טלוויזיה

העברתי לערוץ 14 בתחושת התנשאות. איזו הפתעה מדהימה חיכתה לי

כמו הרבה מאזרחי העולם, צפיתי השבוע הרבה שעות בחדשות מרחבי העולם. הפער בצפייה בדיווחים על המלחמה באוקראינה בערוצי חדשות מקצועיים מהעולם לבין המהדורות בערוצים המסחריים שלנו עצום. החלטתי לנסות לצפות במהדורה של הערוץ הביביסטי המושמץ, ולא האמנתי למראה עיניי

02/03/2022
מהדורת חדשות 14, מגי טביבי. ערוץ 14, צילום מסך
לא באמת תחרות. מגי טביבי, מהדורת חדשות 14(צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

מעטות הפעולות האנושיות שיכולות להחדיר ללב האדם יותר צער, כאב ועצבים מאשר צפייה במהדורת חדשות טלוויזיונית בישראל. זה נכון שבעתיים בימי מלחמה מזוויעה, אבל גם בשוטף, ישראל היא כר פורה לחדשות רעות במקרה הטוב, ומרתיחות דם במקרה השכיח יותר. פוליטיקאים מושחתים, או סתם חסרי יכולת, השתלטו על המהדורה, כשלצדם פרשנים "יודעי כל" שמברברים עצמם לדעת כאילו הם הסיפור. על הדרך יש את הפיליטונים הויזואליים, שהפכו לכמעט שקופים. אלימות נגד נשים הפכה כבר לשגרה, הקטל בכבישים כבר לא מעניין אף אחד ומשבר האקלים שכבר מזמן לא "בדרך" אלא ממש כאן? נו, למי יש כוח בכלל לדיכאון הקיומי הזה? אוי, וכמעט שכחנו - יש עוד דיווחים על קורונה. המחלה הזאת שצריך לבדוק פעמיים בשבוע אם היא עדיין קיימת. מתי כבר המהדורה נגמרת ונותנים את יעל בר זוהר מתנשקת עם אמא שלה ודופקת איזה פירואט ססגוני?

הבעיה האמיתית היא שהמהדורות עצמן כבר הפכו לזרז של מתח, פאניקה והיסטריה כדיפולט. הלחם והחמאה של "דיווח עיתונאי" הפך לנדיר כמעט. יש כמובן כמה צדיקים בסדום שעדיין נותנים עבודה. תחקירנים עלומי שם שעובדים קשה בשביל להביא סיפורים שנדחקים למהדורות המוקדמות או לשולי החדשות. מקרה קלאסי של ביצה ותרנגולת, ברגע שהחדשות הפכו לחלק בלתי נפרד מערוצים מסחריים שמתקיימים מרייטינג - המהדורות הפכו לחיקוי חיוור של עיתונות. וכך, דיווחים על יוקר מחיה שהופך את החיים פה לבלתי נסבלים, מתקצרים כדי לתת עוד במה לכתבת תיירות חסרת פשר שמדווחת על הדילים החמים לטיסות לחו"ל בפסח לאיים המלדיביים. נחנקנו, מזמן. ועכשיו הפרסומות.

לתוך המציאות הזאת נכנסה בנובמבר האחרון שחקנית חדשה-ישנה, כשערוץ 20 עבר לאפיק 14 בשלט והחליט למתג את עצמו כ"ערוץ החדשות של ישראל". זה נתפס כבדיחה, לאור העבר "החדשותי" של הערוץ, שתפקד בפועל כשופר של שלטון נתניהו. לגיטימי לגמרי, אגב, במסגרת חופש הביטוי - אך כל קשר בין עיתונות או חדשות לערוץ היה מקרי בהחלט.

פרשנים שלא הופכים את עצמם למרכז העניין. מהדורת חדשות 14(צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

בימיו הראשונים של הערוץ החדש, הוא הפך לבדיחת רשת בזכות התקלות הטכניות המרובות שליוו את המשדרים. הפער בין האולפנים המרשימים לבין הפאדיחות שהזכירו את ימי שביתות הטכנאים של רשות השידור, הפך את המחזה למשעשע במיוחד. ארבעה חודשים עברו מאז, והחלטתי לראות מה קורה עם תקופת ההרצה של הערוץ המתחדש, ולומר שהופתעתי לטובה יהיה אנדרסטייטמנט.

