נתניהו: "מבקרים בישראל לא מתייחסים לספרים שלי, למה הם לא עושים את עבודתם?"

ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, אמר בריאיון לבני ציפר בפודקאסט של 103FM כי "חייבים להחזיר את האיזון" בין הרשויות, אחרת "הדמוקרטיה בסכנה". את הדברים אמר נתניהו בריאיון ראשון לתקשורת הישראלית אחרי שהודיע על הקמת הממשלה - ריאיון שעסק בעיקרו בצאת ספרו האוטוביוגרפי "ביבי - סיפור חיי".

תחילה, התייחס נתניהו לרעיון כתיבת הספר ולדדליין שהציב לעצמו, והקביל זאת גם לבניית הקואליציה המסתמנת. "ידעתי שכל עוד אני באופוזיציה, אני יכול לכתוב. ברגע שאני בקואליציה, אני לא יכול", אמר נתניהו, והוסיף כי מדובר במבחן קשה לאדם שעוסק בפוליטיקה. "אתה לא יכול לעשות את זה, אין לך את הזמן לעשות את זה ולכן אתה מתפשר עם זה, או לחליפין, אתה משתמש באנשים אחרים שאמורים לקצר לך את הזמן. זאת הטעות הכי גדולה, זה לא עובד, זה לא יעבור אף פעם את מבחן הזמן", טען.

"כשיש לך דדליין, יש לך תאריך גמר, הדברים מתנקזים לתאריך הגמר. למה? ככה. למשל בכנסת, הם תמיד אומרים, 'אנחנו, כדי לחוקק חיים מסוימים, צריכים הרבה מאוד זמן'. מסתבר שהם לא צריכים הרבה מאוד זמן כי הם מבזבזים את הזמן ומגיעים לדיונים התכליתיים, התכל'ס, בצמוד לדדליין", הוסיף.

"אותו הדבר בהרכבת קואליציה", ציין, והוסיף: "זו מין פעולה של סיבוב קובייה הונגרית ואתה מסובב אותה ביתר מהירות לקראת הסוף, ובסוף זה מגיע, הקליק האחרון וזה מסתדר. אז התשובה היא, זה יסתדר וזה יהיה בקרוב מאוד".

האם יהיה כרך נוסף של הספר? "תלוי במה שיתרחש", הודה נתניהו, והוסיף: "אני כן יכול להגיד שמי שמחפש חיים של משמעות יכול לקרוא לפחות בספר שלי את התשובות החלקיות שאני נותן לכך. אם זה יעזור לכם לגבש חיים של משמעות, אז אני חושב שזה יועיל לכם".

במהלך הריאיון, נשאל נתניהו על הרצון של חלק מאנשי הקואליציה המסתמנת להעביר את פסקת ההתגברות על בית המשפט העליון, ואמר: "צריך לחשוב איך עושים את זה. השאלה הגדולה שלפנינו היא לא איך לרמוס את בית המשפט, חלילה אם נעשה את זה. הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, כל אחת צריכה לאזן את השנייה. אם אתה תרמוס את אחת מהן, אז לא תקבל דמוקרטיה. אתה לא יכול לרמוס את בית המשפט, באותה מידה שבית המשפט לא יכול לרמוס את הפרלמנט ואת הממשלה, את הרשות המבצעת - אתה חייב להחזיר את האיזון".

לטענתו, "יש דמוקרטיות מצוינות שמתפקדות על ידי האיזון. אם אין לך איזון, אם אין לך בקרה על אחת המערכות הללו והיא עומדת מעל כולן ואין בה איזונים - אז הדמוקרטיה בסכנה".

נתניהו גם סיפר על בקשר המיוחד שהיה בינו לבין אחיו הבכור יוני, שנהרג במבצע אנטבה. תחילה, התייחס לעימות שהיה ביניהם לפני מבצע סבנה. "הקצו לי כנף אחת של המטוס יחד עם החיילים שלי. הוא לא היה מפקד של צוות, אלא מפקד על כמה צוותים, והוא פתאום בא אליי ואמר לי: 'אני מצטרף גם כן'. אמרתי, 'איך אתה יכול להצטרף? זה 16 איש'. הוא אמר, 'אז אני אחליף אותך'. אמרתי, 'אבל אלה חיילים שלי', אז הוא אמר, 'אז נלך שנינו', ואמרתי לו, 'תגיד, אתה שומע מה אתה אומר? תחשוב על אבא ואימא. מה יקרה אם אחד מאיתנו, שנינו, ניהרג?' אפשרות שהייתה ריאלית לגמרי", סיפר.

