"הימין מתעניין רק ברווח אישי. השמאל רוצה לחלוק את מה שיש לו"

איזבל ננטי, השחקנית הצרפתייה הוותיקה שכיכבה בין השאר ב"אמילי", מככבת כעת בצד ז'ראר דפרדייה ב"הפלא מפריז". בריאיון, היא מסבירה למה הסרט קשור לשמאל ולימין ונזכרת בצילומי הסרט שהפך לפולחן

אבנר שביט, פריז
23/06/2022
טריילר הסרט "הפלא מפריז" (רד קייפ)

הקהל בארץ אוהב את בירת צרפת, והמפיצים המקומיים יודעים זאת. וכך, בסוף השבוע הקרוב עולים בישראל לא פחות משני סרטים עם "פריז" בכותרת שלהם, אפילו שזה לא בהכרח מחויב המציאות. אחד מהם הוא הסרט הישראלי "בוטיק פריז", שבכלל מתרחש בירושלים, והשני הוא הסרט הצרפתי "הפלא מפריז", שכן מתרחש בעיר האורות, אבל במקור בכלל קוראים לו "פאהים" ("Fahim").

אף אחד מן השמות אינו מטעה. הסרט מבוסס על סיפורו של פאהים מוחמד, ילד פלא שנמלט עם אביו מבנגלדש לפריז, ואף שמעולם לא למד לשחק שחמט באופן מסודר, התברר שיש לו כישרון ייחודי בתחום. למרות שהרשויות הצרפתיות רדפו את משפחתו, הוא מצא את הכוחות לטפח את הכישרון הייחודי שלו, להתחרות באליפות צרפת בשחמט ולהפוך לאחד הטובים בעולם לגילו.

את הסרט ביים פייר-פרנסואה מרטן-לוואל, בהשראת ספר שנכתב על הפרשה, וכרגיל בסרטים כאלה, יש כאן דמויות של "מושיעים לבנים" שלוקחים את הילד תחת חסותם וגואלים אותו. הפעם מדובר במורה ותיק לשחמט, בגילומו של ז'ראר דפרדייה, ובמנהלת מועדון השחמט בו השניים מתאמנים, אותה מגלמת איזבל ננטי.

עוד בוואלה!

חגיגה של שמחה: "משולש העצבות" יפתח את פסטיבל הקולנוע ירושלים

לכתבה המלאה
מתוך הסרט "הפלא מפריז". רד קייפ,
"אני לא אוהבת שחמט, כי אני לא תחרותית. לא מעניין אותי לנצח". איזבל ננטי ב"הפלא מפריז"(צילום: רד קייפ)

ננטי מוכרת לקהל הבינלאומי מלהיטים רבים, ובראשם כמובן מ"אמילי" של ז'אן-פייר ז'נה, בה גילמה את דמותה של ז'ורז'ט ההיפוכונדרית. לאחרונה איחדה כוחות עם הבמאי ב"BigBug", שעלה ישירות בנטפליקס. יש לה ברזומה עשרות סרטים, חלקם גם כבמאית, אבל "הפלא מפריז" הוא סרט מיוחד מבחינתה בגלל המטען הפוליטי שלו. צרפת שסועה כעת סביב השאלה כיצד יש לנהוג במבקשי מקלט, והסרט הזה נוקט עמדה חד משמעית: יש לחבק אותם ולשלבם בחברה המקומית. השחקנית מזדהה לחלוטין עם העמדה הזו.

"אני רגישה מאוד לזכויות אדם", אומרת ננטי בריאיון לוואלה! תרבות לקראת צאת הסרט בישראל. "אני אשת שמאל. מבחינתי, הימין מתעניין ברווח אישי, ולהיות בשמאל זה אומר שאתה רוצה לחלוק את מה שיש לך. מבקשי המקלט שמגיעים לצרפת רוצים לשרוד, אבל רוצים גם לחיות, לחיות כמו כל אחד אחר. אסור לשכוח את זה, ואנחנו חייבים לעזור להם לעשות את זה. השמאל זה לא רק רעיונות תיאורטיים. זו גם דרך חיים".

"צרפת בנויה על שלושה ערכים - שיוויון, חירות ואחווה. המילים הללו כתובות בפתח כל מוסד רשמי בצרפת. בעיני, הערך החשוב מכולם זו 'אחווה', כי אם תהיה בינינו אחווה, זה יביא גם לשיוויון ולחופש. אני מקווה שזכויות האדם לא יהיו רק על הנייר. צריך להילחם על זה. המלחמה היא גם מול אנשים שמנצלים את המצוקה של הציבור, ובשם ססמאות על חוק וסדר מנסים לשכנע אותם לא לכבד את הזכויות".

"הוא כוכב לכת". איזבל ננטי עם ז'ראר דפרדייה ב"הפלא מפריז"(צילום: רד קייפ)

את פאהים מגלם אסד אחמד, שבעצמו היה מבקש מקלט בזמן צילומי הסרט, בהופעתו הקולנועית הגדולה הראשונה. הוא הגיע לצרפת רק שלושה חודשים לפני הצילומים, כשהוא לא יודע מילה צרפתית. "לשחק מול ילד כזה, זה דבר שממלא אותך בענווה", אומרת ננטי. "למעשה, אני לא יכולה להגיד ששיחקתי מולו. הקשבתי לו, הגבתי לו, הייתי איתו. זו לא סיטואציה שבה אני מוצאת לנכון לבוא כשחקנית ולעשות איזה נאמבר".

ואיך היה לשתף פעולה עם דפרדייה?

"דפרדייה הוא הבן אדם שהכי מרשים אותי במקצוע שלנו. אולי לא רק בצרפת, אלא בכל העולם. הוא יכול לשחק הכל. הוא יכול לשחק פועל והוא יכול לשחק מלך. הוא זיקית. הוא עולם ומלואו. הוא כוכב לכת. אי אפשר לשקר לו, ואי אפשר לשקר אותו. את הכל הוא עושה בכנות ובהרבה סבל. לדעתי הוא סבל לא מעט בחייו, כי הוא סופג את כל מה שקורה מסביב"
.
את עצמך אוהבת לשחק שחמט?

"לא, אני לא אוהבת משחקי שולחן, כי אני אוהבת לזוז. למעשה, אני לא אוהבת משחקים בכלל. אין בי יצר תחרותי. לא מעניין אותי לנצח".

"ידענו שיש פה משהו מיוחד". איזבל ננטי ב"אמילי"(צילום: צילום מסך, צילום מסך מתוך הסרט "אמילי")

אף שהשיחה מתקיימת לרגל "הפלא מפריז", אי אפשר שלא לחזור בה ל"אמילי" בכיכובה של ננטי, שכמובן מתרחש גם כן בעיר האורות. בשנה שעברה, חגגנו עשרים שנה לצאתו של הסרט, שהפך לתופעת תרבות ולפולחן.

"אי אפשר לחזות הצלחה כזו, אבל כבר כשקראתי את התסריט, הבנתי שיש פה משהו מיוחד", היא אומרת. "בעיני, ז'אן-פייר ז'נה הוא במאי נדיר, כזה שהמציאו את הקולנוע בשבילו. אין הרבה במאים כאלה - הוא, באז לורמן, ווס אנדרסון, טים ברטון וזהו. גם פליני היה כזה, אבל הוא כבר מזמן לא איתנו".

ויכול להיות שכבר אין מקום לקולנוע כזה, למרבה הצער.

"כנראה שאין, בגלל זה ז'אן לא הצליח למצוא מימון קולנועי לסרט החדש שעשיתי איתו, ויצר אותו ישירות לנטפליקס".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully