"חיות הפלא: הסודות של דמבלדור", החדש בסדרת "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", נפתח ברגע היסטורי, בלי צחוק. בשיחה בין אלבוס דמבלדור (ג'וד לאו) לקוסם גלרט גרינדלוולד, המגולם הפעם על ידי מאדס מיקלסן, מצהיר הראשון רשמית על אהבתו בעבר כלפי האחרון. כבר לפני יותר מעשור הכריזה ג'יי קיי רולינג כי דמבלדור הוא הומו, ומתחילת סדרת הסרטים החדשה מספרים היצורים כי השניים היו מאוהבים בעבר. אולם, יש הבדל גדול בין ציוצים של הסופרת בטוויטר ובין מה שנאמר רשמית בסרטים. עד כה הסתפקה הסדרה רק ברמיזות, אבל כעת היא מכריזה זאת בריש גלי, ובדיאלוג שפותח את הסרט.
זוהי פעם ראשונה שנטייה מינית להט"בית מוצגת בסדרת סרטי הארי פוטר וחיות הפלא (חוץ מבסין, שם הסצנה המדוברת צונזרה). נכון, מדובר בצעד שמעריצים ציפו שיקרה כבר עם תחילת הסדרה, או לפחות בסרטה השני, אך כמו שאומרים, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. בהתחשב בכל המתרחש מאחורי הקלעים, לא פלא שזו ההצהרה הראשונית של הסרט החדש.
סדרת "חיות הפלא" החלה כניסיון חביב להחזיר את מעריצי הארי פוטר אל המסך הגדול, והמשיכה לסרט שני מבולגן. הסרט השלישי, "חיות הפלא: הסודות של דמבלדור", נאלץ להתגבר על המון תקלות בדרך אל המסך. בראשן, כמובן, אמירותיה השנויות במחלוקת של ג'יי קיי רולינג בנושא טרנסג'נדרים - סצנת הפתיחה נראית כמו ניסיון ישיר לזכות בכמה מנקודות הזכות שאבדו לה אצל הקהילה הלהטב"ית בשל כך.
בנוסף, "הסודות של דמבלדור" מבקש שנתעלם בחינניות מכך שבחלק הקודם של הסדרה גרינדוולד גולם על ידי ג'ודי דפ, שפוטר לאחר שהפסיד בתביעת דיבה נגד הצהובון הבריטי "הסאן" שטען כי הוא מכה נשים. לקינוח, עזרא מילר, שיש לו תפקיד מפתח בסרט החדש, נעצר בחודש שעבר בהוואי אחרי שורה של התפרעויות, גניבות והסתבכויות עם המשטרה המקומית. מעלליו הכניסו את וורנר לתסבוכת גם בשל "חיות הפלא" וגם כי מילר מגלם את הפלאש בסרטי די-סי קומיקס שבהפקתם. נכון לעכשיו, כל הפרויקטים העתידיים שלו באולפנים הוקפאו.
עם החטוטרת הזו מגיע "חיות הפלא: הסודות של דמבלדור", שעלילתו עוסקת בניסיונותיו של דמבלדור להביס את אהובו לשעבר ויריבו בהווה. גרינדלוולד מתכנן לא רק לחשוף את עולם הקוסמים בפני בני האדם, המוגלגים, אלא גם להשתלט על עולמם ולהרוס אותו. דמבלדור, שאינו יכול לפעול כנגד גרינדלוולד עקב שבועה שנשבע בצעירותו, מגייס לעזרתו חבורה של קוסמים צעירים.
על אף כל רעשי הרקע בדרך של "הסודות של דמבלדור" למסך, הוא מוצלח הרבה יותר מקודמו. זה כך למרות שהסרט לא מצליח לשחזר כמה מהאספקטים המוצלחים ביותר מסדרת הארי פוטר. במהלכו כמעט ואין תחושת נחיצות, סכנה או מתח. הכל נעשה די בעצלתיים, ולא תמצאו את עצמכם יושבים על קצה המושב. כמו כן, סדרת הסרטים המקורית הייתה ידועה בפיתולים העלילתיים המוצלחים המגיעים בסופה, אולם בחיות הפלא הסוף די צפוי ואין שום אס בשרוול.
