בבוקר שאחרי ריב המעשנים הגדול (אני רוצה סרטן! לא! אני רוצה סרטן קודם!), שיר של רון שובל זורק את הדיירים מהמיטה לעוד יום של טרלול בבית האח. במסגרת ה"סערה" הכללית בחוץ - שבמסגרתה נשלחו מאות תלונות על התנהגותם הנפסדת של הדיירים וחברות אופנה "מגנות" את הדוגמניות שלהן, כאילו אישיותן הייתה פרמטר ששוקלל כשבחרו בהן להצטלם לקטלוג - ההפקה קולטת שיש לה זהב ביד, ומחליטה, כמובן, לרכוב על הגל העכור הזה ולהוסיף שמן למדורה בצורת משחק קליל, וכביכול לא מזיק.
הבית נכנס למוד "אמת או חובה". בכל פעם כששומעים את השיר, כולם צריכים לרוץ לסלון ולעמוד במעגל סביב בקבוק ענק שכפי הנראה השאילו לנו מ"האח הגדול פורטוגל", ומי שהבקבוק מצביע עליו יצטרך לבחור אמת או חובה. אם בוחרים אמת - האדם שנמצא בצידו השני של הבקבוק צריך לשאול אותך שאלה, ואם בוחרים חובה - האח הגדול נותן לך משימה. משום מה, אף אחד לא בחר אמת - מה שאומר שעד כמה שהם מפחדים מהמשימות של האח הגדול, שתמיד יש בהן התעללות קטנה עד בינונית, עוד יותר מפחיד אותם להישאל שאלה ולענות עליה את האמת.
מעניין מאוד.
זה אידיוטי, כמובן, כי מה זה אמת? אין דבר כזה. אמת היא סובייקטיבית תמיד, והאמת שלי היא לא האמת של אף אחר. חוץ מזה, אם בחרת אמת - מי יוכל לשפוט אם ביצעת כראוי את המשימה? אפשר לבחור אמת, להגיד מה שבא לך להגיד ולסגור את הפינה. אבל המלהקות של "האח הגדול" לא בהכרח בוחרות אנשים בגלל כמה שהם רציונליים, איך לומר, ומשום מה רצה "הגורל" והבקבוק לא הצביע על הדיירים השקולים יותר שנכחו במעגל, אלא דווקא על אלה שנתונים בקונפליקט, שרצו לעצבן אותם, להפריד ביניהם או לדחוק אותם לפינה זו או אחרת כדי שיתפרצו. בקיצור, אלה שצריכים סשן טיפול פסיכולוגי קיבלו משימות. חוץ ממרינה, שעוד לא הבינו בדיוק מה חסר לה (חוץ מעברית - "מה זה בריון?") - המשימה שקיבלה הייתה לשחזר סרטוני טיקטוק של עצמה, כנראה כדי שתשיר היום 'בוא תראה מה פספסת' במבטא רוסי כבד. בסדר.
ה"חובה" הראשונה הולכת לקאזם, שנדרש להתחיל כל שיחה במילים מתוקות ואוהבות תוך שהוא עוטה על עצמו קופסת שוקו. הוא עושה את עצמו מתמרמר, ואומר את המילים המתוקות בהומואית ארסית מדוברת. אבל זה סתם מתוך מבוכה. אישית אני חושדת שבליבו קאזם הוא בעצם ליצן רפואי, חמוד ופלאפי, שרק רוצה להיות נחמד ולהתחבק עם העולם. החיים לימדו אותו שזה מתפרש כחולשה, אבל עכשיו כשאין לו ברירה כי "מכריחים" אותו, הוא סופסוף יכול לשחרר את הרוע המזויף להתנהג כמו הדובון אכפת לי שהוא מת להיות.
הסיבוב השני של הבקבוק עוצר על דינה החרדתית שלא אוהבת חוסר שליטה, ומעדיפה את הידוע והמשמים. ומה דינה יודעת ומשמימה? טו טוווו - כפרה עלייך רכבת ישראל. מאז שלדון קופר לא ראיתי מישהו מתלהב מרכבות עד כדי כך. זה פשוט - אם בעונות הראשונות נתנו לדיירים כדורי הרגעה ואז הבינו שזה לא קול - עכשיו פשוט מרגיעים אותם באמצעות חפצים מוכרים מהבית.