מהדורת החדשות של ערוץ 14 משודרת בשעה שבע, והרייטינג שלה, ככל הידוע, כמעט אפסי ביחס למתחרות. ראוי לציין שזה מובן, בין השאר, בגלל איכות השידור. אם נשים לרגע את התוכן בצד - הרבה דברים עדיין לא עובדים במהדורה. מהסינק של הסאונד, דרך שיחות הווידאו המקוטעות עם האורחים ועד רמת התאורה והגרפיקה המינימלית של המהדורה.

ואולם, אם מצליחים להתגבר על העניינים הטכניים, הצפייה אמש במהדורה של ערוץ 14 הפתיעה בכך שהיא עשתה משהו שכבר הרבה זמן לא ראיתי: במשך שעה שלמה היא פשוט דיווחה על החדשות. בלי תוכן שיווקי, בלי קידום של טאלנטים של הערוץ, בלי פוליטיקאים שבאים לגזור קופון, בלי פאנלים שכל מטרתם היא ליצור ריבים באולפן. פשוט סקירת חדשות היום. זה היה יבש, הכתבים פשוט הביאו דיווחים נייטרליים מהשטח (אפילו, די מפתיע, כשמדובר במשפט נתניהו), הפרשנים נתנו זווית נוספת בלי להפוך את עצמם לסיפור ובשום שלב לא נראה שהם מנסים לעצבן אותי כצופה. שכחתי בכלל שזה אפשרי.

עוד בוואלה!

זגורי אימפריה, "צל של אמת" וריאליטי על אלירז ואילנית: מה צפוי השנה ב"הוט"?

לכתבה המלאה
בגובה העיניים. מהדורת חדשות 14(צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

במהלך המהדורה עלה לשידור ד"ר יעקב פלקוב, עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד שמתמחה בהיסטוריה רוסית, שנתן פרשנות שקולה ולא מתלהמת. פלקוב נתן את דעתו המלומדת, שכללה התייחסות גם לפוטין וגם לעם הרוסי, בלי לנסות לחזות את העתיד. הוא לא רוקסטאר כמו חלק מהפרשנים בערוצים המקבילים, אבל הוא מדבר בגובה העיניים ושומר על גבולות השיח בתוך הנושאים שהוא מתמחה בהם. זה היה מרענן. לא ברור למה זאת לא ברירת המחדל.

הבחירה דווקא בפליטת הריאליטי מגי טביבי לתפקיד המנחה פוגעת במהדורה. זה נכון למרות, ואולי בגלל, שטביבי מצטיירת כצעירה מקסימה במיוחד. חוסר הניסיון שלה, בטח בתפקידי עיתונות, מונעים ממנה להיות ממש תחליף ראוי לקילרית כמו יונית לוי. האמת, ההשוואה בין השתיים עושה עוול לשתיהן. ובכל זאת, גם ללא ניסיון ועם סגנון הגשה שנראה כאילו נלקח מהטלוויזיה הקהילתית, טביבי מעבירה בצורה חלקה את המהדורה, זאת למרות התקלות הטכניות שממשיכות להיות חלק בלתי נפרד ממנה.

ייתכן שהערוצים המסחריים הורידו את הרף כל כך נמוך, עד שמהדורת חדשות של ערוץ שכבר ארבעה חודשים לא מצליחה להדביק את שפתי המגישה לקול שלה נראית כמו אלטרנטיבה לגיטימית. ייתכן גם שערוץ 14 החליט סוף סוף להתבגר. כשהפרשן לענייני צבא וביטחון ירון בוסקילה הסביר את המהלכים של שר החוץ יאיר לפיד בצורה נייטרלית ומאוזנת, כבר חשבתי שאני הוזה. "הגישה של ללכת בין הטיפות בכל זאת שומרת עלינו", הוסיפה טביבי. הייתכן? בערוץ 14 מחמיאים לפעולות של בכיר השרים בממשלת בנט המשוקצת? זה הערוץ הביביסטי שכולם מדברים עליו? הגרסה הישראלית החובבנית לפוקס ניוז?

זו הייתה מחשבה נחמדה, תמימה ממש, עד שהתחילה תכנית הדגל של הערוץ, "הפטריוטים", והזכירה בדיוק את מי הערוץ הזה משרת. וזה בסדר, ואפילו די מצחיק. האמת היא שצפייה אקראית ב"פטריוטים" מצחיקה לרוב יותר מצפייה ב"ארץ נהדרת". ובכל זאת, קצת חבל. מגיעה לכולנו אלטרנטיבה שאינה תמונת המראה של כל מה שרע במה שהתרגלנו אליו.

וחבר'ה, בחייאת, כמה קשה זה כבר לסדר את הסינק?

  • ערוץ 14 - ערוץ 20

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully