השחקן ויליאם הרט הלך לעולמו. בנו וויל כתב הלילה בטוויטר: "בצער רב, המשפחה מודיעה על מותו של אבינו האהוב, שבוע לפני יום הולדתו ה-72. הוא מת בשלווה, מוקף במשפחה, מסיבות טבעיות. נבקש לכבד את הפרטיות שלנו".
הרט היה אחד משחקני האופי הטובים של הקולנוע האמריקאי בדורנו. הוא פרץ בשנות השמונים, הודות להשתתפות בכמה סרטים של הבמאי לורנס קסדן - בראשם המותחן הלוהט "כחום הגוף", והדרמות המלנכוליות "החברים של אלכס" ו"תייר מזדמן". הוא גם כיכב ב"משדרים חדשות", סאטירה על עולם התקשורת שנרשמה כאחד הסרטים המבריקים והשנונים של שנות השמונים, והתכנים שלה רק נהיו רלוונטיים יותר עם השנים.
הרט היה מועמד לאוסקר על תפקידו בסרט זה, כמו גם בשלוש הזדמנויות נוספות - האחרונה שבהם "היסטוריה של אלימות" ב-2005. הוא זכה פעם אחת, על "נשיקת אשת העכביש" מ-1985, בו גילם דמות של אסיר הומוקסואל. על תפקיד זה קטף גם את פרס השחקן בפסטיבל קאן, והסרט היה להצלחה גדולה.
נוסף לפרסים, הרט נהנה גם מהערכה ביקורתית. רוג'ר אברט, בכיר מבקרי הקולנוע האמריקאים בשנות השמונים, כתב בזמנו על הרט "הוא אחד השחקנים הכי טובים שיש לנו, והאינטליגנטי מכולם". בצד זאת, היה לו גם מוניטין של שחקן מחויב ותובעני, שלא קל לעבוד איתו
להרט היו מערכות יחסים עם נשים רבות, בהם השחקנית מרלי מטלין, שכיכבה בצידו ב"ילדים חורגים לאלוהים". הוא היה מועמד לאוסקר ולא זכה. היא היתה מועמדת לאוסקר וזכתה, והפכה בכך לחירשת הראשונה והאחרונה שזכתה בפרס הזה בקטגוריית המשחק. הרט, עמיתה ובן זוגה באותו זמן, היה מי שפתח את המעטפה על הבמה והכריז עליה כזוכה. מטלין סיפרה כי הוא קינא בה מאוד ובדרך חזרה מהטקס, אמר לה "למה את חושבת שזה מגיע לך? יש מאות שחקניות שעבדו במשך שנים בשביל ההכרה שקיבלת עכשיו. תחשבי על זה".
הרט היה מבוגר ממנה בשני עשורים בזמן שניהלו מערכת יחסים, ומטלין העידה כי הוא התעלל בה נפשית ומינית לאורך כל הזמן.
בין השאר, מטלין שיחזרה כיצד בזמן שיצאו, הוא חזר הביתה בלילה שיכור, העיר אותה בצעקות ואז זינק עליה ולמרות תחנוניה, תקף אותה מינית. לאחרונה אמרה כי היא עדיין סובלת מפוסט-טראומה בגללו.
הרט מכריז על מרלי מטלין כזוכה באוסקר
כמו שחקני קולנוע רבים, הרט החל בהדרגה לעבור לטלוויזיה. הוא היה מועמד לגלובוס הזהב ולאמי על הופעותיו בסדרה "נזקים". נוסף לכך, היה מועמד לפרסים אלה על הופעותיו בסרט הטלוויזיה המצוין "גדולים מכדי להיכשל".
לדור העכשווי הרט אולי מוכר כגנרל רוס מסרטי מארוול. קודם כל בה"הענק הירוק" הנשכח, אבל אז גם ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", "הנוקמים: מלחמת האינסוף" ו"הנוקמים: סוף המשחק", ובקיץ האחרון גם ב"אלמנה שחורה". הופעתו האחרונה נרשמה, למרבה הצער, בסרט התמוה והכושל "בתו של המלך", שהפקתו התחילה כבר ב-2014, אבל הפצתו התרחשה רק בחודשים האחרונים.
מרק רופלאו, שעבד עמו בסרטי מארוול, צייץ - "אובדן גדול לקהילת המשחק".
אלברט ברוקס, שעבד עם הרט ב"משדרים חדשות", צייץ - "זה כל כך עצוב. היה מדהים לעבוד איתו". מ.נייט שאמאלן, שביים אותו ב"הכפר" המושמץ והלא מוערך דיו, צייץ - "הוא היה אשף במלאכת המשחק. כל טייק הביא איתו משהו חדש".
להרט היו ארבעה ילדים - אחד מן הקולנוענית הצרפתייה סנדרין בונר, אחד מסנדרה ג'נינגס ושניים מהיידי הנדרסון.