לא צריך להיות פודי בשביל לדעת שאצל שפים, האגו משחק תפקיד. עניין הכבוד של השף חוזר כמעט בכל יצירה שעוסקת במטבח - מ"רטטוי" של פיקסאר ועד "הטבח" של יס. בעולם בו אנחנו חיים אוכל - בדגש על בישול עילי - הוא כבר מזמן לא עניין של תזונה, אלא אומנות של ממש, וכשמתייחסים אליו ככזה גם האמנים מאחוריו תופסים את עצמם כדיוות. המסעדה של מי גדולה יותר? מי מקבל ביקורות טובות יותר? למי יש יותר כוכבי מישלן? גם העונה החדשה והשישית של "משחקי השף" שהתחילה אתמול ברשת 13 רוצה להראות שהיא גדולה יותר מהמתחרה הוותיקה "מאסטר שף" (שעונתה כבר נמצאת בעיצומה). אם ב"מאסטר" הגדילו העונה את פאנל השופטים לחמישה, אז ב"משחקי" יהיו העונה שישה.
נדמה שהרכב השופטים המשודרג הולך להיות מרכז העניין בעונה החדשה. כזכור, הנבחרת של "משחקי השף" כבר מנתה ארבעה שופטים אך אחרי שהשף ארז קומרובסקי עזב את התוכנית (במקביל לטענות נגדו על הטרדות מעובדות ועובדים לשעבר), כנראה הרגישו שם צורך במתיחת פנים. אל אסף גרניט, מושיק רוט ויוסי שטרית, הצטרפו העונה תומר אגאי (השף של "סנטה קתרינה" ו"CENA"), רז רהב ("OCD", שמישהו יסדר לי מקום בבקשה) ותמר כהן צדק ("קוצ'ינה הס 4"). שמותיהם של השופטים החדשים כנראה לא יגידו כלום לצופה הממוצע אבל מדובר בשפים בולטים ונחשבים בסצנת המסעדנות הישראלית, כאלה שלפחות בתל-אביב נחשבים לסלבס.
קיים פער (שבלט במיוחד בפרק פתיחת העונה ובתקווה עוד ישתנה בהמשך) בין שפים מוכרים לבין פרסונה טלוויזיונית מעניינת או מבדרת. נראה שכל החבר'ה - וכן, סוף כל סוף יש גם נוכחות נשית בפאנל המאצ'ואי הזה - מאוד נהנים זה עם זה אבל האם הדינמיקה הזאת מעניינת גם עבור הצופים? ממש לא בטוח. זה בלט במיוחד אצל תומר אגאי שדווקא עובר מסך מצוין, מדבר בביטחון רב ונראה כאילו היה שם מאז ומעולם ובאותו הזמן לא מביא איזו נוכחות שנראית שונה מהשפים הוותיקים (וכן, הבדיחה על המחלקה הגריאטרית לא הצחיקה בפעם הראשונה אז אין צורך להכניס אותה שוב ושוב). לעומתו, תמר כהן צדק ורז רהב עוד יכולים להתברר כהפתעות בהמשך כי נכון לאתמול נדמה שהם בעיקר כיבדו מאוד את השפים הוותיקים ולא הפגינו אישיות חזקה.
כפי שנאמר בתחילת התוכנית, המעבר לשישה שפים לא אומר שיהיו העונה שש נבחרות שמתחרות זו בזו אלא שהשפים יובילו קבוצות בצמדים. הטוויסט הזה דווקא נשמע מעניין ועשוי להביא עוד הרבה אקשן לתוכנית שכמו כל פורמט שמגיע לעונה שישית הייתה זקוקה למתיחת פנים. ואולי מתיחת הפנים הייתה צריכה להיות אפילו גדולה יותר. שלב האודישנים הוא עקב האכילס של הפורמט עוד מתחילתו. מדי עונה אני נדהם מהפער בין האודישנים שגורמים לי לא פעם לתחושת אי נוחות לבין החלק התחרותי של התוכנית שהוא לטעמי ריאליטי האוכל הטוב בישראל. מעונה לעונה הצליחה "משחקי השף" לבנות לעצמה שם בקרב חובבי האוכל בישראל, בקרב חברי הפודיז יש עניין אמיתי לאכול במסעדות של מתמודדי עבר בתוכנית. אז אולי שווה פשוט לזנוח את שלב האודישנים שמנסה לרגש בכל הכוח ולהתחיל ישר בתחרות? אל דאגה, שינויים גדולים מזה כבר נעשו בטלוויזיה שלנו והתקבלו בהבנה.
עד שזה יקרה (אם בכלל), היו אתמול גם אודישנים וכצפוי הם היו מצבור של סיפורים אישיים קורעי לב (חלקם באמת). היה את תום בנו של "הגנרל" שתמיד התבייש בזה שהבן שלו טבח והפך לבעל קייטרינג עבור אלה שיש להם "הרבה כסף", הייתה את מיה שחיה עם משפחתה בכל העולם והגישה לשופטים מנה צרפתית שהיא גם תאילנדית והצליחה לבלבל להם את החך, וכמובן את חי שנאבק בהתמכרות והצליח לצאת ממנה בזכות בת זוג תומכת ואחות מדהימה. הדמעות זלגו בפאנל כמו בקבוקי פרייה שמוגשים לשולחן במסעדת יוקרה ויש סיכוי שגם אני הייתי מתרגש אם הסיפורים האלה לא היו מובאים אלינו בפעם המיליון. להבהיר, אלה לא המתמודדים שלא מרגשים, אלא הלחיצה האגרסיבית, חסרת החן, על בלוטות הרגש של הצופה שמשאירה אותי אדיש. אפשר להקביל את זה לשף שמבשל בטעמים חזקים כל כך עד שהלשון שלך נרדמת. או בקיצור, קהות רגשית.
היה גם מהלך אחד מרגש הרבה פחות. הודיה אלחרר, אם לשלושה מבית שמש ואחלה טבחית ביתית שהגיעה לתוכנית בה מתמודדים טבחים שעברו במטבחים מהטובים בעולם וכמובן לא עברה את האודישן. הליהוק של אלחרר, אחות של מתמודדת "מאסטר שף" לשעבר וכוכבת מדורי הרכילות בהווה - ג'קי אזולאי, הרגיש ציני מאוד בהתחשב בכך שיכולות הבישול שלה היו ידועות להפקת התוכנית ואין ספק שהיא לוהקה רק בגלל הקרבה המשפחתית. לראות את החלומות שלה נבנים ומתרסקים על המסך הותיר טעם מר בפה בפרק בכורה שדווקא עבר בנעימים. בינתיים יצאתי שבע מאודישנים וסיפורים מרגשים לפחות לשבועות הקרובים, נתראה שוב בשלב התחרות של התוכנית אז יתברר אם "משחקי השף" תצליח שוב לגלות את השפי/ת הבא/ה של ישראל.