גם הדמויות בסדרה הנוכחית נופלות ביחס לסרטי הארי פוטר. בסדרה המקורית עקבנו אחרי שלוש דמויות מרכזיות, צללנו אל תוך עולמן הפנימי והכרנו אותן לעומק. הסרט החדש לא מספק גם בהיבט הזה, עם יותר מדי דמויות משניות שנחיצותן לעלילה לא ברורה, וטיפול לא עמוק מספיק בדמויות הראשיות. מהבולטות בחוסר הטיפול בהן היא קוויני (אליסון סודול), שבסרט הקודם עברה לצידו של הנבל גרינדלוולד. קוויני היא דמות עם פוטנציאל אדיר שלצערנו נשאר לא ממומש במהלך רוב הסרט. המניעים שלה לא ברורים, היכולת המיוחדת שלה כמעט לא באה לידי ביטוי. בנוסף, השיער שלה הפוך פתאום ללבן, אולי כדי לסמן לנו שהיא "רעה" עכשיו? בכל מקרה מדובר בבחירה די תמוהה.
הסרט מנסה להוסיף על הפוליטיקה של עולם הקוסמים ומכיר לנו גוף חדש - קונפדרציית הקוסמים. עד היום הכרנו את משרדי הקסמים של כל מדינה, אבל "חיות הפלא: הסודות של דמבלדור" מציג גוף המשמש מנהיג של עולם הקסמים כולו. מאורעות הסרט, המתרחש בחלקו בברלין, מתארים כיצד גרינדלוולד, מנהיג פשיסטי בעל דעות גזעניות, מנסה לעלות לשלטון בבחירות דמוקרטיות בשנות ה-30 של המאה העשרים. העלילה מרפרפת למאורע היסטורי מסוים, נסו לנחש איזה, אולם ההשוואה מסתמנת כריקה מתוכן. האלגוריה בין שנאת מוגלגים לגזענות או אנטישמיות ונושא "זיהום הדם הטהור", לא מטופלים בצורה מספקת וההשוואה נשארת שטוחה.
על אף כל אלו, "חיות הפלא: הסודות של דמבלדור" מצליח להחזיר מן הקסם אליו כל כך התגעגענו. מבחינה ויזואלית הסרט לא מאכזב, וכמו קודמיו ממשיך להיות יפהפה. הקסמים שאנחנו מכירים מסדרת הארי פוטר, יחד עם טכנולוגיות האנימציה של היום, משתלבים יחד לתוצאה באמת מרהיבה. בניגוד לסרט הקודם, העלילה ברורה יותר, מפוקסת יותר, ושאיפותיו של הנבל גם הן יותר ממוקדות. הסרט מצליח להיות קסום, כיפי ומהנה, עם כמה רגעים נהדרים במיוחד. בנוסף, בפעם הראשונה מתחילת הסדרה מצדיק שם הסרט את שמו. שלא כמו בסרטים הקודמים, בהם שימשו החיות המופלאות תירוץ לאפקטים מרהיבים וייצור עוד מרצ'נדייז למכור למעריצים, הפעם ממלאת חיה קסומה, הצ'ילין, תפקיד חשוב ומרכזי בעלילה.
מי שאמון עליה ועל יתר החיות, ניוט סלמנדרה, בגילומו של אדי רדמיין הנהדר, ממשיך להיות אחד הגיבורים הכי מיוחדים שנראו על המסך בשנים האחרונות. הוא מציג מודל אחר של גיבור: עדין יותר, אכפתי, פחות אלים, אפילו יותר אימהי. חוזקתו של ניוט היא לא בכוחו הפיזי או אפילו ביכולות הכישוף שלו, אלא בדאגתו ובאמפתיה שלו לבעלי החיים.
נוסף לאלה, עולם הכישוף בשילוב תלבושת שנות ה-30 היפהפיות על רקע ערי אירופה וניו יורק, יוצרים יחד אווירה נהדרת ונודפת סטייל. גם ביקור בהגוורטס וחזרה של אלמנטים מהסדרה הקודמת, כמו הסניץ' ושאר כדורי הקווידיץ', שבאים לביקור קצר, או חדר הנחיצות, מעלים בנו נוסטלגיה חמימה בטעם טוב. מעריצים מושבעים ייהנו מצלילה חזרה לעולמם של המכשפים, ויזכו לטעימה, גם אם דהויה, מאותו קסם שאליו התמכרו בילדותם ובנעוריהם.