"פייק ניוז" היה קיים בערך מאז שהומצאה תקשורת ההמונים, גם אם לא תמיד קראו לו ככה. אפשר לראות דוגמאות לידיעות כזב מתקופת מצרים הקדומה, אז רעמסס השני הציג ניצחון מרשים בקרב בו הוא לא ניצח. בימי הביניים נפוצו ידיעות שקריות על יהודים שרצחו ילדים נוצרים למטרות דתיות. התופעה צמחה בעיקר לאחר המצאת הדפוס (וטרם המצאת האתיקה העיתונאית), אז כל בעל ממון יכול היה להביא לפרסום ידיעה שקרית שתשרת את האינטרסים שלו.
כבר בסוף המאה ה-19 היו צהובונים בריטיים ואמריקניים שזכו לכינוי "פייק ניוז". הביטוי היה מקובל בעיקר לתיאור עיתונים, תכניות רדיו ובהמשך תכניות טלוויזיה שהציגו את עצמן כחדשות, אך בפועל לא היו מבוססות על עובדות. לדוגמה, תכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת" מציגה כביכול תכנית חדשות עם מנחה, פרשנים, אורחים ו"עוד כותרות" - אך דבר בתכנית אינו "אמיתי". זו הגרסה המקורית, והבלתי מזיקה, של המונח "פייק ניוז".
מחולל הכאוס הידוע בכינוי דונאלד טראמפ החליט לעשות רנסנס למילה, והפך את "פייק ניוז" למונח הפופולרי ביותר של 2016, אז זכה בבחירות לנשיאות ארה"ב. השימוש של טראמפ במונח היה פייק בעצמו, שכן טראמפ בחר להצמיד את המילים באופן כללי לכלי תקשורת שלא תמכו בו, בלי להוכיח שהם אכן פרסמו שקרים. טראמפ אמנם לא המציא את השימוש בתקשורת כדי להפיץ שקרים, אך בהרבה מובנים הכהונה שלו הייתה קו פרשת המים של עידן הפוסט-אמת. אם זה לא היה ברור לפני 2016, היום כולנו יודעים לקחת כל מה שאנחנו קוראים בעיתון או רואים בטלוויזיה בערבון מוגבל.
לעתים נדירות אנחנו זוכים לראות את כל תהליך לידתו של פייק ניוז, במובן המודרני הפוסט-טראמפי שלו, כפי שקרה אתמול. הכל התחיל כשמשה רווח, חבר מועצת העיר רמת גן, העלה לעמודי הסושיאל האישיים שלו תמונות מחרידות של רה"מ הנבחר נתניהו עם שפם של היטלר, צלבי קרס ומילים כמו "ארדואן" ו"בוגד" מאחוריו. רווח הוסיף את הכיתוב: "צלב קרס וחבל תלייה, זה המסדרון של בית-הספר היסודי יהל"ם ברמת גן!! הטירוף הזה חייב להיפסק!".
רווח הוא לא אושיית רשת מפורסמת. הפוסט הזה, שעדיין באוויר, קיבל מספר דו-ספרתי של לייקים ושיתופים ולא הפך לויראלי במיוחד. מצד שני, רווח הוא פעיל פוליטי של מפלגת הליכוד, כזה שמשתף ללא הרף תמונות שלו מכנסים ופעילויות של מפלגת השלטון הנבחרת, וכנראה שזה מספיק.
תוך זמן קצר החלו להגיע התגובות של הליכודניקים ברשת. כך למשל חבר הכנסת הטרי בועז ביסמוט, מי שהחזיק עד לא מזמן בתעודת עיתונאי, שיתף את התמונות וקבע שכל מהדורות החדשות צריכות להיפתח עם דיווח על האירוע. המפלגה הגישה תלונה במשטרה נגד הסתה, ונתניהו עצמו שיתף את התמונה בעמוד האינסטגרם שלו, והבהיר כי הוא "מצפה מגורמי אכיפת החוק לפעול נגד האחראים למעשה נפשע זה".
אתרי אינטרנט, כולל זה שאתם גולשים בו עכשיו, ותכניות רדיו החלו לעסוק באירוע החמור, ואף קיבלו תגובה נחרצת משרת החינוך היוצאת, יפעת שאשא ביטון: "הסתה ונאצות נגד נבחרי ציבור - לא בבית ספרנו". השרה אף הבהירה כי היא זימנה לבירור את מנהלת בית הספר והמורה שאחראי למיצג השנאה. חברת הכנסת מירי רגב - מי שעשויה להיות שרת החינוך הבאה - הגיבה בציוץ משלה כי: "אין מה לברר".
אלא שמזל שיש מי שטרח לברר, ואחרי שעות של סערה ברשת שהפכה לאייטמים חדשותיים - התגלתה האמת. התמונות נלקחו בצורה סלקטיבית מתוך תערוכה תחת הכותרת: "כיתה ה' מבקשת: בואו נשנה את השיח, די לאלימות ולהסתה". מדובר בפעילות חינוכית שנערכה לילדים (ככל הנראה במסגרת יום הזיכרון לרצח יצחק רבין), הקוראת במפורש להימנע משיח השנאה, שהביאה דוגמאות להסתה נגד מנהיגים שונים - בין השאר נתניהו, רבין, לפיד גנץ.
מה שקרה אחרי שהתברר שכל הסיפור הזה על "מיצג שנאה נגד נתניהו ברמת גן" התגלה כשקר, מדהים לא פחות. חברי המועצה מרמת גן ששיתפו את הסיפור לא הורידו את הפרסומים, וכך גם חברי הכנסת של הליכוד - ואפילו רה"מ המיועד נתניהו, שהשאיר את התמונה של עצמו עם חבל תליה בעמוד האינסטגרם שלו. זה המשיך עם הודעה שניה מטעם שרת החינוך, שלא התנצלה על ההודעה הראשונה ואף לא ביטלה את הזימון של עובדי ההוראה לבירור מכיוון שלטענתה "הדיון והשיח בנושאים אלה בעת הזו ראויים, אך הדרך הפדגוגית בה בחרו לא בהכרח מותאמת לילדים צעירים בבתי ספר יסודיים".
והיו כמובן כלי התקשורת. אתרי האינטרנט, ובהם אתר זה, ערכו מחדש את הידיעות על ההסתה בבית הספר, וסיפרו פשוט את הפארסה הגדולה תוך כדי שהם שולחים חצי ביקורת לפוליטיקאים שמיהרו לשפוט את הנושא לפני שביררו את העובדות (בדיוק כפי שהם בעצמם עשו). אראל סגל התנצל בטוויטר על כך ששידר את הסיפור בתכנית הרדיו שלו, והסביר שבהיעדר כתבי שטח אין לו דרך לברר את העובדות. אבל מה יעשו כל ערוצי הטלוויזיה שהחליטו לעשות מטעמים מהסיפור? את התשובה נתן לנו בערוץ 13 בצורה הכי צינית שאפשר.
לקראת שידור התכנית "שש - אמנון לוי", הוצג טיזר עם התמונות המסיתות נגד נתניהו, עם קריינות של לוי שמסביר שהוא עומד לחשוף את הסיפור האמיתי מאחורי "התמונות של נתניהו עם צלב קרס". וכך, בתכנית עצמה, המשיכו לרוץ הפניות בתחתית המסך לסיפור - עד שהגיע השעה לספר: אין סיפור. היה פייק ניוז שרץ באינטרנט. לא חדשות, לא רלוונטי, לא אתי. כלום. איפשהו ברמת גן יושב מורה שניסה ללמד נשמות זכות על דמוקרטיה, וקיבל שיעור קשה בעצמו.