נפלנו במניפולציה של "רוקדים עם כוכבים". התרגשנו מהסיפור של יעל בר זוהר

במושגים של "רוקדים עם כוכבים", היה לנו שבוע סוער: ארטיום שבר את רוחה של מעיין אדם ואילו עדי אשכנזי ועדן פינס סדקו צלעות. זמן טוב לשאול, מה קורה עם הצלעות הפריכות של משתתפות התכנית? והאם שבירת צלעות היא נחלתן של בחורות רזות? אם ככה, אין לי מה לחשוש.

אבל לפני שהספקנו להשתקם מהשברים והסדקים, מנחיתה עלינו ההפקה עוד בשורת איוב, כלומר בשורת עזר: במקום לוסי ינחה הפעם אסי. וכי למה? לוסי נפלה לקורונה, וכשנוצר ואקום בקשת 12, תהיו בטוחים שעזר ימלא אותו. אחרי שהוא שואל אם שמחים לראותו ומתעלם באלגנטיות מהתשובה של דוד דביר ("לא משהו"), הוא ממשיך במופע היחיד שלו, "אני שמח כאילו לא פורסמה עליי עדות על הטרדה".

זהו פרק חשוב. רק ארבעה זוגות מהחמישה הנותרים יגיע לשידורים החיים, ולכן הפעם הם רוקדים סיפור אישי. אסי מבקש מהשופטים להכין ממחטה, ונקווה שהתכוון בשביל הבכי.

לאחר שרקדו טנגו-גאגא ונחלו הצלחה רבתי, הם מדלגים לעבר אלביס, כוכב ילדותו של משה אשכנזי. סיפורים על שכול כנראה השאירו לאחר כך. ההורים של אשכנזי חובבי ריקודים סלוניים, מסתבר, ורקדו כל חייהם, אבל אפילו הם לא מבינים מה זה "ג'ייב", הסגנון המונפץ התורני של הפרק. לאחר שהוזמנו לחדר החזרות לצורך דקת "הכוכב ומשפחתו", מביאים אותה משה וג'ניה בריקוד של העולמות. צריך לזקוף את ההצלחה גם לזכות הכוריאוגרפיה המדהימה של ג'ניה. כמו שאנה ארונוב אומרת, "מגיע לה מלא קרדיט", אבל זה לא יזכה אותה בשם משפחה. גם אשכנזי לא נותר בידיים ריקות, וזוכה במחמאה היפה בכל הזמנים: "משה, אתה שחקן, וזו פעם ראשונה ששיחקת נכון" - ד. דביר.

הדין: 31 נקודות.

שמחת החיים של משה הייתה רק בילדאפ להתרסקות שממיטה עלינו זומר, כשהיא מקדישה את הריקוד הבא לאמה, על התמודדותה עם מחלת הסרטן. בהתאמה מועכת לב היא בוחרת בשיר "survivor", הז'אנר: פסדובלה. לי זה נשמע כמו עוגה מקסימה, אבל מדובר בריקוד נועז שכולל הצלפות והנפות כמו שאמרו לנו לא לעשות אחד לשני לילדים שמא נתלוש זה לזה את הידיים. רונה לי חושבת שבר הפתיעה לטובה מבחינה טכנית, ואילו ארונוב חושבת ההיפך הגמור. "אני שוב לא מסכימה עם רונה לי בכלל", מתריסה אנה. אני מתחילה לחשוד בביף בין השתיים, מצד שני, אולי זה הביף הרגיל של ארונוב עם שאר העולם, כי היא נראית קצת כועסת על כולם וגם כשהיא אומרת דברים חיוביים. "אז מי יותר טובה, בר זומר או עדן פינס?", מתסיס עזר יש מאין, וזומר שותלת: "שתינו". גוד פור יו, גירל. מתי לוסי חוזרת?

הדין: 30 נקודות.

עידן רייכל מתגשם לו בחדר החזרות, אקראי יותר מציוני השופטים - אבל מסתבר שזה בדיוק מה שאלכס היה צריך. כשעלה לארץ בילדותו, שיריו של רייכל חיברו אותו לראשונה לתרבות הישראלית ולשפה העברית. אחרי הסיפור הכן של שטילוב, על חוויית הבדידות הכל כך מוכרת של עולים חדשים, אי אפשר שלא להינמס ולהשיל את כל שכבות הציניות אל מול המראה של רייכל עם גיטרה וקסקט.

