"יהונתן מאוד סמך על הפרשנות שלי, ועל זה בנינו 45 שנים של שיתוף פעולה" - כך אמר היום (שישי) המוזיקאי דויד ברוזה לוואלה! תרבות בתום ההלווייה של חברו ושותפו הוותיק יהונתן גפן, שהלך שלשום לעולמו בגיל 76. "יהונתן סמך עליי וגם ידע להעיר לי אם הוא הרגיש שלא הבנתי מה שהוא כותב. מאוד צייתתי לו. הוא קרא המון, למד הרבה מסופרים זרים, בעיקר קרא באנגלית ותרגומים, תמיד ידע לצטט מספרים. הוא העשיר אותי. ועכשיו לא יהיה לי למי לצלצל ולשאול או ממי לקבל קריאת ביניים 'אתה מבזבז את הזמן שלך, מה אתה עושה, לך משם'. היו לו כאלה נביחות. אז עכשיו אני אעשה את זה לבד".
מה אתה זוכר מהשיחות האחרונות ביניכם?
"היו לנו תכניות. הוא עמד להוציא ספר, ואמרתי שאני אקח אותו עכשיו לספרד כי הוא מרגיש יותר טוב. קודם הוא אמנם הרגיש לא כל כך טוב, אבל כמו כל אדם בן 75. הוא עבר בדיקות ולא מצאו כלום, הייתה תחושה שהוא כשיר ושיש לו אנרגיה נהדרת. אז אמרנו שניסע לספרד. הוא כל כך אהב את מדריד. הספר החדש שהוא עמד להוציא, וייצא עכשיו, נקרא 'הייתם קהל נפלא'. הוא יכול היה להגיד את זה אלף פעמים. לא עלה על דעתי אפילו שזה עשוי להיות הספר האחרון".
יהונתן ביקש ממך לשיר על קברו את "אם יבוא מוות" כבר לפני עשרות שנים, ונענית היום לבקשתו.
"זה שיר שתרגמנו לאלבום השני, אחרי 'האישה שאיתי', הוא אמר 'זה, אתה יודע מתי להשתמש בזה'. השיר לא מוקלט באלבום. שרנו את זה רק בהופעות של 'דויד ויהונתן' בשנים האחרונות, אבל כל הזמן הוא היה אומר בחדר הלבשה, לפני שעלינו על הבמה: 'אתה זוכר מה אתה הולך לשיר לי?'. אמרתי לו, 'יהונתן, ומה אם אני אמות קודם?'. הוא אמר לי, 'אני אטפל בזה'. לדעתי הוא חשב שאביב ישיר לי את זה. הוא לא תיכנן להיות זה שישיר לי את זה. והנה, מילאתי את פקודתו, רצונו, ואני מאוד שמח שיצא לי לחלוק לו כבוד אחרון ולהיות עם המשפחה שאני כל כך אוהב ומוקיר".
מה הדבר הכי גדול שלמדת מיהונתן?
"לעבוד קשה. לא להפסיק. הוא היה חרוץ. הוא אמר לי 'אתה לא מפסיק להופיע ולא מפסיק להוציא אלבומים', ואני אמרתי לו 'אתה לא מפסיק לכתוב, ולא מפסיק לתת לאנשים שירים'. זה לא שהוא היה אובססיבי. זאת הייתה התרפיה האישית שלו, העיסוק שלו. הוא אהב את זה, הוא גם אהב להיות בגינה שלו. כן, גפן ישב תחת גפנו, ושירבט עם עטו והפרה אותנו עם המחשבות שלו, שהיו הרבה יותר גדולות מהחיים שהוא חי. הוא חי מאוד צנוע, מאוד קטן. הוא עשה הרבה רעש תמיד, אבל היה מהצנועים שהכרתי. כולנו מתנחמים בזה שאנחנו אוהבים את יהונתן, בזה שהוא נתן לנו כל כך הרבה, ונמשיך לקרוא אותו ולהנות ממנו".