לדברי נתניהו, "אז הוא אמר לי משפט שאני לא אשכח אותו. הוא אמר לי: 'ביבי, החיים שלי הם שלי והמוות שלי הוא שלי'. זה הימם אותי. לרגע אחד, לא ידעתי מה להשיב לו, ואמרתי לו: 'אתה לא הולך'". נתניהו ציין כי בעקבות הוויכוח, הלכו האחים למפקד היחידה דאז, אהוד ברק. "הוא פסק לטובתי ויוני נשאר מאחור", שיתף.

במהלך השיחה, נזכר נתניהו בסיפור ילדות של שני האחים שהיו מבקרים את פרופ' קלאוזנר. "היה לו זקן לבן כזה קטן, ומשקפיים עגולים, הוא היה מקבל אותנו בכניסה. יוני היה בן שש, אני הייתי בן שלוש והיה ריטואל - הוא היה אומר, 'שלום ילדים', יוני היה אומר, 'שלום פרופ' קלאוזנר'. קלאוזנר היה שואל תמיד את אותה השאלה, 'תאמר לי יונתן, באת לראות אותי או באת לקבל את השוקולדים?' והוא ידע להגיד, 'לא, פרופ' קלאוזנר, באנו לראות אותך'. אז קלאוזנר היה מכניס אותנו לסלון והיה מוציא מאיזה מין ארון אירופי כזה, היה פותח את המגירה, מוציא בונבוניירה, נותן לנו לבחור וזה עבד כל פעם".

עם זאת, היה מקרה אחד שבו לא הכול הלך חלק. "באנו אליו והוא שאל את יוני, 'באת לראות אותי?' והוא אמר, 'כן, באתי לראות אותך פרופ' קלאוזנר', ואז פתאום הוא פנה אליי, הייתי בן שלוש, 'ומה איתך בנימין? בשביל מה אתה באת?' טוב, הייתי בן שלוש, לא היה לי מושג מה לעשות. הרמתי יד אחת לכסות את פניי, ובאין מוצא אחר דחפתי את היד שלי לתוך הכיס והוצאתי כמה פרחים מקומטים ודחפתי את זה מול הפנים של קלאוזנר. אני שמח לומר לך שקיבלנו את השוקולדים", שיתף נתניהו.

בספרו, מתאר נתניהו גם את הבשורה הקשה, כשסיפר להוריו על נפילתו של יוני. "אתה מתאר את זה בצורה מאופקת ומצד שני באמת מעבירה צמרמורת בגוף, ששומעים אותה צועקת ואתה חותך את הסצנה כמו בסרט ולא ממשיך יותר", אמר בני ציפר. נתניהו השיב: "אני לא בטוח שהייתי יכול למצוא מילים לתאר את מה שהיה אחר כך, לכן לא עשיתי את זה".

בהמשך השיחה, הסביר נתניהו גם על ההשפעה של אביו פרופ' בנציון נתניהו בחייו והדברים שלמד ממנו, בין היתר בנושא כתיבה. "לימים, מצאתי ארגזים של מחברות שלי מכיתה ה' ופתחתי מחברת להיסטוריה, ראיתי שם חיבורים מלומדים ומנומקים, כתובים היטב על המכבים או על ההשתלטות ההלניסטית על המזרח התיכון ודברים כאלה. זה כתוב בכתב יד של ילד, אבל ברור שהוא הכתיב לי, וכמובן קיבלתי ציונים מצוינים בהיסטוריה".

לדברי נתניהו, "במהלך הזמן הוא אמר לי, 'עכשיו תכתוב בעצמך ואני אערוך', ואחר כך הוא היה אומר לי, 'עכשיו תכתוב בעצמך ואתה תערוך', וכמובן שזו הכשרה עצומה".

עוד סיפר: "בכתיבת נאומים חשובים או בכתיבת ספרים או מאמרים, בסוף אני חייב לכתוב את זה, בין אם זה בעברית או בין אם זה באנגלית. אני מוצא שיותר קל לי להניח את היסודות ואחר כך לבנות את הקומות מאשר לבוא על מבנה שמישהו אחר כתב ואחר כך להפעיל את ה... הייתי אומר, את העריכה הקפדנית שירשתי מאבי".

הוא גם העביר מסר למבקרי הספרות: "בדרך כלל, הספרים שאני מוציא, אף אחד לא מתייחס אליהם. בחו"ל מתייחסים אליהם הלוך וחזור. אנא, תתקפו, תקראו, תבקרו, תמצאו את השגיאות, איפה אתם? למה אתם לא עושים את עבודתכם?".

לביקורת של עמית סלונים בוואלה! תרבות על ספרו של נתניהו