מאיר שלו, אחד מחשובי הסופרים בתולדות מדינת ישראל, הובא (שישי) למנוחות בבית העלמין בנהלל בהשתתפות מאות בני אדם, ביניהם סופרים, אנשי תרבות וחברים. שלו הלך לעולמו ביום שלישי אחרי מספר חודשים של מאבק במחלת הסרטן. בן 74 היה במותו.
בתו זוהר ספדה לו: "אבא התכונן למוות ושיתף פעולה עם אפשרות להחלמה. הוא לא רצה טיפולים אלטרנטיביים שניסינו לדחוף לו. הוא הכתיב לנו הנחיות לתקופה קרובה ולהלוויה. לקובץ ששלח הוא קרא 'אבא עושה בושות'. הוא ביקש הלוויה אורתודוכסית נהללית. הוא הנחה אותנו לגבי רשימת המספידים המצומצמת. היה תהליך שאיפשר פרידה. את רוב הדברים האינטימיים אמרתי לו בתקופה האחרונה. את ההספד האישי אמרתי לו מהלב.
"להיות בתו של מאיר שלו זה הדבר הכי טוב שקרה בחיי. זכיתי באבא מיוחד שלימד אותי לנהוג בגיל צעיר; לימד אותי לטייל בטבע, לקרוא בגיל שלוש, למדתי מוסר עבודה של נמלה עמלה. אבא היה המגדלור שלי, מאיר דרך להצלחה, מוסר עבודה, יצירתיות והגשמה. הוא עורר בי השראה. יסודיות היתה עבורו ערך עליון, לכן הוא העריך אנשי מקצוע אותם ראיין. אבא שלי אבא עושה גאוות. אתה מקור הגאווה שלי. כל פעולותיך, מעשיך, יצירתך - היו בשבילי מקור השראה וגאווה. היית הרבה דברים להמון אנשים, אבל תודה על מה שהיית בשבילי".
הסופר אתגר קרת ספד אף הוא למאיר שלו בהלוויה: "ב-55 השנים שבהם אני קורא וכותב זכיתי ללמוד ממנו. מאיר תמיד ידע לכתוב דמויות מורכבות ומעוררות השראה, דמויות שיודעות להיות חזקות מהחיים אבל גם פגיעות. היכולת שלו לדמיין הכי רחוק, הכי פרוע מבלי לשקר לרגע. היה לו הכישרון להיות נחוש ובלתי מתפשר אבל ביחד גם קשוב. כל אלה הפכו אותו למודל הרמוני של חיים ויצירה. בכל פעם שקראתי מה שכתב, המחשבה שלי הייתה נודדת ממאיר עצמו אל התובנה שסופר יכול להיות מורכב לא פחות מיצירותיו".
סופרים, אמנים ומדינאים רבים ספדו לשלו לאחר מותו. "אני חושב שמאיר שלו הצליח בכישרון עצום ב'רומן רוסי' לפענח מה שהתחולל בהתיישבות העובדת", ספד לו הסופר חיים באר בשיחה עם וואלה! תרבות ביום שלישי. "הוא הכיר את נהלל מקרוב כי אמו בתיה בן ברק היא בת נהלל, ואביו היה מורה שם. הוא משני ניגודים - מצד אחד אבא שלו ירושלמי, שהיה רוויזיוניסט, איש ימין, ואמא שלו בת נהלל מתנועת העבודה. אהבת התנ"ך והעברית אפשרו לו לפענח מה קרה להוויה הציונית, להוויה היהודית החלוצית בארץ ישראל. החלום ושברו, והוא עשה את זה בכישרון רב בספריו. ספר נוסף שלו, 'הדבר היה ככה', מתאר את הוויית נהלל דרך סבתא שלו".
"אני חושב שספרי הילדים שלו הם מאסטרפיס", הוסיף באר. "המון ספרים שיצאו וכולם היו ביכולת ביטוי בלתי רגילה. עברית נפלאה. והומור. וקריצות גם לקורא המבוגר. אני חושב שהוא היה סופר מענג מאוד, מעניין מאוד. כאדם הכרתי אותו הרבה מאוד שנים. עבדנו ביחד, היה לנו עורך משותף, אברהם יבין, בעם עובד. גם היינו נפגשים אצל אברהם יחד. התכתבתי איתו בחודשיים-שלושה האחרונים. בשיחות האחרונות הייתה בו התבוננות ריאלית על מצבו, בלי הונאה עצמית. העולם התרבותי והספרותי נעשה הרבה יותר דל עכשיו עם הסתלקותו. הרבה יותר דל. גם הטורים החברתיים והפוליטיים שלו יחסרו. פתאום נשאר בור, חלל, בלב ההווייה".
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), בן דודו של מאיר שלו, ספד לו בשיחה עם וואלה! תרבות: "אמנם זה היה צפוי, הסוף, אבל זה בא מהר. מאיר היה קודם כל בן דוד. העברנו איתו את הילדות, את החגים והמפגשים. הוא גם בן דוד וגם חבר. תמיד הוא היה במרכז המשפחה. יחד איתו אף פעם לא משעמם. תמיד עם סיפורים, חלקים מצחיקים, חלקם פחות. חלק מסיפורי המשפחה נכנס לספרים שלו. אנחנו משפחה מאוד משפחתית. הוא יחסר מאוד. אפשר להתנחם בעובדה שהוא נפטר בביתו, במקום שהוא אולי הכי אהב בעולם, מוקף בילדיו ואשתו. וזו גם אולי נחמה שלא סבל. מעבר לאבידה הספרותית, זו אבידה גדולה למשפחה".
שלו נולד ביולי 1948 במושב נהלל, בן למשורר והסופר יצחק שלו ולמורה בתיה. בצעירותו עבר עם משפחתו לקיבוץ גינוסר ולאחר מכן לשכונת קריית משה בירושלים. הוא למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית. בצבא שירת בסיירת גולני, ובמלחמת ששת הימים השתתף בקרב תל פאחר. בנובמבר 1967 נפצע במלחמת ההתשה בבקעת הירדן מארבעה כדורים מאש כוחותינו. הוא קיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1969 התפרסם שירו האנטי-מלחמתי "על דעת הנערים". הספרים הראשונים שפרסם היו "משכב לצים" ב-1982 ו"תנ"ך עכשיו" ב-1985. בשנת 1988 יצא לאור הרומן הראשון מפרי עטו, "רומן רוסי". אחריו פרסם עוד שמונה רומנים, ספרי עיון שונים וספרי ילדים. ספריו זכו להצלחה גדולה ותורגמו לכעשרים שפות.
שלו הגיש פינות ביקורת עיתונות בטלוויזיה, בהן פינה סאטירית בתוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת", והנחה את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בערב שבת בערוץ הראשון. בשנות השמונים החל לפרסם טור עיתונאי קבוע בימי שישי, שהחל להופיע בהארץ, ולאחר מספר שנים עבר ל"ידיעות אחרונות".
מלבד "רומן רוסי", שלו הוציא לאור שורה של ספרים למבוגרים ולילדים, רבים מהם תורגמו לשפות זרות וזכו בפרסים בישראל וברחבי העולם. בין יצירותיו הנבחרות נמנות "עשו", "כימים אחדים", "בביתו במדבר", "יונה ונער", "כימים אחדים", "אבא עושה בושות", "הכינה נחמה", "גומות החן של זוהר", "הדודה מיכל", "רוני ונומי והדב יעקב" ורבים אחרים. ספרו האחרון, "אל תספר לאחיך", ראה אור ב-2022.