גמר הישרדות הוא האירוע הטלויזיוני שכולם חולמים להיות בו, מתכננים מה ילבשו אליו, אבל רק אחד, הזוכה, יצא ממנו בתחושת התעלות. בטח לא הצופים, ולא משנה כמה תעלולי עריכת תוכן יוסיפו הפעם.
"ספירת הקולות מתחילה כבר עכשיו!," מכריז גיא זוארץ כדי לא לאבד צופים לטובת הערוץ המתחרה, לאמור שהפעם זה יהיה שונה, ואירוע הגמר לא יהיה משעמם כל כך שתרצו להוציא לעצמכם את הכבד בניתוח פרוביזורי, באמצעות צ'ופ-סטיק שנותר מההזמנה האחרונה שלכם בוולט.
אז נכון, הגמר היה קצת פחות ארוך מהרגיל, אבל החל משיר הפתיחה - אנה זק ששרה שיר של קייטי פרי משום מה, עם ארבע שורות של השיר שלה באמצע (תודה שהרשיתם לה, באמת) - ועד הרגע שבו גילינו שהשורדת האחרונה היא אלית, ועוד ברוב קולות - מעניין הוא לא היה.
הפספוסים ה"מצחיקים" מהאי שכללו נפילות מכסאות, התמודדות עם חרקים, ואת קייסי שאומרת הרבה "רבי נחמן", לא הצליחו להרים את התוכן לרמה סבירה שמצדיקה צפייה בתוכנית המלאה. הדבר היחיד שהצדיק את הכינוי "פספוסים" הוא גיא שיקר, ששכח את המילה "ברית" כל כך הרבה פעמים שזה דורש בדיקות רפואיות.
גם השיחות שניסה זוארץ לפתח בשידור חי כדי לקבל הצצה לתוך עולמם הצהוב של השורדים, ואפילו הפינה של דניאל על קבוצת הווטסאפ הידועה לשמצה שלהם, לא עלו יפה - טל וגל העמידו פנים שהם ממש סבבה אחד עם השני, למרות שברור לכל עין שאין זה כך: הצמד המוזהב של העונה נראים כאילו הדבר האחרון שהם רוצים לעשות זה לתקשר, יושבים בשני המקומות הרחוקים ביותר ולא מסתכלים אחד על השני, כשמאיה קיי צופה מהצד על האינטראקציה ביניהם כשהחיוך על פניה נראה מעושה לגמרי, ומתחתיו הרבה עלבון וחרדה ששום לבוש נוצץ ואיפור לא הצליחו להסתיר.
הרגע שבו זכתה קיי בתואר השורדת האהובה היה אולי מכמיר הלב ביותר - אחרי ההדחה המשפילה שעברה, והניסיון לשמור פאסון אל מול היחסים המאיימים בין בן הזוג שלה לאישה אחרת, ה"מילה הטובה" שקיבלה מהקהל שברה אותה כמו שחיבוק ברגע הנכון שובר מישהו על סף התפרקות. הזכייה גרמה לה לפרוץ בבכי שמעיד על עצבים מתוחים עד הקצה, ומובן למה.
אלוהים יודע מה באמת היה בין גל וטל, אבל גם אם יתנו לי מיליון שקל וגל תתחתן עם בן זוגה מחר, אני לא מאמינה שהיחסים על האי היו תמימים ונטולי כוונות כמו שהם מנסים להציג החוצה, אם לשפוט לפי מאמצי העל שמשקיע טל בפיצוי בת זוגו בכל רגע נתון. נראה שמאיה, גם אם היא לא יודעת בוודאות, בהחלט חושדת שהיא עוברת גזלייטינג, ומתה להוריד את החיוך המאולץ ואת החמידות הנדרשת, ולהיכנס בשניהם אחת ולתמיד.
כבר במועצה האחרונה על האי היה מאוד ברור ש"אם המושבעים" תקבל מעט מאד סימפטיה, מהסיבה הפשוטה שהיא היתה חתומה על ההדחה של כל אחד מהיושבים בצד הבמה.
הגמר כמובן כלל גם את המועצה האחרונה על שאלותיה המנומסות, שתמיד נראות ממלכתיות מאד יחסית לדיבור הרגיל בין השורדים. פתאום כולם שואלים שאלות מנוסחות היטב ומעמידים פנים כאילו הן רלוונטיות בצורה כלשהי להחלטה שלהם, כשבסופו של דבר ברור שכולם כבר באים עם התשובה מראש. הם יודעים מראש למי הם הולכים לתת את קולם, ובעיקר - למי לא.
המושבעים בישראל תמיד יתנו את הזכייה למי שפגע בהם הכי פחות, כלומר הצליח להימנע מהמשחק עצמו והתגלגל לגמר על דרך האינרציה. הרי אלית בעצמה מופתעת עד עכשיו שהיא נמצאת פה - אז בשביל מה כל העמדת הפנים הזאת, כאילו יש פה משחק לשחק, או שיש חשיבות כלשהי לאסטרטגיה, כשכל מה שצריך לעשות זה להיצמד לאנשים הנכונים, ולהקפיד לא להסתכסך עם השאר?
השאלות שאמורות לעזור בהחלטה, משמשות בעיקר לצורך קלוז'ר לטראומה האישית של כל אחד במשחק, וואף אחד מהם לא היה מספיק בוגר או נאור כדי להפריד בין העלבון האישי שלו לבין העובדות, שמסתכמות במיליון שקלים ובתואר השורד האחרון, שללא ספק הגיע לגל - שסיימה את המשחק עם פסלון חסינות שאפילו לא השתמשה בו.
הזכייה של אלית מעידה גם על בלבול אינהרנטי בין תואר "השורד האהוב" ל"שורד האחרון", והבחירה בה, למעט קול בודד, אומרת הכל על הסנטימנט שעומד מאחורי הבחירה - רגש שמגיע מהאיזורים הנמוכים ביותר של האגו. למעשה אין הרבה הבדל בין גמר הישרדות לבין גמר האח הגדול - בשניהם הזוכה הוא תמיד זה שעשה הכי מעט, ולכן העליב הכי מעט אנשים במשך העונה.
היא לא ניצחה משימות, לא הייתה אסטרטגית, לא יצרה בריתות, ואמנם היה נחמד לצפות בה, אבל הזכייה שלה היא ההוכחה שאצלנו אפשר לבטל את הפורמט הזה שקוראים לו הישרדות, כי במדינת המתחשבנים, הוא פשוט לא עובד.
גל היפה, החכמה, הפייטרית - היא האישה שעשתה את העונה מכל בחינה אפשרית, והיה ברור עד כדי בחילה שהיא לא יכולה לזכות במיליון, למרות שהיא אמא חד הורית לשישה ילדים, והמיליון הזה היה יכול לשנות לה את החיים. לא מפתיע - היה די ברור שהיא תצא קירחת מכאן ומכאן - בלי המיליון, ובטח בלי תואר השורד האהוב, כי אם יש דבר אחד שהעולם שלנו עוד לא יודע לקבל זו אישה שמובילה מבלי להתנצל, בוודאי שבעונה הזאת, שהיתה מורכבת כולה מצעירים שחסרים את הפרספקטיבה שתאפשר להם להתעלות על מניעיהם האישיים.
לא פלא שגם הצופים איבדו את הסבלנות. שמעתי הרבה ביקורות על העונה, חלקן טובות, חלקן גרועות, אבל בסוף זה מסתכם בזה שבכל פעם כשניסיתי לפתות מישהו לראות איתי פרק, בסוף ראיתי אותו לבד.