עודד בן עמי, ככל הנראה האדם המזוהה ביותר עם השעה שש אחר הצהריים, נעדר אמש מתכנית האקטואליה הרכה שלו. מי שהחליפה אותו היא נטעלי שם טוב, מהכוכבות העולות של חדשות 12, שנכנסה לנעליו הגדולות די בקלילות, ואף יותר מכך.
כבר באייטם הראשון של המהדורה, בשיחה עם הכתב הפרלמנטרי ירון אברהם על "הנתק" בין ראש הממשלה המיועד נתניהו לשר הלא-משנה-מה-זה-יהיה-אבל-זה-מפחיד סמוטריץ', שם טוב הוכיחה שהיא לא באה לאכול את הבולשיט של הפוליטיקאים והבהירה בין השורות שמדובר ככל הנראה בספין פוליטי. משהו בכימיה בין שם טוב לאברהם היה ציני ומרענן בו זמנית. את הביקורת המרומזת על הפוליטיקה הקטנה היא החדירה בסאבטקסט של הסמול-טוק, ולא צעקה את דעתה (הלגיטימית), כמו במקרה שהוביל לנזיפה בערד ניר לאחרונה.
אלא שעם כל הכבוד לשיחות המייגעות עם פוליטיקאים ומומחי ביטחון, "שש" היא תכנית של אייטמים קלילים יותר, עם דגש על סיפורי "גאווה ישראלית", דבר שהפך לפארודיה נפלאה ב"ארץ נהדרת" בכיכובו של טל פרידמן כעוגיה אנושית. סיפור מובהק כזה הוא סיפורה של נועה קירל, ה-גאווה הישראלית שלנו, שנסעה עד לגרמניה כדי להילחם באנטישמים. הסמליות כותבת את עצמה.
זה התחיל בדיווח מפורט של הכתבת נועם כהן, שסיפרה כיצד הרשת חוגגת סביב הזמרת הישראלית הצעירה, שהגיעה לטקס פרסי MTV אירופה עם מכנסיים משובצות במספר דיוקנאות של קניה ווסט, בשילוב של שרשראות עם תליוני "חי" ומגני דוד. ממש חנה סנש מודרנית.
קשה שלא לדמיין את עודד בן עמי מתלהב ומנפח את הסיפור הזה לממדי ענק, בטח כשכהן בוחרת להגזים בעצמה ולהגיד ש"כל המדינה מדברת על זה ביממה האחרונה". שם טוב לקחה סיכה קטנה, פוצצה את הבלון ושאלה אם גם בעולם דיברו על המחאה. כהן, בדרכה הדיפלומטית, הסבירה כי התגובות בעולם היו איפשהו בין תמיהה לבין קטילה, כמו ב"דיילי מייל", שם קירל נבחרה לאחת משתי המתלבשות הגרועות של הערב. שם טוב צחקקה, תגובה ראויה לבלון שמתפוצץ. קשה להאמין שאצל עודד זה היה קורה.
האייטם כמובן לא נגמר פה, ולשידור הצטרפה יובל אלרואי, המעצבת של החליפה המדוברת, שהסבירה כי היא השתמשה באופנה כדי לעורר מחאה, והבהירה באצילות כי הרעיון היה של קירל עצמה. המטרה, לטענתה של אלרואי, הייתה "להשתמש בפלטפורמה האדירה הזאת כדי לייצג את ישראל ואת העם היהודי ובאמת להגיב בצורה הכי טובה".
לייצג את מדינת ישראל והעם היהודי? האמת, כשמסתכלים על תמונת הנבחרים שלנו בכנסת ישראל, מבינים שנועה קירל רחוקה מלהיות המייצגת שיכולה להיות לעם הזה. מה גם שאלרואי צודקת, אופנה יכולה להיות הרבה יותר מבגדים יפים, ובהחלט אפשר להעביר מחאה דרך בגדים. כך למשל הגיעו כל הכוכבות הכי גדולות של הוליווד לטקס גלובוס הזהב ב-2018 כשהן לובשות שחור, במטרה לעורר מודעות לתנועת "Time's Up" שפועלת למען קורבנות של הטרדה מינית.
