באמצע שנות ה-80 חיפש המפיק סטיבן בוצ'קו תסריטאי עם רקע משפטי לסדרה החדשה שלו "פרקליטי אל איי". כשקיבל לידיו את התסריט של הקומדיה "From the Hip", בוצ'קו החליט שזהו, מי שכתב את זה יהיה האיש שלו. לאיש הזה קראו דיוויד אי קלי, שכתיבתו סייעה ליצור סדרה מהפכנית. אחרי כן נסללה הדרך לסדרות משפטיות פופולריות אחרות שיצר קלי בעצמו, כמו "אלי מקביל", "בוסטון ליגל", "הפרקליטים" ועוד.
מן הסתם קלי לא המציא את הז'אנר, אבל הוא העמיק את המורכבות שבו. אם פרי מייסון ומטלוק היו שני פרקליטים מאצ'ואיסטים וחריפים המקדישים את זמנם אך ורק לאתגר המשפטי שניצב מולם, "פרקליטי אל איי" התעמתו גם עם משברים אישיים ויחסים סבוכים. אלא שאפילו זה כבר לא מספיק במציאות הטלוויזיונית של ימינו. מה שהיה מורכב בתחילת הניינטיז נראה שטחי בהרבה בעשור השלישי של שנות ה-2000. זו גם הסיבה שב"סנגור במבחן" ("The Lincoln Lawyer"), הסדרה שעלתה בנטפליקס לאחרונה, ניצב תחת זכוכית מגדלת לא רק הפרקליט עצמו, אלא גם ובעיקר האנשים שעיבדו את דמותו לטובת המסך, קלי עצמו יחד עם טד האמפרי. האם הם יכולים לצאת מהשבלונה המוכרת ולנפק מוצר עדכני?
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
את התסריט ל"סנגור במבחן" ביסס קלי על "משפט שדה" ("The Brass Verdict"), ספר המתח של מייקל קונלי מ-2008, שהיה ההמשך לרומן בשם "סניגור במבחן" ("The Lincoln Lawyer") שכתב שלוש שנים לפני כן ועובד לסרט בכיכוב מתיו מקונוהי ב-2011, ושאת תסריטו כתב אותו האמפרי. מיקי הולר (מנואל גרסיה-רולפו) הוא עו"ד עם חיבה מיוחדת למכוניות מדגם לינקולן, שמתוכן הוא עובד כי הוא טיפוס מגניב כזה שמורד במוסכמות ולא מסוגל לטבוע בניירת במשרד. תאונת גלישה שעבר גרמה לו להתמכר למשככי כאבים, לנטוש את המקצוע לשנה ולחזור בדלת הקדמית לאחר שקולגה שהכיר ונרצח, ג'רי וינסנט, הוריש לו את משרדו יחד עם התיקים הפתוחים שבהם טיפל. התיק המרכזי שהולר מקבל הוא רצח שבו מואשם גאון הגיימינג העשיר טרבור אליוט (כריסטופר גורהאם).
בנוסף להיות אליוט דוש רציני - אני תוהה אם העובדה שהוא מזכיר במראהו את מייסד טוויטר ג'ק דורסי מקרית או לא - הולר צריך לתמרן בין שתי גרושותיו, לורנה (בקי ניוטון) ועורכת הדין מגי מקפרסון (נב קמפבל), שהיא גם אם בתו המתבגרת היילי (קריסטה וורנר). לא פשוט, לא פשוט, במיוחד כשכאמור הוא קיבל פתאום משרד, ומה פתאום הוא מקבל משרד? הוא הרי צריך לעבוד מהמושב האחורי של הלינקולן שלו.
אז אמרנו "מוצר עדכני"? כבר במבט ראשון ניתן להבחין שקלי לא ניסה להתחכם ולהמציא את עצמו מחדש. אם במכוניות עסקינן, אפשר לומר שהוא הלך על המוכר ופשוט הלביש גוף חדש על רכב עם מכניקה ישנה. יש ב"סנגור במבחן" את כל המאפיינים שראינו בניינטיז - עו"ד ממולח במצב של פיזור נפש, גרוש/ה שעדיין נמצא/ת בתמונה ומביע רגשות עזים ולקוחות מעיקים שרק הופכים את העבודה הקשה ממילא לכמעט בלתי אפשרית.
כאן עולה השאלה האם הפשטות הניינטיזית הזאת בהכרח רעה, והתשובה החד משמעית היא לא. בשנים האחרונות התרגלנו לכך שהסדרות הפכו ליותר ויותר מרובדות ובעיקר סובלות ממגפת ה"מורכבות" - הסיומים הפתוחים, סימני השאלה, הפרשנות מעיני המתבונן וכל הממבו ג'מבו הזה. אם עד לפני 20 שנה הקתרזיס היה חלק בלתי נפרד מכל סדרת מתח, נדמה שענקיות הסטרימינג עושות הכול כדי שנחווה ממנו מעט ככל האפשר ונחשוב, בעיקר נחשוב. על זה נאמר: "אויש, תסתמו ותביאו לנו פתרון כבר".
אם חוזרים לדימוי הרכב, הדעה הרווחת בקהילה היא שהמכוניות של פעם היו פשוטות יותר לתחזוקה ולתפעול ובשל כך גם אמינות יותר. היום לכל מכונית יש מחשב, ממירים ואין ספור חיווטים שחושפים אותה לבעיות ולתיקונים יקרים במוסך. "סנגור במבחן", כמו המכוניות הקלאסיות, עובדת על המנגנון הבסיסי. יש בה קו עלילה שלא דורש חשיבה מורכבת מדי, התרות למכביר, סגירת קצוות הרמטית, טוויסטים ופיתולים שמאפיינים כל ספר מתח במשקל קל ובעיקר הרבה סיפוק והנאה.
זו לא סדרה מושלמת. ההומור בה לא אפוי לחלוטין והסרקזם לא תמיד עובר. גרסיה-רולפו לא שופע כריזמה, אם כי הוא בסך הכול עושה את העבודה ומייצר ממד של הזדהות עם דמותו של הולר. בהתחשב בבינוניות שזרועותיה הולכות וגדלות, זו סדרה טובה דיה, במיוחד משום שהיא מפשטת דברים במקום לסבך אותם. יתרה מזאת, על מנת שנהיה בתוך העלילה בכל רגע נתון ונבין מה קורה, הולר מבאר מהלכים משפטיים לנהגת שלו. קלי והאמפרי עושים את זה כך כדי לעקוף את טכניקת שבירת הקיר הרביעי עם הפנייה הישירה לצופים, א-לה "בית הקלפים" או "מכונת הכסף".
בסך הכול, "סנגור במבחן" סובלת לעתים ממבנה מיושן, ובד בבד מתאמצת מדי להראות קדמה (הרבה מאוד דמויות מפתח שחורות, בהן גם שופט גיי), אבל בסך הכול מדובר בסדרה מאוד מהנה לצפייה ובעיקר פשוטה ומספקת. כמה כיף לסיים בינג' ולדעת שזהו, ממש לא צריך להמתין שנים לעונה הבאה ובינתיים לשכוח כל מה שראינו בזו הנוכחית.