כל מי שהיה באזורי הווסט אנד בלונדון, או האמת, אפילו סתם ראה בחייו מחזמר חי על הבמה, יודע פחות או יותר למה לצפות כשהוא מתיישב לצפות במיוזיקל באולם תיאטרון כלשהו. יהיה צבעוני, יהיה קופצני, במקרה הטוב יהיה סוחף או מרגש או שניהם. יש כאלה שמתים על הקונספט הזה, יש כאלה שסולדים מעצם הרעיון של אנשים שפוצחים בשיר במקום לדבר. גם אלה וגם אלה כנראה יודו שהסקאלה של המדיום הזה אחידה למדי. הם בוודאי לא ראו הגרסה הבימתית של "מופע הקולנוע של רוקי".
למי שעדיין לא מכיר, "מופע הקולנוע של רוקי" מגולל את סיפורם של ג'נט ובראד, בני זוג תמימים שאך זה נישאו (בגרסה הקולנועית גילמו אותם סוזן סרנדון ובארי בוזוויק). בדרכם לירח הדבש מכוניתם נתקעת בליל סערה והם מבקשים את עזרתם של הדיירים בטירה קודרת סמוכה. שם הם נחשפים אל שלל טיפוסים מוזרים שבראשם בעלי המקום, מדען טרנסווסטיט בשם ד"ר פרנק נ' פורטר. המחזמר נוצר כפארודיה על סרטי האימה הזולים של הוליווד בשנות החמישים, וככזה הוא בעצמו מטופש, קאמפי ומודע לעצמו. החלוציות הגדולה שלו טמונה באופן האגבי, המכיל ונטול האפליות שבו הוא מתייחס לזהות מינית, כמתבקש מיצירה עם דמות טראנסית במרכזה, כזה שחובב גם גברים וגם נשים.
גם מי שמעולם לא צפה בסרט מ-1975 - שכמו בדרך כלל במחזות זמר, החל גם הוא קודם על הבמה בטרם זכה לעיבוד קולנועי - מודע מן הסתם לסטטוס הפולחן שהוא זכה לו לאורך השנים, ובפרט להקרנות הפעילות שבמסגרתן המעריצים הפכו אותו לחוויה אינטראקטיבית, אקסטרווגנטית ומצחיקה שקשה לעמוד בפניה. גם בישראל המסורת הזו נחקקה: במשך 15 שנה הסרט הוקרן מדי שישי בחצות בקולנוע כוכב שברמת השרון, עם התייצבות קבועה של האוהדים בתחפושות, קריאות הביניים והאביזרים ההכרחיים - כמו להשליך אורז בסצנת החתונה שפותחת את הסרט, כפפות לטקס וכובעי מסיבה להמשך הסיפור. גם כיום הסרט עדיין מוקרן מדי חודש בסינמטקים השונים ברחבי הארץ, והמעריצים עדיין מעלים טקסים והמחזות משל עצמם לפני הקרנת הסרט ובמקביל לה.
כיאה ליצירה שצמחה ממידותיה המקוריות הצנועות ודלות התקציב לכדי מפלצת משמחת ומשלהבת, השפעתה כמובן זולגת גם לעיבוד הבימתי, ואלה החדשות הנפלאות-באמת של המחזמר
שבקרוב יעשה את דרכו מווסט אנד בלונדון אל היכל התרבות בתל אביב. גיחה לצפות בו באנגליה במסגרת משלחת עיתונאים, הניבה את אחת ההתנסויות הכיפיות והייחודיות שהיה לנו העונג לחוות. זה לא היה באולם גדול בווסט אנד אלא במרחב צנוע למדי בעיר לא רחוקה משם - מעין אולם "מופת" מקומי, עם מספר מושבים טיפולוגי - 666, שהקרבה בו בין הקהל לבמה תורמת לתחושה האינטימית שכולנו חלק מאותו שלם שמח וסליזי.
וכך, ביום שישי אחד בסוף יוני, הקהל התאסף בתיאטרון לאמנויות של קיימברידג', כשחלקים גדולים ממנו לבושים במיטב המסורת המינימלית של "מופע הקולנוע של רוקי" - גרבוני רשת, ביריות, מחוכים, מחשופים נדיבים ולא הרבה מעבר להם. מישהו מאחורינו, חביב ותמים למראה, נכנס למקום בבגדים מהוגנים, ואז כשהגיע למושב שלו הוא השיל את החולצה המכופתרת והמכנסיים המחויטים, נשאר רק עם תחתונים שחורים וגרבונים לקול תשואות הקהל שמסביב. בשורה שלפנינו, הצד הימני התמלא בכפילים של הדמויות המרכזיות במחזמר - מישהי בפאה שחורה ענקית כמו מאג'נטה, מישהו בקרחת כמו אחיה ריף-ראף וכן הלאה.
כמובן, גם לאורך המופע עצמו הקהל הוא משתתף פעיל. קורא לג'נט "סלאט" ולבראד "אסהול", מאובזר בכל הפריטים הנדרשים. כבר בדקות הראשונות, כשמגיע הלהיט הענק "Time Warp", כל הנוכחים קמים על הרגליים וגל שלם של אנשים קופץ לשמאל, לוקח צעד ימינה, מניח את הידיים על האגן, מצמיד את הברכיים ברכינה קדימה, ואז שוב מניף ידיים באוויר - וזה פשוט נפלא.
