פסטיבל קאן: "משולש העצבות" זכה בדקל הזהב

הבמאי השוודי רובן אוסטלנד ("הריבוע") שוב זכה בדקל הזהב, והפעם על "משולש העצבות". סרט בכיכובם של תאופיק ברהום, מכרם חורי ומוחמד בכרי זכה בפרס התסריט בתחרות הרשמית, וסרט פלסטיני בפרס התסריט במסגרת צד

28/05/2022
הקרנת הבכורה של "Mediterranean Fever" בפסטיבל קאן (אבנר שביט)

פסטיבל קאן הגיע הערב (שבת) לסיומו עם טקס חלוקת הפרסים של התחרות הרשמית. דקל הזהב, הפרס החשוב בפסטיבל ומן החשובים בעולם הקולנוע, הוענק לשוודי רובן אוסטלנד על סרטו "משולש העצבות". זו הפעם השנייה בה הקולנוען זוכה בפרס, לאחר שקטף אותו לפני חמש שנים על "הריבוע". בכך הוא מצטרף למועדון אקסקלוסיבי של במאים שהשלימו זכיות כפולות בדקל.

הסרט מתחיל בסצינה שנראית כאילו נתלשה מ"סיינפלד", בה דוגמן ודוגמנית מנהלים ויכוח סביב השאלה מי צריך לשלם את החשבון. המערכה השנייה שלו כבר נראית כמו "הלוטוס הלבן" עם הנג-אובר, ומתרחשת בספינת תענוגות שבה העובדים הם עבדים נרצעים של התיירים האוליגרכים, עד שהשייט יוצא משליטה ומוביל לשני קטעים בלתי נשכחים. אחד כולל מרתון הקאות ואחר פינג-פונג של ציטוטים קפיטליסטים ומרקסיסטים. הקטע השלישי הוא כבר שילוב של "אבודים", "בעל זבוב" ו"אזור הדמדומים".

"משולש העצבות" גם מצטרף ל"פרזיטים" ול"ג'וקר" בכך שהוא מיטיב לתאר את מאזן הכוחות האכזרי בין מי שיש להם ומי שאין להם, ואז את מה שקורה כשהאיזון הזה משתבש.

"משולש העצבות" הולך כמה צעדים רחוק יותר משני קודמיו, ומוסיף להם כמה שכבות נוספות, כולל היפוך כוחות מגדרי. הסרט מתחיל בסצינה שבה מחפיצים גברים וממשיך בקטעים בהם אישה מנצלת מינית גבר צעיר ממנה - ובדרך כלל אנחנו רגילים לראות את ההפך.

את כל זה עושה הסרט בצורה סוחפת ומסעירה. כבר לאחר ההקרנה הראשונה שלו בריביירה היה ברור כי מדובר באחד הסרטים הגדולים של העת האחרונה, והזכייה בדקל הזהב היא החותמת הרשמית לכך. "משולש העצבות" נרכש להפצה בישראל, ואפשר לקוות כי נראה אותו אצלנו בקרוב.

עוד בוואלה!

"שירין אבו עאקלה נרצחה. ההקרנה בקאן מוקדשת לה"

לכתבה המלאה
רובן אוסטלנד חוגג הלילה(צילום: GettyImages, גארת קתרמול)

זה היה ערב גדול לתעשיית הקולנוע השוודית, עם שני פרסים נוספים לסרטים אחרים בהפקתה. אחד מהם, "Boy From Heaven", זכה בפרס התסריט. היוצר שלו, טאריק סלאח, פועל בשוודיה, אך הוא גולה מצרי, והסרט מתרחש במצרים ומתאר עד כמה היא מושחתת.

סאלח עוסק כאן במאבקי הכוחות בין אנשי הממשל ואנשי הדת במדינה, ולצורך זאת מסתייע בשלושה שחקנים מישראל - מכרם חורי מגלם איש דת בכיר, מוחמד בכרי גנרל בכיר ותאופיק ברהום את הצעיר שמוצא עצמו לכוד ביניהם. כיוון שהבמאי כה ביקורתי כלפי ארץ המוצא שלו, הוא מנוע מלבקר בה וכמובן גם מלצלם בה, והסרט צולם בטורקיה.

את "Holy Spider", לעומת זאת, ביים במאי שוודי שמוצאו איראני, עלי אבאסי, והוא מתרחש באיראן (אך צולם בירדן). זאר אמיר איברהימי זכתה בפרס השחקנית על הופעתה בסרט זה כעיתונאית היוצאת בעקבות רוצח סדרתי המחסל נשים, וזוכה להגנה מן הממסד האיראני המיזוגני. את פרס השחקן קטף סונג קאנג הו ("פרזיטים") על תפקידו בדרמה "ברוקר". בפרס הבימוי זכה קוריאני אחר, פארק צ'אן-ווק, על המותחן הרומנטי "Decision to Leave".

הפרס הגדול של חבר השופטים וגם פרס חבר השופטים חולקו כל אחד לשניים. בפרס הגדול של חבר השופטים זכו אושיות קולנועיות מדורות שונים - הבמאית הוותיקה קלייר דני על "The Stars at Noon" בכיכובה של מרגרט קוואלי והבמאי הצעיר לוקס דונט על "Close" בכיכובם של שני ילדים אלמוניים. בפרס חבר השופטים זכו הצמד שרלוט ואנדרמיש ופליקס ואן חרונינגן על סרטם "שמונה הרים", ובצידם הבמאי הפולני יז'י סקולימובסקי, שבגיל 84 הוא אחד היוצרים הוותיקים ביותר שהציגו השנה סרט בריביירה. הקולנוען זכה בפרס על "Eo", שעוסק בתלאותיו של חמור, והוא הודה על הבמה לששת החמורים שכיכבו בסרט.

האחים ז'אן פייר ולוק דארדן השלימו את הזכיות, עם פרס מיוחד אותו קיבלו על סרטם "טורי ולוקיטה".

עוד בוואלה!

פסטיבל קאן: "משולש העצבות" זכה בדקל הזהב

לכתבה המלאה
פרס התסריט. מתוך הסרט "Boy From Heaven"(צילום: פסטיבל קאן)

השנה, לא היה אף סרט ישראלי באורך מלא בפסטיבל. לעומת זאת, במסגרת הצד היוקרתית "מבט מסוים" ניתן היה למצוא את "Mediterranean Fever", סרטה של החיפאית מהא חאג', שצולם בחיפה ומתרחש בה. הוא נעשה בלי מימון ישראלי וגם בלי מעורבות של מפיקים ישראלים, ומגדיר את עצמו באופן רשמי כ"סרט פלסטיני". כך או כך, בטקס הפרסים של מסגרת הצד הזו, שהתקיים ביום שישי בערב, זכה הסרט בפרס התסריט.

בהקרנת הבכורה של הסרט, מוקדם יותר השבוע, חאג' הקדישה את ההקרנה לזכרה של שירין אבו עאקלה, ש"נרצחה כשסיקרה עוד עוול של הכיבוש". בנאום הזכייה היא נמנעה מהצהרות שכאלה וניצלה את הזמן הקצר שעמד לרשותה כדי להודות לצוות שעבד עמה.

זו היתה המהדורה ה-75 של הפסטיבל, והראשונה שמתקיימת כשגרה מאז הקורונה. כמות הנוכחים בריביירה היתה עצומה, וחזרה למספרים שהיו לפני המגיפה. האירוע התנהל בלי שום מגבלות מיוחדות, כשאפילו המסיכות היו בגדר המלצה בלבד, ורוב המשתתפים הסתובבו בלעדיהן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully