אחרי שקייסי מודחת, וטל המתנדנד איכשהו מנצח במשימת המצופים, הוא מקבל את הכרטיס הראשון לגמר ושמונה קילו לואקר. אחד אחד סרים למשרדו השורדים הנותרים, כדי לשכנע אותו לתת להם את היתרון למשימה שהמנצח בה יקבל כרטיס שני לגמר, למרות שכולם יודעים שהוא ייתן אותו לגל. לאו דווקא כי הוא כל כך רוצה, אלא כי הוא יודע שאם הוא לא ייתן לה אותו, היא תאכל לו את הראש בביס, ועד סוף ימיו על פני האדמה.
ראשון נכנס אבירן, שכבר כמה פרקים אני מחכה בכיליון עיניים למהלך שלו נגד גל וטל - מהלך שלא מגיע, וכנראה כבר מאוחר מדי בשבילו - חשבתי שהוא יצרף אליו את סהר ואלית כדי להעיף את אחד מהם, אבל הוא ממשיך באותו קו, או כמו שהוא אומר "סטטוס קו". מאז שהוא שונא את גל וטל הוא בעיקר נורא נחמד אליהם, ופשוט עסוק בלשכנע אותם שהוא מת עליהם וחלילה לא מורד בהנהגה. "תן את היתרון לגל", הוא אומר, "רק תבטיח לי שתצביע להדיח את אלית" - ככה אבירן מנסה לשרוד את היום האחרון במשחק בלי לעשות יותר מדי גלים.
במקביל הוא דואג לחמם את גל על אלית: "היא לא סובלת אותך, היא יודעת שאת עומדת מאחורי המהלך עליה", הוא טוחן לה במוח, וגל מגיבה בצורה מאכזבת ממש.
ציפיתי מגל, שנושאת את דגל זו שלא "מתייפייפת" ואומרת את האמת תמיד, שלפחות תגיד: "באמת הובלתי מהלך עליה, זה לגיטימי שהיא תרגיש רע". במקום, היא פוצחת בזמירות המטופשות האלה, מפלטן האחרון של מלכי המתיפייפות שהיא יוצאת נגדן ומודיעה ש"נשים אף פעם לא מפרגנות לי" . נשמה, היא לא מפרגנת לך לא כי היא אישה, אלא כי גם את לא פרגנת לה והעפת אותה מהמשחק. כאילו, תחליטו - או שנשים צריכות לפרגן אחת לשניה גם אם הן כלבות זו לזו, או שתלמדו לריב אחת עם השניה בלי להתבכיין על חוסר הגינות. נמאס כבר מהאופרטוניזם הזה.
אבירן, שמתגלה כמאסטר למניפולציות, מסכים איתה כמובן, ואומר לה את כל מה שהיא הכי צריכה לשמוע. אגב, סגנון ההישרדות של אבירן זו צורת ההישרדות הכי בסיסית - מציאת חן בעיני החזקים כדי שיגנו עליו. זה מאוד אבולוציוני מצידו, כי ככה תינוקות וגורים שורדים - הרי למה הם חמודים כאלה עם עיניים ענקיות ופה קטן ומתוק? כי החמידות שלהם אמורה לגרום למי שמסביבם להרגיש צורך להגן עליהם. אמנם אבירן הוא יותר זאב ערבות שאכל מכות בשלב זה של המשחק, אבל הוא יודע טוב טוב את אומנות הבולשיט. חבל שהוא לא נזכר לעשות את זה יותר מוקדם במקום להיות "ערכי" - כלומר פחדן שהעדיף להסתתר מאחורי הסינר הצדקני של נטשה ולפתור סוגיות מהילדות.
השני שנכנס הוא סהר, עוד שורד "ערכי" כביכול. הוא מבקש מטל לתת את היתרון לגל "שלא תיפגע", והבטיח לו שהוא יכול לצמצם את הפערים הפיזיים ביניהם. כאן התחלתי להתבלבל. הרי סהר לא מפסיק לדבר על אלית, שלפני הדחה אחת רשם את שמה על הבעיטה הקולקטיבית הביתה. בהתחלה זו הייתה ספיר, אחר כך מאיה, ועכשיו זו אלית - בגדול נראה כאילו סהר פשוט חסר את היכולת לחיות את חייו בשביל עצמו, והוא חייב "מטרה נעלה" כלשהי שתצדיק את ההישגיות ואת חוסר החמלה שניצחון בהישרדות מצריך. עכשיו הוא יעשה "הכל" כדי שאלית תשב איתו בגמר. סבבה, אבל לא הבנתי איך בדיוק לבקש מטל שייתן את היתרון לגל, מקדם את אלית לגמר.
