אחד המשפטים שעורכי דין אוהבים מאוד להגיד הוא "אתה יודע איך אתה נכנס לבית המשפט, אבל אין לך מושג איך אתה יוצא". גם ותיקי הפרקליטים יכולים להגיע כאנשים שלמים הבטוחים בצדקתם ולצאת שברי כלי עם פסק דין שלעניות דעתם הוא מעוות מיסודו.
זהו הדין גם לגבי תוכניות ריאליטי. הגורל שלכם לחלוטין אינו בידיכם ואפילו אם יש לכם קייס לצאת "הטובים", העריכה המניפולטיבית כבר תדאג למסמס אותו אם צריך. מיד לאחר התחקיר של ערן סויסה ב"ישראל היום" על "חתונה ממבט ראשון", קמו קולות המקטרגים. בטוויטר, בית הדין הגבוה לענייני כל נושא באשר הוא, רבים התייחסו לתלונות בביטול, ציטטו את המשתתפים עצמם וגיחכו עליהם.
יודעים מה? במידה לא מבוטלת של צדק. לא צריך להיות סטודנט לתקשורת כדי להבין מה המשמעות של הפקדה וולונטרית בידיה של הפקה שוחרת רייטינג.
ובכל זאת, למרות הסרקזם המתבקש, יש הרבה סיבות לכך שהתחקיר הזה חשוב. במישור הסקרני-רכילותי הוא ממלא צורך כמעט קיומי. למשל, העובדה שלא משנה כמה אי-התאמות יהיו, רק זוג אחד יפרוש תמיד בשבועות הראשונים. הסברה הרווחת, לפיה גם זוגות שלא מתאימים אולצו באיומים מרומזים להמשיך בתוכנית, מקבלת משנה תוקף מדבריהם של המרואיינים. כולנו ניחשנו שמדובר בתוצר של הרבה לחצים של ההפקה (מעיין ועומרי היו זוג שני באותה עונה שחתך, אבל זה קרה רק לפני קו הסיום והודות להגדלת מספר הזוגות). כשהמשתתפים משגרים רמז עבה לכך שזו הסיבה שנשארו יחד בניגוד לרצונם, יחד עם החוזה שנחשף בתחקיר, החשיבה הזאת מקבלת חותמת רשמית.
לשאוף מנת קתרזיס ולסגור את מעגל הסקרנות זה באמת נחמד, אבל מעבר לקוריוז וליטרת בשר הרכילות שנזרקה להמונים, התחקיר מציף גם מספר שאלות מהותיות ביחס לתוכנית. העיקרית, כמובן, היא עניין האתיקה של בעלי המקצוע המובילים את המשתתפים. אם בעצם העובדה שפסיכולוג או מטפל מוסמך מעורב בתוכנית ריאליטי יש מלכתחילה טעם לפגם, הרי שעוצמת הפגיעה והדורסנות, לפחות כפי שהיא מתוארת מצד המשתתפים, מעלה כבר חוסר אמון כלפי המקצוע כולו. אם נכונה העדות של דובי עמירה, שטענה כי לא הגיעה ליום ההולדת של אריק בהנחיית יעל דורון ולאחר מכן הושחרו פניה בשל כך - יש פה עניין אתי חמור, ריאליטי או לא. נותר רק לתהות מה להסתדרות הפסיכולוגים יש לומר בעניין, ובמיוחד מדוע לא היה להם דבר לומר בנושא עד היום.
תהייה מעניינת נוספת נוגעת לפרספקטיבה של הצופים. הרוב המכריע של הניתוחים עד כה היה במשקל קל - דהיינו, פרשנות שאינה מתייחסת לעסק ברצינות, ועדיין הררי המילים יצרו, לטוב ולרע, באזז עצום והשפעה מכרעת על מצבם הנפשי של המשתתפים. האם התקשורת תהיה סלחנית יותר מעתה? או שמא הצופים יחשדו בכל פריים שהוא מודבק ומוצא מהקשר ויניחו שפני הדברים אינם כפי שהם נראים? האם כל אלה, וכמובן שכותב שורות אלה בתוכם, יעשו את חשבון הנפש וישלימו עם העובדה שמה שאנו רואים על המסך לא מספק את התמונה המלאה?
קשה לצפות לכך שמי או מה מהפקת התוכנית יעבור "תהליך", כמו שאוהבים הפסיכולוגים להגיד, ממש כשם שהתחקיר של ידיעות אחרונות על הנעשה בבית "האח הגדול" לפני עשור בדיוק לא שינה כהוא זה את פורמט התוכנית, את היחס למשתתפים ואפילו את התמהיל. זה ריאליטי, ובריאליטי החוקים הם שאין חוקים. המשתתף הוא חומר ביד העורך וכל מי שמצטלם לתוכנית כזאת צריך לקחת בחשבון שייצא ממנה בשן ועין. מדובר בג'ונגל שבו קשה מאוד אפילו לשחקנים מיומנים לשרוד, כל שכן לאדם רגיל מהישוב.
ועדיין, יש סיכוי. בסופו של דבר, ייתכן שהתחקיר הזה ייתן דחיפת רענון לכל הפורמט של "חתונה ממבט ראשון". ביצת הזהב של קשת אולי לא עומדת להיעלם בקרוב, אבל אולי גם שם יבינו שהגיע הזמן לשינוי. עד כה עסקנו באספקט המוסרי, אבל זה נכון גם ברמה התוכנית. פרקי החתונה ארוכים ומשמימים, המסלול הקבוע צפוי ומתנקז לשיא של סופ"ש זוגות, שאחריו באה ריקנות משמימה ומיאוס. הוא חייב לקבל טוויסט. ומכיוון שאין ברירה אלא להגיע לקו הסיום עם חמישה זוגות, הפתרון עשוי להיות ייצור מספר גדול יותר של זוגות (תוך התאמת התקציב לכך), כך שיותר יוכלו לפרוש באמצע הדרך. וכן, די עם שידוכים בסגנון "זה אולי לא מה שהיא רוצה, אבל זה מה שהיא צריכה". תנו לו/לה את מה שהוא/היא רוצה.
"מה שהפתיע הוא שגם משתתפים שלכאורה יצאו טוב מהתהליך, ניזוקו ממנו. כל מערכות היחסים שלנו נפגעו, בין שיצאנו טוב ובין שלא - הורים, חברים, בני זוג, הכול השתנה", סיכמה בעצב אחת המרואיינות. האם דבריה, כמו אלה של המרואיינים האחרים, יפחידו דיים את הכלות והחתנים של 2023 ו-2024? האם משהו ישתנה בחשיבה של הפקת התוכנית ויביא לתוצאות טובות יותר בכל הרמות?
הכול אפשרי, אבל בינתיים לשאלות הללו יש תשובה אחת שמורכבת מארבע מילים: אל תבנו על זה.