הכנת תחפושות וחגיגות בבר: האובססיה המטרידה של מעריצי "דהאמר - מפלצת"

אוקטובר היה חודש נפלא לנטפליקס. אחרי שנה קשה שכללה דוחות מאכזבים, צלילה של מניית החברה ופיטורים של מאות עובדים, ענקית הסטרימינג דיווחה על גיוס של שני מיליון מנויים חדשים. בכך היא איזנה למעשה את אותה כמות שאבדה לה בדוח הקודם. ואם החדשות האלה לא היו מספיק טובות, הגיעה "דהאמר - מפלצת", דרמה מבית היוצר של ריאן מרפי, והפכה ללהיט הגדול עד כה של הסתיו בטלוויזיה.

הסדרה מגוללת את סיפורו של ג'פרי דהאמר, הפושע הנודע לשמצה ממילווקי שרצח, אנס וביתר את גופותיהם של 17 קורבנות בין השנים 1991-1978, בנוסף למעשי נקרופיליה וקניבליזם. המטען הכבד מאוד הזה לא מנע מ"דהאמר - מפלצת" להפוך לסדרה דוברת האנגלית השנייה הכי נצפית אי פעם של נטפליקס, אחרי העונה הרביעית של "דברים מוזרים". בתוך חודש צברה הסדרה יותר מ-700 מיליון שעות צפייה בסך הכול - כמות שווה לכמות הצפיות בעונות 1 ו-2 של "ברידג'רטון" יחד בפרק זמן זהה.

אלא שמהצד הפחות הזוהר של הסיפור נמצאות משפחות קורבנותיו של דהאמר, שחוות את האירוע כטראומה מחודשת עם תופעות מטרידות במיוחד. בתור התחלה, בהמשך לדרך שבה נהג בסדרות פשע אחרות כמו "אמריקה נגד או. ג'יי סימפסון", מרפי לא טרח לעדכן את המשפחות או להיוועץ בהן לפני עליית הסדרה. למעשה, נטפליקס כמעט ולא שחררה חומרי קידום לקראתה - מהלך שנראה כמו הבנה מראש של השערורייה שעלולה להיווצר.

כך, באחד מהפרקים המאוחרים בעונה משוחזרת התפרצותה של רות איזבל, אחותו של ארול לינדזי, אחת מקורבנותיו של דהאמר - במהלך המשפט שנערך לרוצח. בן דודה של איזבל, אריק פרי, התייחס ליחס למשפחות בציוץ בטוויטר. "אני לא אומר לאף אחד במה לצפות", כתב פרי, "אני יודע שפשע אמיתי זה ז'אנר עצום, אבל אם אתם באמת סקרנים לגבי הקורבנות, המשפחה שלי רותחת על הסדרה. היא מייצרת טראומה מחודשת שוב ושוב, ובשביל מה? כמה סרטים / סדרות / יצירות תעודה אנחנו צריכים?".


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

אחת הטענות המרכזיות של המשפחות ושל מבקרי הסדרה, מלבד החיטוט המחודש בטראומה, היא הרומנטיזציה של הרוצח עצמו. לדבריהם, הסדרה מפנה אצבע מאשימה כלפי התנהלות המשטרה ומדגישה סוגיות כמו גזענות והומופוביה, אבל מתייחסת לרוצח בסלחנות, כולל האדרה של יכולותיו להערים על רשויות החוק. יש לציין שגם יצירות אחרות שעסקו בדהאמר בעבר סבלו מאותם מאפיינים, שהתוצאה המצמררת למדי שלהם מתחילה לצוץ - איך לא - מבעד לרשתות החברתיות.

אחרי ציוצים בטוויטר שכינו את דהאמר "לוהט" (בזכות אוון פיטרס, שמגלם את דמותו בסדרה), צצו אחרים שהביעו סימפטיה לדהאמר ואף טענו כי "לא היה כל כך אכזרי כמו שטוענים כלפיו". בטיקטוק האהדה עלתה מדרגה עם משתמש שערך את קו העלילה שבו רצח דהאמר את אחד מקורבנותיו, טוני יוז, לכדי דרמה רומנטית. בנוסף, במסגרת טרנד מחריד ברשת החברתית, צילמו את עצמם גולשים מגיבים לתמונות פולארויד מזירות הרצח השונות של דהאמר שאותן מצאו בחיפוש בגוגל.