על אותו עיקרון שבגללו נותנים לתינוקות לקחת איתם את שמיכי המצחינה לכל מקום, הביאו לדינה את הבוטקה שלה מרכבת ישראל כחפץ מעבר, והטילו עליה למכור לדיירי הבית כרטיסים לכל החדרים. האם הייתה לכך משמעות? לא. האם זה הועיל לאינטראקציה? לא. האם זה עניין למישהו את התחת? לא. אבל דינה שם כדי לתת אתנחתא קומית ולעוף עשירית לפני הסוף, והיא עושה את תפקידה נאמנה.
אחרי ההתפרצות היומית של נתנאל תחזיקו אותי רודניצקי, הפעם על דניאל, שמתחיל להסתבר כשועל לא קטן שיש לי הרגשה שעוד נלמד לתעב בקרוב, האח הגדול קורא לנתנאל ומסביר לו שההתנהגות הזאת לא עפה בבית האח ושיירגע ומהר. אולי כדי לבדוק אם הוא הבין טוב טוב מה שאמרו לו, בפעם הבאה שהבקבוק עצר הוא הצביע על דיאן שהתבקשה לבחור את הדייר שאיתו הכי קשה לה כרגע (הפתעה - דניאל), וקיבלה את המשימה שלה - להיצמד לדניאל לכל מקום במשך יומיים או לקבל שוק חשמלי ופסילה. אוי ואבוי.
אפרופו התחשמלויות כואבות, מערכות היחסים בבית עלו עוד שלב. שחף מודה בפני קאזם שהוא קצת נמשך לטליה ולכן מגונן עליה, וסוף סוף משולש האימים של הבית, בר, אליאב וטליה, מקבל פייט מסיפור אהבה חדש - ריבוע הזוועה. גבירותי ורבותי, קבלו את שחף, טליה, אופק ושרין. ומה משותף לשתי הסמטוחות? נכון - טליה.
עוד לא הבנתי למה, אבל טליה היא זו שאליאב לא מצליח לשכוח, זו טליה שאופק מאוהב בה, זו טליה ששחף דלוק עליה, שבר ושרין מקנאות בה, ושאף אחד לא מבין אם היא מהשכונה או שבכלל היא חברה ב"הא-סוסייטי" קבוצת עילית שבר המציאה במיוחד בשביל להעליב מתחרות. טליה המסתורית, הלנה מטרויה, האישה שנמצאת במרכזה של כל תחרות השלכת צואה מילולית בבית האח, היא איכשהו היחידה שמצליחה לצאת תמיד ריחנית מהצד שני. חבל שדיאן, נתנאל ובר לא לומדים ממנה במקום לשנוא אותה, כי השלישייה הזאת, גם אם תשימו אותה במפעל הבשמים של הרמס בפריז, תצליח איכשהו ליפול לתוך בור של חרא ולהתפלש בו.
נחזור למשימה. דיאן היא דיאן, והיא לא נוטה להראות כשהיא מתבאסת. למעשה, ככל שמקשים עליה היא מצחקקת יותר חזק ובפחות הקשר, אבל איכשהו נתנאל לא הבין את זה עליה. אולי כי הוא כל כך שקוע במכאוביו, או בלחשב כמה זמן נותר עד שיאכל שוב. לדעתי האיש מנסה לשבור שיא גינס בקיצוץ בזבוז הזמן בין ביס לביס. הוא אוכל עם מבט רדוף בעיניים, ושמתי לב שהוא נוטה להתפרץ יותר מהר בזמן בליסה מאשר בכל רגע אחר.
במקום לקלוט שדיאן צריכה אותו עכשיו לצידה כמו שהיא עומדת לצידו באש, במים ובצרחות, הוא נופל בהתקרבנות הרגילה שלו, נכנס למוד שקרוי על שמו "אכלו לי שתו לי, הזיזו לי את הדיאן", מצטנף במיטה ומפרצף לכל מי שעוד לא נמאס לו להסתכל עליו, תוהה איך היא יכלה לעשות לו את זה ומתכנן ונדטה סיציליאנית על משפחתו של דניאל.
