סביר להניח שלא אחדש לכם אם אכתוב שאנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה לא פשוטה לחיות בה. האינפלציה? עולה. הביטחון האישי? יורד. זכויות האזרח? בסכנה. האחדות בעם? מתפוררת. אבל לצד זה - ואולי דווקא בגלל זה - אנחנו חווים את תור הזהב של הקונספירציות. זה לא קרה בן לילה. היו הרבה אירועים שהובילו אותנו לכאן - מאסון התאומים, דרך תקופת הנשיאות של דונלד טראמפ שנתן לגיטימציה לגופים שמפיצים 'אמת אלטרנטיבית' וכלה כמובן במגפת הקורונה. אם בניינטיז הייתם צריכים להיות סוכן ה-FBI פוקס מאלדר כדי לדקלם את המנטרה 'The truth is out there' (האמת נמצאת אי-שם), נדמה שהיום שכל אחד מאיתנו מכיר באופן אישי מישהו שמאמין שהעולם שלנו מתנהל על ידי האילומינטי/הבונים החופשיים/ביל גייטס/ הכניסו שם של קבוצה אחרת בתגובות. עבור כל אלה, הסיפור של טיסת מלזיה איירליינס MH370 הוא פרי בשל שרק מחכה להיקטף ולהוות עוד הוכחה שהעולם שלנו מנוהל על ידי כוחות אפלים.
"MH370: המטוס האבוד" (MH370: The plane that disappeared) היא סדרת דוקו בת שלושה חלקים שעלתה בנטפליקס ב-8 במרץ, תשע שנים בדיוק מהיום בו המטוס של מלזיה איירליינס נעלם מהרדאר ועליו 239 נוסעים ואנשי צוות. רבים מגדירים את ההיעלמות של טיסה 370 כתעלומה הגדולה ביותר בתולדות התעופה אבל עם מספר רב כל כך של קורבנות, מדובר לפני הכל בטרגדיה אנושית איומה והתגשמות הסיוט הגדול ביותר של כל מי שסובלים מחרדת טיסה (כותב שורות אלה למשל). בהתאם לגודל האירוע, היעלמות המטוס הפכה כמובן לתופעה תרבותית והולידה מספר רב של כתבות תחקיר, ספרים ופודקאסטים. אגב, אתם לא טועים, גם "מניפסט" סדרת הלהיט של נטפליקס (ששודרה בתחילה ברשת NBC) על עלילות 191 הנוסעים של טיסת מונטגו 828, הושפעה מהסיפור של MH370. בראיונות שניתנו בסמוך לעליית הסדרה בשנת 2018, אישר השואו-ראנר ג'ף רייק שאמנם הרעיון לתסריט הגיע לו הרבה שנים קודם לכן בזמן חופשה משפחתית אבל שהעניין מצד הרשתות צבר תאוצה מיד אחרי היעלמות המטוס המלזי.
רגע לפני שנצלול למגוון התיאוריות המוצגות בסדרה, שווה להתעכב על כמה פרטים לגבי טיסה MH370 שכולם מסכימים לגביהם. ב-8 במרץ, שנת 2014, יצאה הטיסה מקואלה לומפור, מלזיה, לכיוון בייג'ינג על גבי מטוס בואינג מדגם 777, כשעל סיפונה 227 נוסעים ו-12 אנשי צוות. בשעה 01:19 לפנות בוקר, כשהיא נמצאת מעל הים הדרומי של סין, נוצר הקשר האחרון בין הטיסה ובין מגדל הפיקוח במלזיה. בהקלטה ניתן לשמוע את מגדל הפיקוח מדבר עם הקפטן, זהרי אחמד שאה (אחד הטייסים הוותיקים והמוערכים במלזיה איירליינס), ומבקש ממנו ליצור קשר עם תחנת הפיקוח הבאה בהו צ'י מין סיטי וייטנאם. שאה אישר את הבקשה ואיחל לפיקוח לילה טוב. מספר דקות מאוחר יותר נעלמה טיסה MH370 מהרדאר של מגדל הפיקוח ולא יצרה קשר עם מגדל הפיקוח בוייטנאם או הגיעה ליעדה בבייג'ינג.
רדאר צבאי עוד זיהה את המטוס מספר דקות מאוחר יותר כשהוא פונה בחדות ממסלולו וטס מערבה אך בעקבות שאננות של שני מגדלי הפיקוח (הטיסה הייתה באזור האפור שבין מגדלי פיקוח) חלפו דקות ארוכות עד שמישהו הבחין שנעלמה. מאז ועד היום, וגם לאחר מאמצי חיפוש אדירים של צוותים ממספר רב של מדינות (מארה"ב ועד אוסטרליה) מקום הימצאה לא נודע. למרות שכל נוסעי המטוס הוכרזו כמתים כבר לפני שנים רבות, שום גופה לא נמצאה וגם לא הקופסה השחורה שיש בכל מטוס. כאמור, כר פורה לקונספירציות.