שטילוב ונינה רוקדים פוקסטרוט לצלילי רייכל, ושוב עושים את התרגיל המטופש הזה שבו מסובבים בחורה על הרצפה כתחליף לחבל ב"נחש בא", נמרחת עם כל הטול והסטילטו. אנה לא יודעת איך לשפוט את זה - פוקסטרוט זה לא, ולנו לא נותר אלא להאמין לה, כי מי מאיתנו יודע מה זה פוקסטרוט. ובכל זאת, כיוצאת ברית המועצות בעצמה היא דומעת לשמע הסיפור של שטילוב. מה שגורם לי לתהות, אם רוסים ואוקראינים כל כך טובים בריקודים, מדוע שלא יילחמו על הרחבה? אם יש משהו שלמדנו מסיפור הפרברים, זה שאין נשק חם יותר מפירואט של גבר. דוד דביר יכול לשפוט גם שם, כי אם מישהו יכול לשתול במקום את פוטין - זה רק הוא.

ציון סופי: 27.

לירן חגג השבוע יומולדת וקיבל עוגה מבת זוגו טיילור - אבל האם הוא אהב את זה? זו שאלת הקליף האנגר המרתקת שמפנה אלינו אסי כדי שנישאר אחרי הפרסומות. לירן בחר שיר של עצמו, שזה אחד המאורעות הנרקיסיסטים והמוזרים ששמעתי בחיי, ומוזר רק קצת פחות מלדגדג או לשגל את עצמך. לאחר שהמתח מגיע לסיומו, ולירן נהנה מהעוגה, הוא וזוגתו הולכים לרקוד רומבה. בניגוד לשמו, מסתבר, דווקא סגנון ריקוד רציני ונוגה למדי. לירן נושם עמוקות, מסתחרר, מניף ידיים. את המשגל העצמי המרגש הזה קוטעת ארונוב עם הפסיקה "לא קרה פה כלום", והיא צודקת. זה היה באמת משונה כמו שציפינו. "ג'וליה, את מדהימה", מתמוגגת רונה לי, נשמעת כרגיל כאילו היא מדובבת תינוק, ודביר חותך, "אנחנו לא שופטים אותה, ממוש". אלוהים, תודה. אני מחבבת את דביר מרגע לרגע. מדי פעם בורח לו עדיין הרשע-ללא-טעם, ע"ע פרשת נועה קירל ואנה זק, אבל בגדול, אני מרגישה שהזמן עושה לו טוב.

ציון סופי: 22. אאוץ'.

לאחר הפוגת קורונה שבה אלינו יעל, מצוידת באמה כאורחת ומקדישה ריקוד ואלס לסבה המנוח. פרקי "הסיפור האישי" בגדול מביאים לי חררה, כי כך, למעשה, תכניות הריאליטי אומרות לנו בפרצוף, "וכעת נשתמש במניפולציה נפוצה כדי לפרוט על מיתרי הרגש שלכם". הבעיה שבפועל, זה תמיד מצליח. אי אפשר להיות ציניים כלפי העיניים הנוצצות של בר-זוהר כשהיא מדברת על סבה כשם שאי אפשר להישאר אדישים לסיפורים של זומר ושטילוב. כשאנשים שולפים סיפור מהבפנוכו שלהם, מרגישים אותם דרך המסך, ולא משנה עד כמה איכותית או זולה המסגרת שעוטפת אותם.

יב"ז ואנטון רוקדים מקסים, ובהתחשב בקונטקסט מקסים עוד יותר. כמו שאמא אומרת, "היא פשוט נסיכה מהאגדות". דביר מפגיז שוב עם עקיצות כלפי אסי, ארונוב שולפת ציפורניים, רונה לי מתמוגגת ורק לאלי לא נשאר אופי. הוא נשמע לי מקצועי לגמרי - אני לא באמת יודעת, כאמור - אבל אולי מקצועי מדי. זה בכל זאת ריאליטי, וכמו בריקוד סלסה טוב, צריך קצת לשחרר את האגן. שחרר מהרצינות, אלי, אתה גם ככה מורה ב-3 יח"ל של הריקוד, ותן לנו לעשות קצת כיף.

גזר הדין: 31, מה שאומר שיב"ז ואנטון, כמו גם ג'ניה ומשה אשכנזי, במקום הראשון.

שלב ההדחות מגיע, ולירן דנינו וג'וליה הולכים הביתה. הם נראים עצובים, אבל ודאי יתעודדו בדרך הביתה למנגינת שיר של דנינו. ואז מפיל אסי את הפצצה: גלגל הצלה יאפשר לאחד מהזוגות המודחים העונה לחזור אל הגמר. זו ההזדמנות שלכם לאפשר לעוד סלב מודח להגשים את החלום שמעולם לא באמת היה לו.