בתור אייקון אופנה מקומי, נועה קירל בהחלט יכולה להרשות לעצמה לקחת חלק במחאה אופנתית, רק שצריך להיזהר לא להפוך לפארודיה על התופעה. נראה שזה בדיוק מה שקרה. במקום להפוך לטיילור סוויפט, היא הפכה למירי רגב עם שמלת העיר העתיקה שלה. ובכלל, האם ללבוש את הפרצוף של האדם שאת מוחה נגדו זו בכלל מחאה? אם אדם שהיה מנותק מהחדשות בשבועות האחרונים ולא שמע על הטנטרום האחרון של קניה ווסט יבין בכלל שקירל מוחה נגדו? סביר להניח שלא, ואפילו להפך: הוא יחשוב שהיא מעריצה שלו.
למען הסר ספק, זכותה של נועה קירל למחות על מה שמתחשק לה. אפשר למחות נגד התעשיות שהורסות את כדור הארץ, אפשר לצאת להגנת הנשים באיראן או לחילופין נגד תכנית הגרעין השטנית שלה (ואפשר גם וגם) - ואפשר כמובן לצאת נגד האנטישמיות העולמית, נישה קצת רוויה עם דמויות כמו נועה תשבי, נטלי דדון וטל ברודי שעובדים בזה במשרה מלאה. דווקא כשזה נעשה על ידי כוכבת אמיתית, עם קריירה אמיתית, באירוע בינלאומי בו אשכרה יש פרס לאמן הישראלי הטוב של השנה - אולי אפשר להבין למה מעטים מחוץ לתיבת התהודה הישראלית הבין על מה המחאה של קירל.
מבחינתה של המעצבת, אין בכלל ספקות. "אני חושבת שהמסר היה מאוד מאוד ברור, אי אפשר להתבלבל איתו, עם הפרצופים של קניה על כל המכנסיים ושרשראות של מגן דוד וחי מאוד ברור מה רצינו להעביר". אז זהו, שלא. שם טוב הייתה יכולה להתעמת איתה על הנקודה הזאת, ואף להראות לה ציוצים מרחבי העולם שמנסים להבין את פשר "המחאה האופנתית" של קירל, אבל היא בחרה לא לאתגר את הגאווה הישראלית התורנית. לא רק בגלל שזו מהות התכנית שהיא מגישה זמנית, אלא כי זה המעשה הנכון. הצופים מספיק אינטיליגנטים כדי לזהות לבד את הזיוף. ומי שלא, ובכן, מגיע לו לצפות ב"שש" עם עודד בן עמי על בסיס יומי.
בקטנה
בלי טיפה של ציניות, זה נהדר שנועה קירל בוחרת להשתמש בכוח שניתן לה בזכות הכישרון שלה כדי לעורר מודעות לעוולות חברתיות. אלא שהבחירה במחאה נגד הראפר המושמץ הרגישה פופוליסטית מדי. יש לעם היהודי אויבים גדולים יותר מקניה ווסט. יש למין האנושי סכנות גדולות יותר. זה גם המקום לצטט מהדברים שצייצה עיתונאית כאן 11, גלי גינת, שהזכירה אמת שדי נשכחה בכל המחאה האופנתית הזאת: "נועה קירל בחרה ללעוג לאדם עם מחלת נפש אחרי שכבר כל העולם העניש וגינה אותו, ובצדק. הדברים שאמר דרשו גינוי וסנקציות, אבל להדפיס על הבגד את התמונה של אדם *חולה* כדי לעשות עליו עוד סיבוב אחרון אחרי שכולם כבר בעטו בו זה גועל נפש".