הכרזות בבריטניה מקדמות את הקאסט של העיבוד הנוכחי באמצעות היחיד מבניהם שמוכר לאוכלוסיה המקומית - מגיש הטלוויזיה והשחקן אורה אודובה, שעיקר תהילתו הגיע כשזכה לפני מספר שנים בגרסה המקומית (והמקורית) של "רוקדים עם כוכבים". במחזה הוא עושה עבודה טובה גם במשחק וגם בשירה, כמו כל הקאסט, אבל מי שמתנוסס מעל כולם, כיאה, הוא סטיבן ווב, שמגלם את פרנק. האיש הוא כריזמה מהלכת, טווס ראוותני עם זיק בעיניים שקשה לפספס גם מהשורות האחוריות. הוא הופך את דמות של הגיבור מטרנסילבניה לישות ממגנטת, מצחיקה ומבדרת שקל מאוד להבין למה ואיך הוא סחף אחריו את כל הבאים בשערי טירתו. סליחה על התעוזה, אבל ווב עושה את זה טוב בהרבה מטים קארי האיקוני, שגילם אותו בסרט.
קשה לדעת איך המסיבה הזו תעבור במקום גדול והדור כמו היכל התרבות בתל אביב, אבל אפשר לנחש בזהירות שהקסם של "מופע הקולנוע של רוקי" יצליח לחלוש גם על 2500 מקומות הישיבה ולהרים את הקהל ממקומו. המעריצים המקומיים ללא ספק לא ירצו לפספס את האירוע הזה, ואם הוא כבר כאן, אז ברור שנעשה שוב את הטיים וורפ.
דמותו של הקרימינולוג, האיש שמספר את סיפור המעשה, מגולם בבריטניה על ידי פיליפ פרנק, שחקן ובמאי בריטי ותיק, למוד במות וטלוויזיה ובכל זאת אלמוני למדי. הגבר בן ה-66 והמכובד למראה היה היעד העיקרי של ההערות החוזרות והנשנות מהקהל, ובתגובה להן הפגין שנינות בריטית יבשה ויכולות אלתור מרשימים מאוד. אמנם כן, חלקן הגדול הן מנטרות קבועות בהקרנות הפעילות, אבל אחרות בעליל תפסו אותו לא מוכן וגרמו לו להבליע צחוק כמיטב יכולתו, ובכל זאת לענות להן היטב. לאורך ההצגה רוב הקאסט עמד בגבורה בבדיחות וברפליקות שהושלכו לכיוונם מהקהל, ובכל זאת היו גם רגעי שבירה, וכדרכם של כאלה, הם מצחיקים במיוחד.
טוב יותר מטים קארי. סטיבן ווב בתפקיד דוקטור פרנק נ' טרנר
פרנק לא יגיע עם הקאסט הבריטי לישראל, אלא את מקומו יתפוס כאן לא אחר מאשר המעצב והזמר יובל כספין, שיספר את סיפור המעשה בשפת הקודש, וייאלץ להתמודד עם המשימה הלא פשוטה הזו של שמירה על חזות מקצועית ומכובדת לצד תגובות להערות ביניים משעשעות. בשיחה טלפונית עם כספין הוא מספר לוואלה! תרבות כי מדובר בבחירה הפקתית מלכתחילה: "פתחו בפניי את האופציה לענות חופשי לקהל גם מעבר לטקסט הכתוב".
כספין עצמו מכיר היטב את "מופע הקולנוע של רוקי" ואת הפולחן סביבו. "כשהייתי בן 19, כל יום שבת היינו הולכים לקולנוע פריז עם אורז בשקיות", הוא מספר, "והייתי יושב בשורה האחרונה כדי שאני אוכל לזרוק אורז אבל שלא יכניסו לי אורז לחולצה, חס וחלילה. אבל היינו הולכים כל שבת, כל שבת, זה היה מטורף. בזמנו ידעתי חצי מהטקסט בעל פה.
"מה שהתפלאתי זה לגלות עם השנים שמקרינים את זה בקולנוע כוכב ברמת השרון, ואמרו לי שזו חוויה מטורפת, חבר'ה בגיל שהיו יכולים להיות ילדים שלי. מאז שפורסם שאני אגלם את המספר, אני מקבל טלפונים מאנשים שאפילו יותר מבוגרים ממני - זה נהיה משהו לכל המשפחה, נראה לי. בני הדודים שלי מתכוונים ללכת כל המשפחה - האבא, האמא והילדים והנכדים".
הם יבואו בתחפושות?
"אני לא חושב שהם יבואו בתחפושות, אני מיציתי את קטע התחפושות במשפחה שלי, אני חושב. אבל הם הרוסים על זה. ההורים הרוסים על זה, הילדים הרוסים על זה והנכדים הולכים ללמוד את זה".
יש משהו שתרצה להעביר למעריצים בישראל לפני שכל זה קורה?
"אני נורא מתרגש שאני הולך לעשות את זה בפעם הראשונה. חבל שהם לא יכולים לזרוק עליי אורז הפעם".
המחזמר "מופע הקולנוע של רוקי" יעלה בהיכל התרבות בין התאריכים 22 ל-27 באוגוסט. כרטיסים ניתן לרכוש כאן. הכותב היה אורח של הפקת המופע בישראל (המפיק משה יוסף).