המשורר וחתן פרס ישראל מאיר ויזלטיר יובא היום (ראשון) ב-12:00 למנוחות בבית עלמין ירקון, לאחר שהלך לעולמו ביום חמישי, בגיל 82. ויזלטיר נחשב לאחד המשוררים והמתרגמים הבולטים והחשובים בתולדות המדינה, פרופסור אמריטוס בחוג לספרות באוניברסיטת חיפה. את פרס ישראל לספרות ושירה קיבל בשנת 2000. בעקבות מותו, נחשפים לראשונה כאן בוואלה! תרבות שלושה שירים של ויזלטיר שלא ראו אור, ויופיעו בספרו האחרון.
"הנפש שלו ניבאה לפני שהגוף דיבר", אומר לוואלה! תרבות החוקר ועורך הספרות פרופ' מנחם פרי, שקיבל מויזלטיר את כתב היד לספרו האחרון והלא גמור החודש, זמן קצר לפני מותו. "הוא שלח לי את כל הספר ב-13 במרץ, אז עוד היה בבית ועוד לא היה מאושפז ושום דבר. הוא שלח לי את הספר ואמר, 'אם אני מת, תוציא אותו'. יומיים לאחר מכן, אחרי שקראתי את הספר, צלצלתי אליו להגיב על הספר והוא כבר לא היה בטלפון של הבית. אז צלצלתי לסלולרי והוא כבר היה בבית חולים. כלומר, הוא שלח לי את זה יומיים לפני שהוא אושפז".
"כשאמר לי מה לעשות עם הספר אחרי שימות, זה נראה לי מאוד מוזר", אומר פרי. "היה לו סרטן קטן, הוא עבר הקרנה מוצלחת, והרופאים הציעו לו לקבל תרופה ניסיונית. התרופה הזאת הרגה אותו, בתוך ימים ספורים. קבעתי איתו פגישה, אבל הוא מת יום לפני שהיתה אמורה להתקיים".
על השירים האחרונים שכתב, ששניים מהם נחשפים כאן - "המת הזה" ו"הקיץ האחרון" - אומר פרי כי הם "מדברים בעד עצמם", אך מוסיף: "יש לו שורה באחד השירים הישנים שלו, שממש מדגים את מה שקרה: 'הנכונות לצפות את האסון בלב שקט'. הוא דיבר על מה הוא כמשורר צריך להיות מסוגל לעשות, על הנכונות הטהורה לראות עפר כעפר, לצפות את האסון בלב שקט. וזה למעשה מה שקרה עם השירים האחרונים שלו. אלו שירים של אדם, שבאופן שלו מחכה לאסון".
והנה, בפרסום ראשון, שלושה מהשירים האחרונים שכתב מאיר ויזלטיר. שניים מהם, "המת הזה" ו"הקיץ האחרון" שנכתבו בחודשים האחרונים, עוסקים באופן מצמרר במוות:
בעוד ששני השירים הללו הנחשפים כאן לראשונה נכתבו לפני מספר חודשים, שיר אחר בשם "דרמות" נכתב בחודש שעבר והוא אחד משני השירים האחרונים בהחלט שכתב המשורר. בנותיו, מרתה ונטליה ויזלטיר, מספרות לוואלה! תרבות: "אבא כתב את השירים האחרונים שלו בסביבות יום ההולדת שלו שחל ב-8 במרץ. הוא סיפר שהתעורר בלילה וחשב על שניהם. כתב טיוטה בטלפון וחזר לישון ובבוקר העביר למחשב. אמר שהוא בכלל לא מתכוון לשים אותם ביחד בספר, אלא בשני שערים נפרדים, אבל הם יצאו לו אחד אחרי השני, אז הוא קרא להם 'תאומים לא זהים', ככה רק בינו לבינו".
גם השיר הזה נחשף לראשונה בוואלה! תרבות:
בתו, מרתה ויזלטיר, אמרה לוואלה! תרבות ביום חמישי: "לאבא היה סרטן קטן. הוא קיבל טיפול ניסיוני. אני חושבת שהוא קיבל תגובה אוטואימונית חריפה אליה, שחיסלה אותו. הטיפול הניסיוני לא היה מחויב המציאות. בנאדם מבוגר, סרטן קטן, זה התדרדר מהר מאוד. ביום שני הוא עוד היה אופטימי ואמר שנראה לו שהוא ייצא מזה. אבל אתמול היה חלש, דיבר לא ברור ואמר 'אני מחוסל'. הבוקר עוד היה בהכרה.
"אני ואחותי קיבלנו שוק. אני לא בן אדם כמוהו של מילים. אני מאוד אהבתי אותו, הייתי קשורה אליו. בסופו של דבר הוא ראה אותי. מי יגיד לנו עכשיו מה נכון? היה לו קומן סנס שאין לאחרים. גם בתור ילדה קטנה הייתי מסתכלת בספרים שלו, כי זה היה הוא. לאט לאט הבנתי יותר ויותר. זה תמיד היה חלק ממנו, בשבילו זה הדבר הכי חשוב שהיה. גם עכשיו היה לו חשוב לסיים את הספר האחרון".
"הוא היה משורר ענק", הוסיף מנחם פרי. "ממנהיגי השירה העברית. הדור האחרון של משוררים כאלה. יצר שירה במובן הגדול של המילה, וגם היה אדם בעל מחשבה ספרותית ומנהיגות ספרותית. לא כל המשוררים הגדולים הם גם מנהיגים. הוא היה גם מנהיג. חבל שלא זכה לעוד הרבה שנות יצירה".