משתמשים אחרים בטיקטוק העלו פוסטים שמתארים את האדישות שבה חווו את הסדרה - לעומת התגובות המזועזעות של אחרים ממנה. העובדה שקורבנותיו של דהאמר הגיעו מהקהילה השחורה ומהקהילה הלהטב"קית, בעוד הסרטונים הגיעו מקרב גולשים לבנים, עוררה תגובת נגד עם סרטונים שמוקיעים את התופעה. נטפליקס עצמה חטפה גם היא מזעמם של הגולשים, לאחר שתייגה את הסדרה תחת תוכן להטב"קי. בעקבות המחאה, נטפליקס הסירה את התגית מהסדרה.

ומהרשת גלשו מעריציו של דהאמר גם אל העולם האמיתי. אנשים רבים בחרו להגיע לבר במילווקי, שבו פעל בעבר "מועדון 219" - שם פיתה הרוצח כמה מקורבנותיו. על אף שמראהו של המקום, שמו ובעליו התחלפו, ביקשו המבקרים לבחון "עדויות" למקום בו שהה דהאמר, בהו ביושבים מבעד לחלונות וגרמו לבעלי המקום להתלונן במשטרה. חלקם אף דרשו לקבל את "משקה דהאמר", שאינו נמצא בתפריט. אחרים מילאו ביקורות גוגל פיקטיביות ולפיהן המקום "מאושר על ידי ג'פרי דהאמר", וכן "משמש מקום נהדר לפגוש בו חברים חדשים".

כעת חוששים רבים בארצות הברית שההערצה לסדרה ולרוצח תוביל לטרנד תחפושות דהאמר בליל כל הקדושים הקרוב (ה-31 באוקטובר). פריטים המקושרים למראהו של הרוצח, כמו המשקפיים שהרכיב, חולצות מכופתרות קצרות ופאות בלונדיניות, הוצעו למכירה באיביי. ראשי אתר המסחר הבהירו שהפריטים סותרים את המדיניות של איביי, שהרשת הסירה אותם ושלא תתאפשר הצעה של פריטים אחרים. רשתות מסחר גדולות אחרות בארצות הברית התחייבו שלא לאפשר מכירת כל פריט שיסייע לבניית תחפושת דהאמר.

משפחות הקורבנות הפצירו בחוגגים שלא לפגוע בזכר יקיריהן בכך שיתחפשו לרוצח. אל המשפחות הצטרפה גם האלופה האולימפית והמתעמלת המעוטרת בהיסטוריה, סימון ביילס, שפסקה בטוויטר: "לא נסבול את תחפושות דהאמר שלכם, החזירו אותן לארון".

במשך כל הזמן הזה נטפליקס וראשיה ממשיכים לשמור על שתיקה, מבלי לנקוט עמדה כלפי התופעות הדוחות של חלק ממעריצי הסדרה. בהחלט ייתכן שככל שנתקרב אל החג עצמו, הלחץ על נטפליקס יכריח את החברה לצאת בהצהרה כלשהי, אם כי בכלל לא בטוח שהיא תשנה משהו בשלב הזה.

קשה להצביע על תופעה דומה של אובססיה לנבל מתועב בטלוויזיה. לכאורה "דהאמר - מפלצת" היא היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל, אבל כבר למדנו שמגמות מהסוג הזה עשויות לשכפל את עצמן. גם כך ז'אנר הפשע האמיתי מפלרטט כבר שנים עם אהדה או לכל הפחות הערכה לפושעים. דרמטיזציה של הסיפורים מהסוג הזה, בעיקר בידיים של יוצרים כמו מרפי, בהחלט עלולה להגביר ולחדד את התופעות האלה. ובעולם שבו גם כך נדמה בשנים האחרונות שהחיבה לכוחני והאלים הולכת ומתעצמת, ייתכן שגם תעשיית הטלוויזיה עומדת בפני בחירות חשובות בין בידור לרגישות.