ואז עשה האח הגדול את הדבר הכי טוב שיכול היה לעשות עבור דניאל, שמעתה ייקרא נתנאח - הצמיד אותו לאילנה וגזר עליו לדבר רק בראפ מעכשיו ועד להודעה חדשה, וכך למעשה הכריח אותו להתחבר לאלוהי החרוזים, שהעסיק אותו ועזר לו לשלוף את הראש מתוך התחת הדרמטי של עצמו. כמה משפטי חריזה אחר כך הוא כבר הצליח לחייך ולהבין שהכל בסדר, שהעולם לא זומם נגדו, ואפילו הגדיל לעשות והתנצל בפני דיאן על ההתרחקות ממנה. אחר כך במיטה, הוא אומר לה שהוא אוהב אותה, והיא עונה לו "גם אני אותך", ואם זה לא גרם לכם לרצות לחבק את שני הילדים המתגוננים האלה, אז יש לכם לב אבן.
ובכלל - תירגעו, אוקיי? נתנאל לא בריון, דיאן לא מרשעת, ובר לא מחורפנת על כל הראש (טוב, קצת) - כל ההתנהגויות האלה הן מגננות שנלמדו בדרך הקשה, הפכו לדרך חיים, ועכשיו קצת קשה להיפטר מהם ולתת צ'אנס גם לשיטות הישרדות אחרות, פחות מתישות.
ומאות תלונות לרשות השניה? סירייסלי? ה"בריונות" בבית האח כל כך קשה לכם לצפייה? "עדיקה" מתנערים מדיאן שוורץ בגלל ריב על התור לסיגריה? הציפיות שלכם משלושה ילדים שכלואים בתוך בית בנחלאות קצת גדולות הייתי אומרת.
מה ההבדל בין מה שרחל אמרה לריוואה לבין מה שאלי כהן שאמר לחברי הכנסת הערבים: "לכו לעזה!"? מה ההבדל בין נתנאל שאומר לדניאל "תתקדם יא אפס" לבין אורית סטרוק שאמרה לאורבך "אני נגדכם אתם חבורה של אפסים. אורבך אתה אפס!", או דודי אמסלם "אורבך אתה פחות מאפס, אתה כלום"? שלא נדבר בכלל על בן גביר, שאמר בלי להתבייש "הוא הגיבור שלי" בהקשר לכהנא, על שטבח בעשרות אנשים חפים מפשע. ובל נשכח את "גם אם יוציאו אותי מאה פעמים, לא אפסיק לומר להם את כל האמת בפנים". מזכיר לכם מישהו? (סליחה שי חי, אני לא באמת משווה ביניכם).
יש עוד עשרות ציטוטים כאלה, שנשמעים מדי יום בבית הנבחרים שלכם, כן - גם בטלוויזיה בשעות צפיית השיא. הריבים בבית האח הגדול כל כך מפריעים לכם? אז תרשו לי להגיד לכם כאן ועכשיו, אתם חבורה של הזויים. במקום לשלוח תלונות, אולי תתחילו בלבחור אנשים שפויים לייצג אתכם, אנשים שיהיה אפשר להסתכל עליהם מדברים בלי לחטוף התקף של שלבקת קרינג', ואולי גם תשקלו לחנך את הילדים שלכם שלא יזרקו כסאות על ראשים של אנשים על הדרך.
ויודעים מה? אולי אפילו תגידו תודה לתוכניות כמו האח הגדול - שמשקפות לכם את המציאות הישראלית ועוזרות להתמקד במה שצריך לטפל בו במדינה הזאת, ולא - להחרים ילדה בת 20 כי עקפה בתור לסיגריה זו לא הדרך הנכונה להילחם בשיח ברברי, זה רק טריק יחסי ציבור סופר פחדני ומכוער על חשבונה.
מייק דרופ.