלחות אחרות לאחרונה (הדוגמה הבולטת ביותר היא הסיום המדהים של "יורשים" לעונה שהחלה בדשדוש גדול). ובעוד כל אלה בהחלט יכולים לקרות גם הפעם, נדמה שמשהו באיזון של "גברת מייזל המופלאה" הופר. אם בשלוש העונות הראשונה שלה היא הפגינה ריסון מנפילה לקלישאה של חינניות מתישה וריקה מתוכן, נדמה שלעונה הנוכחית היא הגיעה בלי תוכנית אמיתית לקידום הדמויות שלה. כאילו עצם נוכחותן, בשילוב פרצי סטנדאפ, דיבור מהיר וכמה מילים ביידיש יספיקו. ובכן, הן לא. בוודאי כשכבר ידוע לנו שהעונה הבאה תהיה האחרונה של הסדרה, וגיבוריה נראים תקועים במקום.