"קיתונות הביקורת והבדיחות על חשבונה של שי-לי, אשתי וחברתי האהובה, רק מעצימים לדעתי את חשיבות הצעד שלה", כך כותב ליעד אגמון, יזם היי טק ומייסד חברת "דינמיק אילד" (Dynamic Yield), בתגובה לביקורות השליליות והקטילות הרבות שספגה אשתו, מגישת הטלוויזיה שי-לי שינדלר, בעקבות סרטה "העשירים החדשים" ששודר ביום שני בקשת 12. שינדלר, שהנחתה לצד גיא לרר את התכנית "הצינור" ברשת 13, שבה למסך עם הסרט שעוסק במתעשרי ההייטק החדשים של ישראל, והובלט בו הקשיים של אותם עשירים, ובהם היא עצמה ובעלה, שמכר בשנת 2019 את הסטארט-אפ שלו לחברת מקדונלד'ס בסכום שמוערך בכ-300 מיליון דולר.
בשיחה מצולמת שלו עם שינדלר בסרט, אגמון עצמו מתמצת את רוב הביקורות שלאחר מכן נכתבו על שינדלר ועל הסרט: "אוי אוי אוי, היא נהייתה עשירה וקשה לה". עינב שיף כתב ב"ידיעות אחרונות": "שינדלר נופלת שוב ושוב למלכודת ההתבכיינות שאינה מודעת להתבכיינותה". יסמין לוי כתבה בהארץ: "אם יש באמת מצוקה רגשית בהתעשרות מהירה, שינדלר לא הצליחה להעביר אותה בסרטה "העשירים החדשים" בערוץ 12". בן בירון בראודה כתב אצלנו בוואלה! תרבות בין השאר: "יושב לו הצופה הממוצע וצריך לשמוע על ההתמודדות הנפשית של שי-לי שינדלר, המרגישה שהיא חייבת להזמין במסעדה את כל מי שהיא יושבת איתו כי ככה מצופה ממנה. גם כשהיא שואלת שאלות שלכאורה כיף להציץ על תשובותיהן, עמדתה לא מספיק ביקורתית כדי להניב משהו משמעותי".
בתגובה לביקורות והעקיצות הרבות בתקשורת, אגמון כתב היום (חמישי) בציוץ בחשבון הטוויטר שלו כי התנגד ליצירת הסרט ("בעיותיה נתפסות כמנותקות מקשיי היום יום וההקטנה וההגחכה שלה ושל בעיותיה הן כמעט רפלקס") ועם זאת הוא סבור שלצעד שעשתה יש "חשיבות" בין השאר כדי שנראה בתקשורת לא רק נשים עשירות כמו אלו המיוצגות בסדרה "מעושרות" ("פלקטיות, קאמפיות, רדודות").
"כששי-לי ואני התחלנו לצאת היא היתה הבן אדם הכי עסוק שהכרתי", כתב אגמון, "סטודנטית מצטיינת בשנקר, מנחה ב'צינור לילה', עוזרת לראש מחלקת עיצוב אופנה בשנקר ומורה פרטית לבגרויות בהיסטוריה ובלשון. במשך שנים היא ישנה ליטרלי רק 3 שעות בלילה. אני, לעומת זאת, נכנסתי לשנה השניה של ה'בלבול הגדול': היה לי מספיק כסף כדי שלא אהיה בלחץ לצאת לעבוד, הייתי מותש אחרי שני סטארטאפים, ולא הצלחתי למצוא בתוכי את מקורות ההשראה והאנרגיה כדי להתחיל פרויקט חדש. ואז התחלתי את 'דינמיק אילד' והפרתי את האיזון הראשון בחייה של שי-לי: הצבתי את הצורך ברילוקיישן לניו יורק כעובדה מוגמרת, וגרמתי לה להתנתק למספר שנים מכל מה שהיא אוהבת וחשוב לה בישראל: העשייה שלה, המשפחה שלה והחברות שלה. היה לה קשה בניו יורק, והיא עשתה מעשה אמיץ מאוד: החליטה שהיא חוזרת לארץ עם הילדים, כי בלי העשייה שלה היא לא מוכנה לחיות. ושאני אמצא דרך להתמודד עם הקריירה שלי.
"ואז הגיע האקזיט של 'דינמיק אילד' והפר שוב את האיזון באופן דרסטי: איך מתמודדים עם הקריירה שלך כשפתאום אנשים תוהים למה את בכלל עובדת? איך מתמודדים עם להפוך ממישהי עצמאית, מוכרת וחזקה למישהי שממוסגרת כבת הזוג של הייטקיסט שעשה אקזיט? איך ממשיכים בנדיבות ובנתינה (ושי-לי היא אחד האנשים עם הלב הכי רחב שאני מכיר) עם החשש החדש להיתפס כפטרונית? איך זה ממקם אותך כבת, כאמא, כחברה? השאלות האלה רלוונטיות לכל מגזרי החברה. עושר הוא דבר יחסי ואני בטוח שכל מי שהצליחו כלכלית ומקצועית יותר מסביבתם הקרובה מתמודדים עם שאלות דומות".
"אז שי-לי החליטה לעשות מעשה אמיץ, ולעשות על זה סרט" הוסיף אגמון. "ואני התנגדתי. נחרצות. כי חשבתי שבמדינה שלנו, כשרוב האנשים נאבקים ביוקר המחייה ובקושי מצליחים להחזיק את הראש מעל המים, לא יהיה קשב או אמפטיה לסיפור של מישהי מן השורה ש'מגשימה את החלום', אבל לא שלמה עם מצבה החדש. בעיותיה נתפסות כמנותקות מקשיי היום יום וההקטנה וההגחכה שלה ושל בעיותיה הן כמעט רפלקס. היא הלכה בנאיביות מלאה אל תוך גוב האריות של הפערים החברתיים ומאבק ההישרדות הכלכלי של רבים".
"קיתונות הביקורת והבדיחות על חשבונה של שי-לי, אשתי וחברתי האהובה, רק מעצימים לדעתי את חשיבות הצעד שלה. אנחנו רגילים לראות גברים עשירים ומצליחים במדיה, נותנים במה ל'כרישים' זחוחים ומתנשאים בפריים טיים, אז מדוע נשים עשירות צריכות להיות מיוצגות כמו ב'מעושרות' -פלקטיות, קאמפיות, רדודות? אני מעדיף בכל רגע נתון את הניסיון הכנה והאמיתי של שי-לי לספר סיפור אחר, גם אם הוא לא חף מפגמים. כל יוצר ויוצרת באשר הם - מוזיקאי, ציירת, קולנוען, סטארטאפיסט - שמים את הלב והנשמה שלהם ביצירה שלהם, וגם אם היצירה לא יוצאת לרוחנו, אני מוריד את הכובע בפני כל אחד ואחת שמחליטים להיות בזירה, חשופים, לעומת אלה שמעדיפים לשבת בנוחות ובבטחון ביציע. אני Team Shaily ומקווה שגם אתם".