עם כזאת היסטוריה עשירה וכשתשובה לחידה לא נראית באופק, ניסתה היוצרת לואיז מלקינסון לעשות קצת סדר בין שלל התיאוריות שהתפתחו סביב הטיסה ובעיקר - וזה בעיניי החלק החשוב יותר - לתת במה למשפחות שנותרו עם חור בלב גדול יותר מבואינג 777. כל אחד משלושת פרקי הסדרה מתמקד בתאוריה אחת הקשורה לטיסה MH370 אבל במקביל מלקינסון גם חוזרת להיסטוריה ולהיסטריה של הרגעים, הימים והשבועות שמיד אחרי ההיעלמות. בראיונות עם המשפחות ועם המנהלים של מלזיה איירליינס ניתן לראות את הכאוס, הדיסאינפורמציה וחוסר השקיפות בהם נוהל האירוע ואולי גם לנסות לשים את עצמנו בנעליהם של אנשים שעולמם בדיוק חרב עליהם ולא מצליחים לקבל תשובות.
הפרק הראשון בסדרה עוסק בתיאוריה שגורסת כי הטייס (שאה) ביצע התאבדות ורצח המוני. לפי התאוריה, הוא תכנן את ההיעלמות במשך חודשים והיא מתבססת בעיקר על סימולטור טיסה שנמצא בביתו ובו מסלול דומה לזה שהמטוס ביצע בסופו של דבר (כולל הפנייה החדה מערבה). עיתונאי התעופה ג'ף ווייז, שחוקר את הפרשה כמעט מתחילתה, טוען כי שאה המתין בדיוק לרגע בו המטוס יהיה בין שני מגדלי הפיקוח, ביקש מטייס המשנה שלו לעזוב לרגע את תא הטייס ולהביא לו משהו מבחוץ, נעל את עצמו בתא ולאחר מכן הפחית את לחץ האוויר בקבינה עד שכל הנוסעים מתו מחנק. לאחר מכן הוא המשיך לטוס עוד כשש שעות עד שהדלק של המטוס אזל ואז כשהוא באזור מרוחק ביותר, בין אוסטרליה לאנטרטיקה, הוא התרסק עם המטוס. ווייז לא מאמין בהכרח בכל אחת מהתאוריות אבל הוא מציג אותן כסוג של תרגילי חשיבה שמנסים לפתור את התעלומה. זה בוודאי לא מנחם את משפחתו של שאה שטוענת כבר שנים שיקירם לא רק מצא את מותו אלא גם הפך לעבריין וזאת מבלי שמישהו סיפק שום הוכחה ולכן "המטוס האבוד" הולכת כל הזמן על התפר שבין מתן במה לתאוריות ה'קונספירטיביות' ובין הבאת סייגים על ידי מומחים ממגוון תחומים.
שני הפרקים הנוספים עוסקים בשתי תיאוריות נוספות שנחשבו לפופולריות בקרב החוקרים. הראשונה גורסת שהרוסים אחראים להיעלמות המטוס ומסבירים כי הטיסה התרחשה בסמוך לפלישה הרוסית לחצי האי קרים והשלטון בקרמלין רצה להסיט את תשומת הלב הציבורית מהפלישה. כחיזוק לטענה מובאת רשימה של שלושה נוסעים בעלי אזרחות רוסית שהיו על המטוס והסבר מעולמות הג'יימס בונד על הדרך בה אחד מהם הצליח לרדת לחדר התקשורת של המטוס ולנווט אותו לשטח בשליטה רוסית. תאוריה נוספת גורסת שעל המטוס היה מטען מסווג שהיה בדרכו לסין והאמריקאים שגילו על כך באיחור, החליטו שהם לא יתנו לו להגיע ליעדו בשום מחיר. המשותף לכל הסיפורים - יש בהם חורים רבים שמושלמים על ידי מידע ממוחם הקודח של הדוברים.
כצפוי "המטוס האבוד" לא פותרת את חידת טיסה MH370 אבל בניגוד לחשש היא גם לא מעודדת קונספירציה או מבזה את כבוד הקורבנות. להיפך, היא מחזירה לתודעה את אחת הטרגדיות הגדולות שקרו בעשור האחרון ועל הדרך מזכירה לנו שעם כל הטכנולוגיה שבעולם העולם שלנו עדיין מלא בהרבה מאוד מסתורין.