כשאלית יושבת אצל טל היא לא מבקשת את היתרון באופן ישיר, מן הסתם כי היא יודעת שאין סיכוי שתקבל אותו, אבל אומרת לו בדרכה הפסבדו אימהית שלא כדאי לו שגל תשב איתו בגמר כי הקולות שלהם יתחלקו ביניהם, וגל תיקח הרבה קולות, כי היא אהובת הקהל - רהוטה, אינטליגנטית, יפה, וכולי. אישית אני חושבת שגל צריכה לקחת את העונה הזאת, אבל לצערי בדרך כלל "אהובי הקהל" הם גברים שניצחו הרבה משימות והקפידו שאת העבודה הבאמת מלוכלכת מישהו אחר ייקח על עצמו, בדרך כלל ממין נקבה. אז במקום טל לא הייתי מודאגת מדי, מה גם שכבן הזוג של מאיה קיי, שהיא באמת אהובת הקהל, מובטחת לו תמיכת מעריציה.
ואז גל מגיעה, וכנראה שהישירות שאיבדה בשיחה עם אבירן, חזרה אליה מאד מהר, ופשוט אומרת לו: "אני רוצה את היתרון". אולי אני טועה (אני לא) אבל ברגע הזה הנימה שלה מעוררת זיק של אנטגוניזם אצל טל, שנדמה לי שהוא לא ממש שש לתת לה אותו. הוא קצת מנסה לדבר אל ליבה, ואומר לה שהם צריכים לחשוב טוב מי ישב איתם בגמר, כי היא הרי תהיה מוגנת מהדחה בכל מקרה. גל לא מוותרת. לא הספיקו לה כל ההוכחות שהיא האדם הכי חשוב בשביל טל, כולל העובדה שהדיח את בת הזוג החדשה שלו וסיכן את מערכת היחסים שלהם לפני רגע, והיא אומרת שוב בלי להתבלבל - "אני עדיין רוצה אותו".
גל רוצה - גל מקבלת.
אדלג ברשותכם על הסופרלטיבים של הזריחה האחרונה באי, הדואר אי האחרון באי, ההתרגשות המוגזמת מהמצלמות, ומהמונולוגים המשמימים שכל אחד בתורו דקלם בסלפי וידאו. היה רק רגע אחד ראוי לציון בכל הרבע שעה הזאת, וזה הרגע שבו טל מציג בפני הצופים הדמיוניים של "מחוברים הפיליפינים" את גל: "אני יכול להציג לכם פה את החברה שלי גל" ומנשק אותה על האף. כל מה שעבר לי בראש באותו הרגע זו העובדה שהאינטימיות המוגזמת הזאת עם גל נגלית לעיניה של מאיה המודחת, ושאין בפרצוף המבסוט של טל אפילו רמז לגעגועים אליה. שניה אחרי שהיא הודחה, הוא מתנהג כאילו היא מעולם לא הייתה במשחק. סהר התגעגע לספיר קשתי יותר זמן. אבירן התגעגע לנטשה יותר זמן. יש משהו קר בטל ובהתנהגות שלו, שמרגיז אותי, כאישה, ולא, הגוף המושלם שלו לא מספיק כדי לפצות על מחסור באופי.
את המשימה האחרונה במשחק על הכרטיס השני לגמר מנצח סהר, שלמרות הצהרתו שהוא יעשה הכל כדי שאלית תשב לצידו בגמר, מנער אותה כשהיא נדבקת לו לזנב במשימה, כאילו הייתה נייר טואלט שנדבק לו לנעל ביציאה משירותים של תחנת דלק. סהר מנצח את המשימה ממש במעט, למרות שגל קיבלה יתרון די גדול - ומניף את הדגל שמכריז עליו כעל השורד השני בגמר. החיבוק השמח של טל וסהר אומר הכל. טל אולי מצטער בפניה של גל על כך שהפסידה, אבל הרבה פחות מכמה שהוא אמור היה להתבאס על הפסד של החברה שלו (נשיקה על האף).
זהו, זה סופי. אבירן עבר עונה שלמה של הישרדות בלי לקחת אפילו משימה אחת, ועכשיו נשאר לו רק המאבק הסופי בינו לבין אלית על הגמר הגדול, בהנחה שאף אחד לא יהיה מספיק אמיץ כדי לעשות מהלך על גל. התירוץ שלהם להעיף את אלית כנראה יהיה שהיא אהובה יותר אצל המושבעים, מה שלא בהכרח נכון. גם גמר שיכלול את טל, סהר, וגל, ואת אלית ואבירן ביחד, כנראה שייטה לכיוון של סהר - השילוב המושלם של הילד הישראלי של אמא שהוא גם ערכי, גם עשה משימות, גם צבא מרשים, והכי חשוב - הקפיד לכל אורך העונה לבכות מכל הסיבות הנכונות. נתראה בגמר.